דיוקן אימי על הפסנתר
ידע ימים יפים יותר
וגם ימים יותר קשים
באלף תשע מאות שלושים בקיץ
דיוקן אימי מונף אל השמיים
עוקב אחר ציפור בלתי נראית
ובאין קמע לי או נר
דיוקן אימי עלי שומר
הוא מגבוה כמו מקשיב
ואת המנגינה מכתיב אלי
דיוקן אימי מונף אל השמיים
שומע הללויה כל העת
כמו מתוך אגם רחוק, אגם שקט
קורה שלפעמים נורא עצוב לי
קורה שלפעמים יש יום אפור
קורה ששום דבר כבר לא חשוב לי
לא הללויה לא שמיים לא ציפור
דיוקן על הפסנתר
חידות וחלומות פותר
גם בימים ללא חמדה
ימי סגריר, ימי רפיון ידייםן
דיוקן אימי מונף אל השמיים
חותר אל איזה אופק לא נודע
אומר שמחה, אומר חיים, אומר תודה
קורה שלפעמים נורא עצוב לי
קורה שלפעמים יש יום אפור
קורה ששום דבר כבר לא חשוב לי
לא הללויה לא שמיים לא ציפור
אבל כמו אל הרפתקה
אל איזו דרך רחוקה
שמחכה ומחכה
והפתעות יש בחיקה עדיין
דיוקן אימי מונף אל השמיים
מלא אפשרויות מלא תקווה
אל העתיד האין סופי שטרם בא