גאון ברדיו 26/01/2018

גאון ברדיו - גלי צה"ל
הדת האמיתית גפן וליברמן סגן הנשיא פנס פליטים או מהגרים פלפון

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

הדת האמיתית

אין  לך דבר  נורא יותר  מן ההכללה בה אתה  לוקח ציבור שלם לאחר  שקבוצה שולית שבו עושה מעשה  או מתנהגת בצורה לא הגיונית  ואתה מקיש ממעשיהם או דבריהם על כלל  הציבור ממנו באו, אז מה שאני רוצה לומר  שהחרדים האמיתיים שומרי הגחלת היהודית בארץ  הישראלים, שרובם, מאוד מאוד הגיוניים, הם לא הנושא  בדברים אותם אני רוצה לשתף אתכם בהם,

השבוע ראיתי  תכנית טלוויזיה   שנושאה היה צניעות אצל  החרדים, ולשאלתו של המראיין  למה בדיוק אישה ,מתבקשת ללכת  בצידו השני של הכביש כדי לאפשר לגברים ללכת  בצידו האחר בלי שיעברו עבירה, ענה החרד לדבר  השם, זה "כי ככה כתוב בתורה", וחיפשתי בכל הקורקונדנציות  התנכיות, בכל ספרי השאלות והתשובות ולא מצאתי ולו ברמז איפה זה כתוב,  שעל אישה ללכת ברחוב נפרד מזה של הגבר,זה כתוב בתורה הוא אמר , ולא ידע מה הוא אומר,  כי הוא לא יודע מה כתוב בתורה, כי הוא מדקדק במצוות בעיניים עצומות וכך הן נעצמות לעיתים  קרובות, נעצמות לעיתים גם בפני ההגיון.

זה לא כתוב  בתורה זה לא  כתוב בשום מקום  זה מנהג שהחל היכן שהוא בפסוק  מתהילים כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. והפנימה  הזה שבא מתוך הדרה הפך להדרה, יותר מכך צניעותה של האישה או אי צניעותה גורמים מגפות  מלחמות פורענות, הייתם מאמינים. דרך אגב גם זה לא כתוב בשום תורה,

מה שקרה הוא  שיש מצוות מדאורייתה  שזה מהתורה ויש מצוות מדרבנן  שזו התורה שבעל פה , ואחר כך מצוותץ  מנהג שנשתרשו לדאבון לב הרבה יותר מן המצוות של התורה  מצוות מנהג שמעמיסות על עצמן ומתחדשות לעייפה מדי יום.

אני עוד  זוכר את הרבנים  הספרדים שאליהם הייתי  הולך עם אבי בחג הסוכות  לסיור בסוכותיהם של רעיו הרבנים,  מי שקיבל את פנינו היו הנשים מי שהגיש לנו תקרובת וכיבוד  היו הנשים במאור פנים ואחר כך ישבו עימנו, ולנו לילדים אף  נתנו במו ידיהן בלי לשמור נגיעה, את העוגה, כן הן גם השתתפו בשיחה  וממבטו של הרב מלא האורה לדברי אשתו הבנת כמה אהבה שוררת בינהם, כמה כבוד  הוא רוחש לה

בן  דוד של  אבי היה הרב הראשי  של לונדון לקהילה הפורטוגזית  שמו היה ד"ר הרב גאון, וכשהגעתי  בפעם הראשונה ללונדון צילצלתי אליו  מיד והוא הזמין אותי אליו לארוחת שבת,  כבוד הרב אמרתי לו מחר,,,הוא היסה אותה מיד  בדבריו, ואמר אני יודע מה אתה הולך לומר לי אבל אני רוצה אותך  כאן אצלי בבית לארוחת שבת, ,רציתי כמובן לומר לו שאני חייב לנסוע,  והוא מסתבר ידע זאת והחליט שחשוב לו יותר לתת לי חיבוק.

