גאון ברדיו 12/01/2018

גאון ברדיו - גלי צה"ל
הרב רזיאל שבח הבן של ביבי מזג האוויר זקנים

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

הרב רזיאל שבח

הרב רזיאל שבח, בן שלושים וחמש, נורה למוות בפיגוע, בצומת חוות גלעד שבה התגורר, זה היה השבוע, 

ותראו  איך זה עובד, באנטומיה של רוע  

לאורך כל הימים האחרונים בלי  שהיה מפורסם בכלל, היו כוחות הביטחון עסוקים בחיפוש  אחר פלסטיני חמוש שהסתובב באזור הצומת בו נרצח הרב  רזיאל. 

אזרח ישראלי,בשם ישי הרמתי, תושב יצהר, סיפר שלפני כשבוע וחצי הוא עמד בצומת ג'ית, כחצי קילומטר ממקום הרצח, ואז עצרה לידו מכונית. הנהג שלף אקדח וכיוון לעברו, אך לא ירה מסיבה לא ברורה. למזלו הוא הספיק להימלט מהמקום. 

מקרה אחר באותו שבוע , של ישראלי  אחר בדרך ליצהר, שהאט בצומת גלעד כשרֶכֶב עם לוחית זיהוי צהובה נצמד אליו ועצר לידו. בתמימות הוא חשב שמישהו רוצה לשאול אותו שאלה ופתח את החלון. הערבי כיוון אקדח לראש שלו מטווח מטר, באינסטינקט הוא פתח את הדלת ומסיבה לא ברורה במקום לירות בו הערבי נסע משם במהירות,

שני נסיונות לא  מוצלחים כנראה של  אותו מחבל ,שנסע בדרְכי  השומרון, ולו מטרה קדושה (בעיניו)  "להרוג, להרוג יהודים, ולא חשוב מי , לא חשוב איך,לא חשוב  אם ברכב ילדים , או אישה בהריון , או סבא בדרך לנכדיו, העיקר להרוג  יהודים!! מלחמת קודש, ששמה הרג יהודים. 

והוא ניסה פעמיים, ולא מצא את  הקדושה המיוחלת , בפעם השלישית  הוא הצליח, והוא רצח אדם מיוחד במינו שרק רצה לעזור, הרב רזיאל שבח, אב לשישה מחוות גלעד, שנורה בצרור בעת שנהג במכוניתו ונפצע בצווארו.

הם  נוסעים  בכבישי ארץ ישראל כולה, לוחמי הקודש המבעית והאפל  הזה, מן הים הגדול עד השומרון, ויהודה, ומנסים כל  העת, רק דבר אחד שהוא חזות הכל בשבילם, 

לממש את עילת  קיומם,

ומהי  עילת קיומם ? אי  קיומנו שלנו, ,כן גם אנחנו  שמעבר לקו, לא צריכים להיות כאן ,  כן לא להיות גם בתל אביב וחיפה ועכו, 

ויפו  גם, 

אנחנו  המצאנו את  הכאן והשם, את  האשליה שאם נחזור  לגבולות המקוריים, ולא חשוב איזה גבולות, (כי להם  אין גבולות בכלל, משום טעם וצורה), החלוקה, שישים ושבע, אפילו  החלוקה של ועדת פיל, עם הפרוזדור הבריטי באמצע המחבר את יפו עם ירושלים. שאפילו אותו קיבלנו בזמנו, אז  אנחנו המצאנו את מקסם השווא, שאם נחזור לאחד מן הגבולות האלה, יכון כאן שלום ,

 לא!

הוא לא יכון , בשום  מקום בו נהיה במרחביה של  הארץ הזאת, הרי היינו כבר בגבולות  מקוריים לזמנם ושעתם, מתוך מבחר גבולות  שתמיד הסכמנו להם והם מעולם לא.

 ויצאנו למלחמה כי תמיד לא הניחו לנו לחיות בשום גבול כי רצו ורוצים אותנו רק  בים,

לכן הם מסתובבים  בכבישים ,בכל כבישי הארץ, עם נשק , להצדיק  את עילת קיומם, מסתובבים עם נשק כדי להצדיק את  האידיאל הפלסטיני,

עליו מחנכים את  הטף והנוער,

אידיאל שאיננו ניסיון  להפריח שממה לבנות ולהבנות,  ללמוד מן העם השכן איך בונים  בכמה שנים ספורות מדינה לתפארת , לא  זה לא האידיאל ,אפילו לא קרוב,

 האידיאל הפלסטיני, הוא רק יצירתיות ותחכום  של הרג ומוות , ולזה כיאה למימוש אידיאל , מגיע תקבול  הולם והנה התקבול על זריעת מוות ונסיון להפוך אותנו מיש לאין.

