הנה הפנס כבה.
הנה חשכה נובחת.
הם אמרו : "בשעה טובה,
בשעה טובה ומוצלחת".
ותלך בסימטה חרבה
ותפסע מן הפח אל הפחת,
ותזכור: בשעה טובה,
בשעה טובה ומוצלחת…
ותקרא ואין תשובה
והלילה עמוק כבור-שחת
וקולך הבודד גווע,
הם אמרו: בשעה טובה
בשעה טובה ומוצלחת.
כתייל דוקרני
הליל
גודר את ימיך,
יגעת מאד.
הלוך ומעוד
תנוד בדרכיך,
מושיט ידיים כמהות
מעמוד השחר עד עמוד השחר.
וככה
פתאום תעמוד
המום חלומות
הוזה:
מה נאה עולם זה!
כך תלך הלוך ומעוד
בעולם שאיננו שומר את הסוד,
ואהבתנו הנכזבת
כדגל מרופט
בראש חוצות.