היהדות  הזאת היא  אחרת מזו המבקשת  מאישה לעבור לצד השני של  הרחוב או לשבת בסופו של האוטובוס,  זו יהדות מקרבת, מכילה שאינה כופה ,את  עצמה, רק מחבקת ומאמצת ,

משהו  קרה לנו  מאז ,מאותם  ימים של מתינות  ושל ו"אהבת לרעך כמוך",מאותם ימי מחלוקת  בה האזין הרב לדברי בר הפלוגתא ומאוד מאוד  כיבד אותו, משהו לא טוב,קרבה הסתבך הדרדר, היעד  מאבד כאילו כיוון, משהו השתבש כאן כשאינך אוהב את  חברך אם אינו מקיים מצוות כמותך, ולא רק שאינך אוהב אותו  כמצווה אתה גם שונא אותו.אני מכיר חרדים שלפי התנהגותם הם אינם  מאמינים בכלל ולעומתם חילוניים שהם האנשים הכי דתיים שריתי מימי,

וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" ונחמן ביאליק בתל אביב הצעירה היה מקיים  עונג שבת, וזאת לדבריו מתוך אמונה כי "בלי שבת אנו אומה בזויה ושפלה… וכי יש לרומם את ערך השבת בתוכנו כאן ובכל מקום, ובייחוד בעיני הדור הצעיר". 

והוא היה מקיים באולם אוהל שם מדי שבת  התכנסות של עונג שבת, שבה השתתפו מאות משתתפים. הפגישות כללו הרצאות של מיטב המומחים והמרצים, חילונים ודתיים, ובהם גם רבנים, במגוון נושאים הקשורים ליהדות ולארץ ישראל: תנ"ך  ופרשנות המקרא, אגדה וספרות, ארכיאולוגיה והיסטוריה, קבלה וחסידות, משפט עברי וגיאוגרפיה. גם ביאליק עצמו נהג להרצות מדי פעם בפעם בנושאים הקרובים ללבו – שירת ימי הביניים בספרד, חינוך הנוער, וסוגיות שעמדו על סדר היום של היישוב העברי. והיו  באים לשם לפי הזמנתו של ביאליק מוזיקאים, חזנים ומקהלות. ששרו שירי שבת, פיוטים מימי הביניים וכן שירים מודרניים פופולאריים מאותם ימים. וכך היה עונג שבת לכינוס שמיזג ישן וחדש ושיתף את הציבור ביצירה היהודית המתמשכת והמתחדשת. 

איך  זה מתחבר  למרכולים כן  מרכולים לא? הבנתם עכשיו לאן  מעדנו ונפלנו בעניין היהודי?

הדת  של פעם  קרבה הכילה  חיבקה, הייתה מאירת  פנים זו של היום היא זועפת  היא קנאית ולא לדבר השם,

לשם לא איכפת אם  הגברת תשב ליד הגבר  באוטובוס השם רוצה שכל  בריאותיו יאהבו זה את זה ולא  ילחמו מלחמות קודש שהוא לא ביקש  אותן.

חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא.  טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם–גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ:  חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.  זה מה שהקדוש ברוך הוא מבקש מברואיו, זה מה שכתוב בתנך שחור על גבי לבן , ולא כמנהג שהשתבשה עליו דעתו.  

ליברמן וגפן

אני עושה עכשיו, בדיוק  את הדבר, שבאתי לגנות   בכל לב, והנה גם אני לבושתי לא שונה  מכולם, ומדבר שוב (כמו כולם) על מה שאמר  משורר, ועל החרם שהשר ביקש להשית על שיריו,

תראו תראו,,,איך   שכולנו משחקים לידיהם  של כאלה , שכל מה שהם רוצים  בסך הכל ,זה שידברו עליהם,,, שישבחו אותם, אפילו  שיקללו (גם טוב) אבל העיקר , עליהם, ששמם יתנוסס לראווה ,,,בגאון או  לדראון מה חשוב ? העיקר שיתנוסס!!! וזיוזכר שמם באיות הנכון,,,, ושכל  תחנה וכל פרשן וכל מביעי הדעות שמשמיעים את קולם ברדיו, שהם כמספר התושבים  בארץ, וכל הוגה דעות, אמיתי או מחופש לכזה , יצעקו את דעתם וידברו נגדם או בשיבחם, רק שידברו.

זה מה שחשוב,  

כי  מה?,  תַמימי זו  היא כמו אנה פראנק, ? נו באמת?  יש הרי גבול לצחוקים.