מחבל תושב ישראל, נשוי עם שלושה ילדים, שמרצה מאסר עולם, מקבל בכל חודש 10,950 שקלים. ראו  כמה יפה מוקירה המדינה הפלסטינית את חלוציה המחרפים נפש לקיים את האידיאל הפלסטיני הקדוש  הרג יהודים לשמו.

בשנת 2017 שילמה הרשות הפלסטינית לאסירים ולאסירים משוחררים יותר מ-550 מיליון שקלים, ולמשפחות מחבלים מתאבדים ולפצועים כ-687 מיליון שקלים. 

מחבלים תושבי ירושלים מקבלים מהרשות הפלסטינית תוספת של 300 שקלים ואילו מחבלים ישראליים מקבלים תוספת של 500 שקלים בכל חודש. מוקירים שם את  בעלי תעודת הזהות הכחולה כי הם יכולים ביתר קלות לממש את האידיאל הפלסטיני ועילת קיומו ,

תקשיבו ולא  תאמינו הרשות הפלסטינית משלמת יותר ממילארד שקלים בשנה למחבלים ובני משפחותיהם ,התשלומים וגובהם נקבעים בהתאם לחומרת העבירה וזמן המאסר, משמע  כמה שתרצח יותר תקבל יותר, יש דבר שממחיש יותר את מכך את תמיכת הרשות הפלסטינית בטרור? 

חברים ומכרים של רזיאל סיפרו כי התגורר בחווה ב-10 השנים האחרונות ונחשב דמות בולטת ביישוב. אמרו עליו שהיה אדם מיוחד במינו. שקיבל תעודת הצטיינות על תפקודו בארגון. שהיה איש משפחה שתמיד רק רצה לעזור".

שהיה איש של חסד, איש של תורה ואיש רעים. כל מי שהכיר אותו אהב אותו, ואהב אותו מאוד. 

ולאלה  האומרים לנו ,  אם הוא לא היה שם  הוא לא היה נרצח, התשובה היא שאנחנו לא  נרצחנו עדיין, כי הוא היה שם,,,וחסם בגופו את  הדרך שלהם מלהגיע אלינו.

הבן של ביבי

מודה , בהתחלה הייתי  מזועזע, כי זה מה שציפו ממני  שאהיה , כשהודיעו לי בראש המהדורות ,כל  המהדורות, עם פנים חמורות סבר , השמורות בעיקר לדובר  צה"ל, עם הפתיחה "כוחותינו יצאו להגן"… ואז דיברו על  הרכב הממשלתי עם המאבטחים , והחברים של ,,, הבן של,,,

אז  בהתחלה הזדעזעתי, בפעם  השישית שפתחו עם זה מהדורה   חשבתי על הרבה בני נוער בגיל  הזה , שאם הם בני עשרים ו… 

ושאינם  בנים של,,,

הם  בודאי שותים לשכרה, מה שמשחרר אצלם חרצובות  לשון היאות לראש מלא משקה חריף ואז הם אומרים את  אותם הטקסטים, מלהגים את אותן גסויות, 

רק שכאן זה הבן  של,,,  

והנה  במקום שכולם  מועדים אליו בגיל  מסוים ,(וזה לא יכול להיות סיפור  חדשותי,) הנה לנו במקרה הבן של…זה הופך נכס  לתחנות הטלוויזיה, והרדיו.

זה  דבר אחד ,

ולמה הסיפור הזה הוא  נכס ולא סתם רכילות זולה  שמתגוללת דרך קבע ברחובותינו , בכל  הלילות ובכל המועדונים,  

כדי להסביר זאת  אני נזקק למדרש   המבקש מ-"אדם שלא יכול לשלוט ביצרו, שילבש שחורים, וילך לעיר אחרת, ושם יספק את תאוותו"? 

וזה  כשאתה רק אדם  רגיל מן היישוב, שלא  שולט ביצרו 

כי  הדברים מעיקרם אינם יאים, אז מוטב לו לאדם  שיתרחק מעין הציבור ויכסה את עצמו בשחורים ,שמא גם  במרחק יזהוהו, וזה לעניינו של כל אדם,

ופה במקרה של  הבן של… אדרבה ואדרבה, ולא  כל שכן, קל וחומר. ועל אחת כמה וכמה,

שיפה היה לו, אם  היה עושה את המעשים  שבני גילו עושים , לא  בפרהסיה כזו, כי היא יכולה חס  ושלום להיות מנוצלת על ידי מי שלא כל  כך אוהב את אבא , 

