שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים מְנַשְּׁקִים עָבֵי רוֹם,
שָׁם בִּמְקוֹם בַּיַּרְדֵּן שׁוֹטְפִים גַּלֵּי-תְּהוֹם.
בִּמְקוֹם עֲפַר אֲבוֹתַי דּוּמָם מֻנָּח שָׁם
אֶרֶץ שֶׁהַמַּכַּבִּים הִשְׁקוּהָ נַחֲלֵי דָּם.
צְבִי אֲרָצוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת יָם הַחוֹף
אֶרֶץ קֶדֶם לִי זֶה יְפֵה הַנּוֹף.
וְאִם בִּידֵי אַכְזָרִים גֹּרַשְׁתִּי מִשָּׁם
וּמֵאָז אָנוּדָה מֵעַם אֶל עַם –
אַךְ בְּצִיּוֹן נִשְׁאַר לְעוֹלְמֵי עַד הַלֵּב,
לְמִזְרַח-שֶׁמֶשׁ תִּכְלֶה בַּת-עֵינִי מִכְּאֵב.
בִּתְפִלָּתִי אֶפְנֶה מִזְרָח זֶה הַחוֹף
כִּי אֵל יְשִׁיבֵנִי אֶל יְפֵה הַנּוֹף.
אוּלָם אִם בִּגְזֵרַת גּוֹרָלִי זֶה הַמָּר
עֵינַי תִּסָּגַרְנָה פֹּה עַל אַדְמַת זָר
גֵּוִי אָז הוֹרִידוּ אֶל אֹפֶל הַבּוֹר
וְהַטּוּ נָא אֶת פָּנַי אֶל מִזְרַח הָאוֹר
רֹאשִׁי יוּנַח לְעֵבֶר תְּכֵלֶת יָם הַחוֹף
אֶל צִיּוֹן מוֹלַדְתִּי, אֶל יְפֵה הַנּוֹף.
שָׁם אֲחַכֶּה דּוּמָם עַד בּוֹא עֵת-קֵץ לִי
שֶׁעֲווֹן-אֲבוֹתַי יְכֻפַּר כָּלִיל בִּי
עַד שֶׁהַתַּרְעֵלָה תְּמַלֵּא אֶת הַכּוֹס
וּמַשִּׁיחַ יָבוֹא וְיָרִים אֶת הַנֵּס
וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה יָשִׁיב אָז לַחוֹף
אֶת הָעָם הַנּוֹדֵד, אֶת יְפֵה הַנּוֹף.
שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים…