תמימי זו  התחבאה בביתה  מפני אס אס יהודי שיצוד אותה כדי  לקחתה למשרפות?

תמימי היא  יעד בפתרון סופי של  עם?  

תמימי זו  שהרביצה לחייל  מול מצלמות ותמונותיה  מפארות שלטי חוצות, היא כמו  אנה פרנק האומללה, שלאחר שנתפסה   במחבואה נלקחה אל מקום בו הפכה לאפר  העולה בעשן משרפות, יכול מישהו הגיוני לראות  את המוזלמנית אנה , סוטרת לחייל נאצי?

יכול  מישהו בדמיונו  לראות חייל נאצי  עומד למול ילדה יהודיה  שסוטרת לו,(אם נותר בה בכלל כח  בידיה) והיא נשארת לעמוד על רגליה  שתי שניות אחר כך?

לא מאמין לו  למשורר שהתכוון במודע, לעשות  כזאת השואה נואלת שמהפכת לבני עם של  ניצולי שואה את המעיים.

והמחרים מן  הממשלה , שרוחו סוערת  ובצדק על ההשואה ההזויה, האם  הוא יכול להחרים את שיריו של משורר,  מילא אם היה זה משורר שלא שרים את שיריו  ואז החרם היה אוסר על הקראת שיריו, נניח, אבל  להחרים משורר ששיריו מושרים על ידי מיטב הזמרים שלנו.

דיוויד ברוזה, יצחק קלפטר, יעל לוי, אריק איינשטיין, צביקה פיק, עדנה לב, יהודה פוליקר, רמי קליינשטיין מתי כספי, מיקי גבריאלוב, ריטה  אושיק לוי ירדנה ארזי,

ועוד  ועוד ועוד  פירושו של חרם  זה הוא שכמעט לא להשמיע  שירים בכלל,

כי  זה להחרים  שלושה רבעים של  זמרי ארץ ישראל ששרים את  שירי המשורר, האם לזה התכוון  המחרים, להחרים חלק נכבד של הזמר  העברי על כל זמריו שלא חטאו,  

אני בטוח  שהוא לא התכוון,  

אז הנה לפנינו  שניים שלא התכוונו  באמת למה שאמרו, רק שאנחנו  כבר משתגעים עם זה שבוע שלם  , "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ" 

מתי  נלמד שלא כל  נפיחה , שווה ויכוח  אפוקליפטי גורלי ,

יאללה קדימה לשערוריה הבאה ,מישהו  שמע משהו חדש על שרה? 

סגן הנשיא פנס

מודה, שכשמעתי  את נאומו הציוני, של  סגן נשיא ארצות הברית, מייק פנס, שדיבר  על הזיקה הנחרצת, והבלתי מתפשרת ,של העם היהודי  לארצו, לא חשבתי על הפלסטינים מודה, 

חשבתי  על הישראלים  ששומעים דבריו,  הישראלים חסרי הבטחון בזיקה שלהם  לארץ ישראל. 

כי  הפלסטינים  הרי איתנים  בדעתם ומלאי בטחון  (להבדיל מאיתנו)

בסיפור  ההסטוריה  אותו הם בוראים לעצמם, לנו , ולעולם   מדי יום , שבארץ הזאת אין הסטוריה יהודית בכלל.  אפילו אבו מאזן האיש העומד בראשם , אמר משפט מכונן, "שבסך  הכל אין פה סיפור הסטורי של עבר יהודי בארץ פלסטין, אלא שרצו להביא את היהודים מאירופה לכאן כדי לשמור על האינטרסים של האירופים באזור. ושישראל היא פרויקט קולוניאליסטי שאין לו קשר ליהודים".

טוב זה  גם כן משהו  שאסור לזלזל בו, לפחות הוא מודה שבאירופה  היו יהודים וזו כבר התקדמות שהם בכלל היו קיימים  באיזה שהוא מקום, (היהודים האלה), ושהם לא המצאה של  הדור האחרון, תודה רבה.