דבר אחר  שחשבתי ותהיתי 

והוא  לפי איזה אמות  מידה מקבלים שם  במשרד ראש הממשלה  נהגים, הרי יכול להיות שיושב  ראש הממשלה ומדבר בטלפון עם  נשיא מארץ אחרת , והם דנים בנקיטת  אמצעים למול מעצמה שלישית,,, סתם דוגמא ,,,שעכשיו  המצאתי לצורך העניין, ויושב שם, ליד ההגה נהג שאיננו רק  נהג , אלא זבל,  

ומקליט את  השיחה ומוכר אותה  לסורים למה לא,  

ואם זו  רמת האמינות  של האנשים המקיפים את ראש  הממשלה ומשפחתו , אני במקומו הייתי נוהג  ברכב השרד שלי לבד,  

ועוד  דבר , 

קראתי  מה אמר ראש  הממשלה בהודעה  לעיתונות, שמעתי  מה אמר באיזה שהוא  מפגש שלא ידעתי את טיבו,  

ואני הייתי  רוצה להיות זבוב על  הקיר, בחדר בו ישבו לאחר  הפרסום, אבא נתניהו ובנו, 

והייתי רוצה לשמוע באמת  מה אמר האב לבן ,מה צעק ,מה צווח, מה זעף, מה זעק האב לבן,  אולי הזכיר לו את הסבא מצד אבא ,ואת והסבא מצד אמא, תמה ונבהל  כמה הרחיק נדוד הנכד מדמותם מלאת ההדרה והכבוד.

מזג אוויר

בשבוע  שעבר, לפני  הפצצת המימן של  הבן של,,,

ישבו  בטח במערכות  החדשות , טלוויזיה  ורדיו , ועיתונים, וטיכסו  עצה מה עושים עם הכותרות  ,איך ובמה מרתקים את עם ישראל  , הרי הציבור רק שומע את המילים  מרכולים, עונש מוות, המלצות, והוא  ישר עובר ל"נשונל גיאוגרפיק", חייבים  משהו מסעיר, אבל אין,  

אז אמרו  "נמצא משהו  לא מסעיר , ואנחנו  נעשה אותו מסעיר", ומישהו  בהיסח הדעת ובלי קשר,,,

 אמר  אני רוצה לנסוע לצפון מה  אמרו החזאים על מזג האוויר מישהו יודע?,  וכל המבטים הופנו אליו ובאחת צעקו הכל יש!!!!  

מזג  האוויר  הסוער, אבל,,,  אמר מישהו, זה לא  טייפון,,, ולא צונאמי,,,פשוט  יהיה קצת גשם מעט יותר מן הרגיל  לעונה , ואז אמרו הכל אנחנו כבר  נעשה מזה ציקלון וטייפון ביחד, מאותו  הרגע החלו בכל המערכות להכין אותנו לימים  נוראים של סופות , והיו כאלה שהמליצו גם לא לצאת בכלל מן  הבית, כדי לא לעוף עם הרוח לעיר אחרת.

כך למדנו  מן המחדשים  בחדשות ,שהם הפכו  ממתווך ביני למציאות  האמיתית, ,שזה תפקידם  

לגורם  שמייצר מציאות,  כי במקום החזאי או  החזאית שבתום החדשות , שהיו אמורים  במדיה נורמלית מדווחת מציאות 

לומר לנו  "הערב יהיה גשום  וכך גם מחר", במקום זה  לצורך הדראמה הנוצרת באולפנים, יש לנו עכשיו בראש  המהדורה כן בראש המהדורה, מסך מחולק לארבעה כתבים , צפון דרום מזרח ומערב  שנמצאים כבר עכשיו בזירת הקרבות והארועים העתידיים,  

טרקטורים שעושים זאת  תמיד בימות החורף, (כמעשה שיגרה)נראים עכשיו  כחלק מן הדראמה כיצד הם בונים סוללה למול גלי  הים שיציפו את העיר,,  

והממונה על  הטרקטור נשאל על  ידי הכתב שבשטח, איך  נראֶה גל בגובה של שמונה מטרים,  

די  לא צריך  תשובה אנחנו כבר  מתחילים לרוץ למרכול  להכין אוכל לימי רעב ושטפונות,

והנה אנחנו מועדים  ונופלים אל היותנו בלי רצון, חלק  מריאליטי שהחדשות כופים עלינו להכנס לתוכו, ,ובמקום לדווח לנו על   מציאות אמת, מייצרים לנו , ממש כך, דראמות בהם עלינו כקהל להתרגש ולהתפעם  בעיקר לחרוד חרדות גדולות.

