יצירה היא פריו המבורך של כשרון. ומי שכותב משהו יפה ושמימי איננו בהכרח מלאך, ואני מאמין שצריך לדון יצירה לגופה ובמנותק מן היוצר ואופיו לטוב ולרע, וזה אמור בספרות , במוסיקה, בתיאטרון כמו בכל מקצוע יצירתי ,קטונתי מלומר אפילו מילה על גליה, בִּיתוֹ של הסופר עמוס עוז ,שסִיפּרה שאביה, הסופר עמוס עוז ז"ל, נהג להכות אותה ולהתעלל בה, סיבלה גדול ונורא מחוות דעתי המלומדת, גם לא אף מילה, על ענק הרוח עמוס עוז ויצירותיו הנצחיות."רק על עצמי לספר" רציתי ,על החשש מן התחושות העתידיות שלי, בבואי לקרוא שוב ״סיפור על אור ועל חושך״ שאלף ואחד זיכרונות של ילדותי מצאו בו תחושות זהות וגעגוע צורב. ומה יארע בי כשאקרא שוב "מנוחה נכונה", ואת "שלושה ימים וילד", וב"מיכאל שלי" כשאפגוש שוב את הסטודנטית הירושלמית המועֶדֶת על מדרגות ה"טְיֵירָה סנטה" כשמיכאל מושיט לה יד ומציל אותה מנפילה, אני ירא שאז יתערבבו לי במוחי תמונות ותאורים שהסופר לא כתב ולו ברמז,,,ושבִּיתו גליה תיארה בכאב ביותר מרמז,חבל לי על המרומים הצחורים אליהם דאיתי תמיד עם ספריו של עוז, ששם אפגוש מעתה בעננים קטנים שחורים, שירוצו למולי בכוון הנגדי ויכו בי בפני בעודי שרוי באורה "של תכלת עזה", על עצמי חבל לי, על חוויה פלאית שלי שיועם זוהרה .
11