שאנחנו  שמענו את האיש , זה מה שהיה הכי חשוב  הפעם , אנחנו בני ישראל,הנעים ונדים במחשבותינו, מנחרצות  לספק. אנחנו לא כמו שכנינו בכלל, 

כי במה ששייך לארץ  ישראל , אנחנו בכלל לא קיימים בהסטוריה הפלסטינית  בת אלפי השנים, לא כבני ישראל שיצאו ממצרים, לא כיהודים  שמשה הוליכם במדבר, לא כיהודים בימי יהושע והשופטים. לא  כאזרחי שלטון מלוכה, של דוד המלך, שהכריז על ירושלים כבירתה של ממלכת ישראל המאוחדת, לא  כיהודי שני בתי מקדש שנהרסו, לא כיהודים בימי בר כוכבא ומלכות החשמונאים כשירושלים שוב משמשת בירה ליהודים. 

הכל סיפורים , אפילו  בסיפור העקידה לא יצחק  נעקד אלא ישמעאל,

הכל  בדותות, שהמצאנו  בעת האחרונה, הכל  הבלים שלא נחשבים בעיניהם  הכל מומצא , הכל תחבולה ומזימה  קולוניאליסטית אירופאית.

גם אנחנו בחלקנו  מתחילים לאבד בטחון

שאכן  זה מה קרה לנו לאורך  הדורות.

רק  דבר אחד  עשה אותי למאושר, בהאזיני  לסגן הנשיא, שכל הישראלים  שבארץ ישראל שומעים את נאומו ,שומעים כמעט  בפעם הראשונה מאז ימי כורש ובלפור מפי מנהיג זר ,של  מדינה גדולה, לא מנהיג מן הכנסת, שאכן יש לנו קשר למקום  הזה,  

וזאת  כי אני מאמין  שיש בתוכנו לא מעטים  שמאמינים שעד מלחמת השחרור  בארבעים ושמונה הייתה כאן מדינה  פלסטינית משגשגת והנה אחרי השואה  ברחו הנה יהודים וגרשו את בעלי המקום   ותפשו את מקומם, אם לא בדיוק כך אז בערך  כך , העולם למד את האמת הזאת בלי להיכנס לפרטים  ושמע זאת שוב ושוב עד ששוכנע שאנחנו גרשנו מכאן עם ותפשנו את  מקומו, והנה בא איש מארץ רחוקה נושא משרה רמה ואומר לעם בציון ואני מצטט:"שהיהודים מתבססים  על הבטחה בת אלפי שנים , ומחר המשיך בנאומו ואמר,כשאעמוד עם אשתי ביד ושם, שם אכבד את זכרם של ששת המיליונים שנספו בשואה, ונתפעם שם מהאמונה של עמכם. שרק שלוש שנים לאחר שהלכו בגיא צלמוות קמו מהאפר כדי לדרוש לעצמם מדינה יהודית", והוא  מתעלם,(סגן הנשיא)במפורש ממחקרו המעמיק של אבו מאזן עליו קיבל את הדוקטוראט שלו בו כתב בין היתר"

"כי האינטרס של התנועה הציונית היה לנפח את המספר הזה של שישה מיליון וחוקרים רבים חולקים על המספר הזה והעמידו את מספר  הקורבנות בשואה על כמה מאות אלפים בלבד. 

"הקשר של עם ישראל לעיר הזאת  אמר הנשיא פנס לכל המפקפקים, מתחיל לפני שלושת אלפים שנה בעקידת יצחק על הר המוריה, נמשך בממלכתו של דוד ועד היום ירושלים היא בירת ישראל. 

כך  אמר לנו  ליהודי ארץ  ישראל מר פנס  סגן הנשיא האמריקאי, כן ממש  דברים שאמר הלורד בלפור בזמנו ,  אבל הלורד בלפור דיבר על עם בלי ארץ  עדיין , ופנס דיבר אל בני ארץ שחלקים בה לא  משוכנעים בבעלותם עליה, וזה היה חשוב שייאמר בעיקר לנו יותר  מלאחרים ,חשוב היה שיאמר ליהודי ארץ ישראל, שזו ארצם בתוקף הסטורי  בין אלפי שנים בדין ובזכות. דברים נעימים לאוזן שמשום מה לא נשמעים בעולם הנאור  בזמן האחרון.