ומי שלוקח  את הדראמה החורפּית שיצרו לנו ברצינות  , נכנס למקלט, ועם כל רעם חושב שסוף העולם הגיע. ועוד מעט  נתבקש לשתות מים כדי להרגע.

 האחרים  למודי הנסיון ,שמכירים את  המדיה , הולכים לישון בנחת על מנת  לקום אל בקר שטוף שמש כשהסופה המובטחת  הלכה לריאליטי אחר.

מזג האוויר  התקשורת הפכה ממתווך  ליוצרת ריגוש.

מזג אוויר

בשבוע  שעבר, לפני  הפצצת המימן של  הבן של,,,

ישבו  בטח במערכות  החדשות , טלוויזיה  ורדיו , ועיתונים, וטיכסו  עצה מה עושים עם הכותרות  ,איך ובמה מרתקים את עם ישראל  , הרי הציבור רק שומע את המילים  מרכולים, עונש מוות, המלצות, והוא  ישר עובר ל"נשונל גיאוגרפיק", חייבים  משהו מסעיר, אבל אין,  

אז אמרו  "נמצא משהו  לא מסעיר , ואנחנו  נעשה אותו מסעיר", ומישהו  בהיסח הדעת ובלי קשר,,,

 אמר  אני רוצה לנסוע לצפון מה  אמרו החזאים על מזג האוויר מישהו יודע?,  וכל המבטים הופנו אליו ובאחת צעקו הכל יש!!!!  

מזג  האוויר  הסוער, אבל,,,  אמר מישהו, זה לא  טייפון,,, ולא צונאמי,,,פשוט  יהיה קצת גשם מעט יותר מן הרגיל  לעונה , ואז אמרו הכל אנחנו כבר  נעשה מזה ציקלון וטייפון ביחד, מאותו  הרגע החלו בכל המערכות להכין אותנו לימים  נוראים של סופות , והיו כאלה שהמליצו גם לא לצאת בכלל מן  הבית, כדי לא לעוף עם הרוח לעיר אחרת.

כך למדנו  מן המחדשים  בחדשות ,שהם הפכו  ממתווך ביני למציאות  האמיתית, ,שזה תפקידם  

לגורם  שמייצר מציאות,  כי במקום החזאי או  החזאית שבתום החדשות , שהיו אמורים  במדיה נורמלית מדווחת מציאות 

לומר לנו  "הערב יהיה גשום  וכך גם מחר", במקום זה  לצורך הדראמה הנוצרת באולפנים, יש לנו עכשיו בראש  המהדורה כן בראש המהדורה, מסך מחולק לארבעה כתבים , צפון דרום מזרח ומערב  שנמצאים כבר עכשיו בזירת הקרבות והארועים העתידיים,  

טרקטורים שעושים זאת  תמיד בימות החורף, (כמעשה שיגרה)נראים עכשיו  כחלק מן הדראמה כיצד הם בונים סוללה למול גלי  הים שיציפו את העיר,,  

והממונה על  הטרקטור נשאל על  ידי הכתב שבשטח, איך  נראֶה גל בגובה של שמונה מטרים,  

די  לא צריך  תשובה אנחנו כבר  מתחילים לרוץ למרכול  להכין אוכל לימי רעב ושטפונות,

והנה אנחנו מועדים  ונופלים אל היותנו בלי רצון, חלק  מריאליטי שהחדשות כופים עלינו להכנס לתוכו, ,ובמקום לדווח לנו על   מציאות אמת, מייצרים לנו , ממש כך, דראמות בהם עלינו כקהל להתרגש ולהתפעם  בעיקר לחרוד חרדות גדולות.

ומי שלוקח  את הדראמה החורפּית שיצרו לנו ברצינות  , נכנס למקלט, ועם כל רעם חושב שסוף העולם הגיע. ועוד מעט  נתבקש לשתות מים כדי להרגע.

 האחרים  למודי הנסיון ,שמכירים את  המדיה , הולכים לישון בנחת על מנת  לקום אל בקר שטוף שמש כשהסופה המובטחת  הלכה לריאליטי אחר.

מזג האוויר  התקשורת הפכה ממתווך  ליוצרת ריגוש.