פליטים או מהגרים

בויכוח  החדש ישן , הממלא  את השיח הציבורי, בעניין  הפליטים או המהגרים או המסתננים, שאיש  לא יודע בברור מה הם או חלקם באמת, ויכוח  המתנהל על גבם המצולק והזועק ,מזה שנים , של  תושבי דרום תל אביב ,שהם חיים את הבעייה ביום יום שלהם, בעוד  האחרים רק מדברים עליה ,  

אז  בויכוח  הזה אות  לטובה, אות  לאופיו של עם יהודי, למוד  נסיון וזוהי קרן אור,

העיסוק  בנושא ממחיש  את הפן היהודי  שבנו, את הפן המוסרי  שעודו קיים, לעיתים הוא סמוי , אבל לעיתים  מתגלה ומפציע כקרן שמש, מחממת לב, בעולם שאין בו לב, ויעידו  על כך כל העצומות הנכתבות ,ההפגנות, והסירוב העתידי לקיים  בפועל את הגרוש, על ידי מי שיידרש לבצעו, אם בטיסה או בכל דרך אחרת. וזה יפה לנו כעם ,שנדד  ממקום למקום וגורש מארצות גלותו, יותר מישב על אדמתו שלו, יפה לנו כחברה, מעודד, ושובה לב.

החמלה היהודית  מרימה את ראשה בגאווה,  וכל ההתייחסות לגר שבתורה  הניצחית קם וחי לעיננו, כאילו  נכתב למען הזרים שבאו למצוא מחסה  או עבודה תחת צל קורתנו, "וזכרת כי עבד היית בארץ מצריים" (דב' כ"ד )"

כי בזכרנו את ההשפלה וההתעללות שאנו עברנו בזיכרוננו הקולקטיבי כגרים ועל אחת כמה וכמה כעבדים במצרים, נשכיל לזכור זאת  בבוא גרים וזרים לביתנו הלאומי, התורה לא מסתפקת באזכור גרידא של הגרות והעבדות במצרים, אלא פונה בצורה מפורשת לתודעתנו ולמצפוננו, באמרה "ואתם שידעתם את נפש הגר" 

"תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם" (שמ' י"ב)  

וזה כאילו  נכתב היום בעיצומו של  שיח שעניינו המהגרים או  הפליטים או המסתננים או דורשי  העבודה. ולא מלפני אלפי שנה,

רק  דבר אחד  אינו ראוי  בשיח הזה והוא  משתרבב, וחוזר ותופש בו  מקום, עניין השואה, אין לי  דרך אחרת להסביר זאת בצורה מוחשית , אלא כמו  שמישהו שרצחו לו את אביו, ומישהו שקיבל סטירה  מזכיר לו את זה ,,, כדי שיבין כמה כואבת לו הסטירה ,

ואפילו  עם ההשואה ,הלא  מוצלחת הזו, עדיין אין אנו מתקרבים  לקצה קיצה של קציה, של השואה הנוראה שפקדה את עמינו  וששירבובה לויכוח העכשווי, רק גורמת לך להסתייג מן  הויכוח כולו , בגלל הכעס , בגלל התרעומת , בגלל ההשוואה הנואלת, בגלל פסיק קטן שמשווים אותו במימדיו לשביל  החלב.

שום  מאבק שום  ,שום גרוש, שום  מצב מלחמתי , אינם  יכולים להתקרב ולהיות  מושווים לזוועה החד פעמית הזו  בתולדות האנושות בה נתכנסו אנשים  ובהחלטה קרה נטלו משימה סופית של השמדת עם  על בניו זקניו נשותיו וטפיו, אין אח ורע בהסטוריה לזוועה הזאת  וכל המשתמש בה כדי להצדיק את טיעוניו ביחס לפליטים שכאן גורם להם לפליטים  עוול, ולויכוח האנושי האמיתי שסביבם,עושה להם נזק,,,

כי הוא רק מרחיק  אנשים ,מן הויכוח  מרחיק אנשים שמזועזעים  מן ההשואה הלא ראויה.

בבקשה להשאיר  את השואה במקום  בו אין להשוותה לשום  דבר שקרה על פני האדמה  .לא בדורנו ולא באף דור  מן הדורות.

פלפון

אולי  יש לכם איזו  עצה , איך מתגברים  על אנשים בבית קפה , או  בכל מקום ציבורי אחר, שבעוד אתה  משוחח בשקט ראוי עם ידיד , או ידידה , הם  מתחילים לדבר עם הסלולרי שלהם בקולי קולות, אני מנסה  להבין, או בכלל לשמוע , מה אומר לי בן שיחי, אבל אני לא מצליח  כי האיש עם הסלולרי צועק משהו בדבר כסף שהוא לא מוכן לשלם, ושיקפצו לו כולם  כי הם לא יודעים מי הוא.

ואני יודע עכשיו,(מי הוא) שהוא חייב כסף  למישהו בַעֵבֵר השני של הסלולרי שלו, ימח שמו,,, 

ולא רוצה לשלם  כי זה מה שהוא צועק, וזה ממש לא  העניין שלי, אבל הוא כופה עלי בצעקותיו, להשתתף  בשיחה בה הוא מנהל מאבק נגד מישהו שמבקש ממנו להחזיר לו את חובו, לטענתו  הוא כבר החזיר חלק, וכנראה מן העבר השני אמרו לו שהוא משקר, וזה נורא לשמוע  רק צד אחד של המתדיינים,,,

והצועק  בסלולרי מכריח אותי ואת כל  באי בית הקפה, להיות צד בויכוח,   להיות חלק מן השיחה, יש לכם רעיון? איך משתיקים איש כזה,

כי  לפי איך  שהוא מתבטא  עם ההוא מן העבר  השני, אם אני אעיר לו משהו,  לא אעיר יותר בכלל כלום,,, לאף  אחד,,, כי זה קשה להעיר בלי שיניים…  

האיש  עכשיו כמו שיכור  שחושיו הלכו ממנו למקום  אחר, והוא מאבד את הקשר שלו למציאות,  בה יש הפרדה מוחלטת בין הפרטי לכלל, בין הציבורי לאינטימי,

"כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, אָין,,,שמעתם? אין לאדם יתרון על הבהמה, והאיש  עם הסלולרי מוכיח זאת הלכה למעשה.

פינת יענקלה פרוינד

לפינתו של מחייך  השפה העברית יענקלה פרוינד:

לפרשת השבוע "בשלח": "יציאת מצרים"…הוצאת עם עובד

מזג האוויר היום…"סוּפָה-לָה-קָטִינוֹ"

המשמעות האמיתית של "הקצנה דתית", יותר ויותר…קצינים דתיים

לקראת ט"ו בשבט, נלמד מהעץ: להשתלב ב…ענף הנכון, כדי להגיע ל…צמרת

במקום "לחם מלא" אכלתי "מלא לחם", איפה טעיתי?!

שיר במתנה

השבוע נחגוג את "ט"ו בשבט וזו הזדמנות מצוינת להיזכר בשקדיה הפורחת, 

שהפכה לסמלו של החג רק בעקבות ההתיישבות היהודית החדשה בארץ: 

מטעי השקדים הגדולים שניטעו במושבות הראשונות ביהודה 

ואחר כך בגליל התחתון פרחו בבת אחת סמוך לט"ו בשבט 

וכך הפכו עצי השקד הפורחים לסמל של החג. 

אגב, הכינוי "שקדיה" הוענק לעץ השקד 

רק בעקבות שירו של ישראל דושמן "השקדיה פורחת", 

שמאוד התחבב על הילדים ואחר כך גם על המבוגרים.

השיר שנשמע היום הוא "שיר ההודיה",

שמתחיל במילים "ליווית אותי ארצי בלובן שקדיה".

את השיר הזה כתב מרדכי זעירא ב-1942, 

כששרת בבריגדה ונסע עם חבריו החיילים ברכבת מארץ ישראל לקהיר. 

השקדיות הפורחות שראה מחלון הרכבת 

נתנו לו את ההשראה לכתיבת השורה הזו

ואת המנגינה הוא כבר רשם על מפית בבית קפה בקהיר, 

אז הנה "שיר ההודיה" בביצוע מיכל טל 

ובעיבודו הנפלא של זיקו גרציאני!

כותרים נוספים

מופעים

זאפה חיפה – 21/07/20

במופע "שלום לך ארץ נהדרת" להיטים גדולים מכל הזמנים להזמנת כרטיסים

יהורם גאון

האתר הרשמי