זקנים

ראיתי בטלוויזיה את התיעוד, המצמרר של הזקנים המוכים בבתי האבות, ואם יש לך קרוב משפחה ,כמו לי למשל, אבא אח, דוֹד, בקיצור מישהו שקרוב לליבך , אתה מתפלץ מן המראות, וישר רואה את אחִיך הישיש, כמו במקרה שלי , כשהוא מקבל סטירות מאיזה בריון אלים שרשום לו בתעודת הזהות תחת הסעיף מקצוע: כתוב לו בטח אח רחמן.
ואתה רואה את המראות (וברוך השם בלי לשמוע את הקולות), ועיניך זולגות,
משיכה של קשישה בחוזקה כדי להעבירה מהכיסא למיטה,
משיכה בשיער של קשיש אחר: וחשבתי שדבר חיובי בכל זאת נרמז לנו בִתמונות הזוועה, שימות המשיח כבר כאן , כי במסכת סוטַה כתוב ש"בעקבות משיחא חוצפא (תִרבה), , והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, והבן אינו מתבייש מאביו. סוף ציטוט,
הנה לנו בפועל ממש אפילו מצולמים: ימות המשיח הקרבים,נערים פני זקנים ילבינו, וזקנים יעמדו מפני קטנים , ואם לא יעמדו מובטח לנו שבבתי אבות מסוימים יעמידו אותם במשיכת שיערם, או בחיתול ספוג מורבץ על לחי מלא קמטים וזוקן אבל בעיקר צרוב מעלבון ,אכן כן ימות המשיח כי נמוך מזה (כמו להכות זקן חסר אונים) , נמוך מזה כבר אין לאן לרדת.

לטפל בקשישים זו תורה שלמה, שמצריכה לב אהבה רחמים ואנושיות, אז אם אתה קרוב משפחה אתה יכול ,כי כל התכונות הנדרשות ביחד , מובנות בנפשך, בעקב הקירבה,
אם אתה בעל מקצוע ,שעיסוקך קשישים, אתה יכול , כי אתה לומד במשך כמה שנים איך לעשות זאת.
גם אם אתה מלאך אין לך בעיות כי מלאכים הם יצורים שנבראו לאהוב,
מה נותר ? מחוּסָר עבודה חזק, שבלית ברירה בא לטפל באבותינו ואחינו, והוא מקלל את היום שהוא שם , את היום ,,, את מר גורלו, ואת חייו המחותלים בחיתולי זקן ספוגים ,שהוא צריך להחליף לו כמה פעמים ביום. זה מה שיש,
לא שאני מבין את הרוע , אני רק מנסה להבין מהיכן האכזריות הזאת נובעת, ואם לא יהיה שכר שמפצה מאוד את העובדים העצבנים והמתוסכלים הבאים לשם בלית ברירה ,תמיד נראה מראות נוראים שכאלה.
מעשה באיש זקן שנותר בודד ולא יכול היה לטפל בעצמו, אז בנו לקח אותו אל ביתו וטיפל בו יחד עם כלתו ובנו בן הארבע. ידיו של האיש רעדו, ראייתו הייתה חלשה והליכתו לא יציבה.
מדי ערב המשפחה ישבה סביב השולחן לארוחת הערב. מצבו של הקשיש היקשה עליו לאכול. בגלל ידיו הרועדות נפלו מאכלים מכפו, אכילתו הייתה קולנית והשתייה נשפכה מכוסו. בנו וכלתו התעצבנו מדרך התנהלותו המסורבלת.

"אנחנו חייבים לעשות משהו בקשר לסבא" אמר בנו, "מספיק לי מהחלב על הרצפה, אכילתו המגעילה והמפות המלוכלכות."
הם הציבו שולחן קטן בפינת המטבח ושם ערכו את השולחן לסב, שישב לבד,
בזמן שיתר המשפחה הסבה סביב השולחן הגדול. מאחר שהסבא שבר מספר צלחות חרסינה, הגישו את ארוחותיו בצלחת עץ. כאשר הביטו בסבא, ראו מדי פעם דמעה בפינת עינו. למרות זאת, המילים היחידות שנאמרו לו היו דברי נזיפה כאשר הפיל מזלג או מאכל. נכדו בן הארבע הסתכל על כל זה בשקט.
יום אחד לפני ארוחת הערב ראה האב את בנו הקטן משחק עם חתיכת עץ על הרצפה.
האב שאל את בנו עם חיוך, למעשיו.,, הילד ענה לו במתיקות:
"אני מכין לך ולאימא קערות עץ כדי שיהיה לכם במה לאכול כשאגדל."

באותו ערב האב לקח את הסב בידו והביא אותו בעדינות לשולחן המשפחה.
בשארית ימיו אכל הסבא את כל ארוחותיו עם המשפחה, ומעולם לא גערו בו אם האוכל או המזלג נשרו מידיו והרצפה או המפה התלכלכו.
חומר למחשבה ,

כותרים נוספים

מופעים

זאפה חיפה – 21/07/20

במופע "שלום לך ארץ נהדרת" להיטים גדולים מכל הזמנים להזמנת כרטיסים

יהורם גאון

האתר הרשמי