מפכ"ל
לו אני ראש הממשלה, שנמצא בערב הגשת מסקנות המשטרה בעניני, אני הולך היום לחנות פרחים סמוכה לביתי ושולח למפכ'ל זר ענק של פרחים , בצרוף פתק "תודה ,שהצלחת לשכנע את כל הספקנים בכך , שהמשטרה אינה חוקרת אותי באמת, אלא שהיא צד משמעותי עם דעה נחרצת , שאיננה בדיוק בעדי.
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִיפָּתֵחַ הוא פיוט הנאמר על ידי עדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף. הפיוט חובר על ידי המשורר הספרדי ר' יהודה בן-שמואל אבן-עבאס שנולד בפֶס במאה ה-12.
הפזמון החוזר בפיוט הוא המילים המזכירות את שלושת הגיבורים בעקידה:
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ,
לעניין הראיון המדובר אני אתעלם מן העוקד גם מן הנעקד
ואתרכז לצורך הרעיון במזבח באַכסניה שבמקרה שלנו הייתה זו תכנית התחקירים עובדה. בה רואיין המפכ'ל.
יש מן אמירה כזאת האומרת שלעולם לא תתחרט על ראיון שלא נתת,
והראיון הזה צריך לגרום למי שנתנו ברוחב לב, צריך לגרום לו, להרבה חרטה, מעדות אישית אני מודה בזאת שלא הייתי רוצה לראות את האיש המופקד על הבטחון והסדר הציבורי, ראש וראשון למערכת אכיפת החוק של כל אזרחי המדינה, לא הייתי רוצה לראות אותו מסתכל ביחד עם המראיינת כשני צופים חוקרים, (מן הצד החכם וחף הפשע), של המתרס,
צופים בסרט בו ראש הממשלה מדבר בהמלצות משטרה, חסרה הייתה רק הזכוכית שבחדר החקירות, כשמעברה השני הנחקר,(שלא יודע שצופים בו) כדי להשלים את התמונה,
לא הייתי רוצה לראות את השוטר מספר אחד, יושב כתלמיד נזוף בפני סופר נני, מתלבט מתפתל, ושומע משפטים נחרצים, כמו "לא למדת שום דבר"
מילא שאני לא הרגשתי נוח, אבל מה עם השוטרים, השוטרים שמפקדם העליון ראשה של המערכת , שאגפים שבה סודיים וממודרים אפילו לנשותיהם, יושב מול המחנכת ומקבל נזיפה האומרת לו "ישבנו כאן לפני חודש והבטחת לי שראש הממשלה יוזמן לעדות", הבטחת לי??? כן ממש כך הבטחת…
אני מודה, לרגע חשבתי שאני חולם, עם כל הכבוד למראיינת ויש כבוד , כי היא במקצועה, משובחת להפליא, ואפילו שכך מה פתאום שמפכ'ל , בעיצומה של חקירה מבטיח למראיינת הבטחות , וגם לא עומד בהן, ואני לא יודע מה יותר מביך הראשון או השני? פרהסיית ההבטחה , או אי קיומה,
ואם למשל הייתי מנסה להאשים מישהו בחטא שחטא כנגדי, והייתי מגלה חֶברת חקירות פרטית שמנסה למצוא בקורותי כתם ראוי , שאפשר יהיה להשתמש בו נגדי, כדי שאחדל מלהאשימו, הייתי פונה למשטרה,
אלא למי, מי יש לי חוץ מהמשטרה שלי שנועדה להתחקות אחר דברים שכאלה,
והנה מספר לנו המפכ'ל בפשטות זועקת, שאנשים בעלי כוח הפעילו חָבָרות פרטיות שיתחקו אחרי החוקרים בחקירות ראש הממשלה,
לא יודע מי הם בעלי הכוח, ומי הם החוקרים הנסתרים שהופקדו למצוא שחיתות בחוקרים מן המשטרה, אבל אני שואל בדחילו למה לא פנו למשטרה שתחקור את החוקרים ואת מקורות הכוח שהפעילו אותם.
לכך ענה המפכ'ל שהיו שיקולים שמנעו זאת, ובטח כשכבתה המצלמה הוא סיפר בסוד ובשקט למראיינת שותפת הסוד. מה היו השיקולים. כי הם הרי יחד מצידו האחר של המתרס למול הנחקר.
פתאום כאילו מתבהרת לי לדאבון לב, תעלומת ההדלפות ,שהן לא הדלפות בכלל ,אלא הבטחות ממש, שבחלקן לא קוימו, עכשיו זה לפחות ברור יותר.
ומסתבר בין השורות ולפי הנאמר במסמך המצולם והקשה הזה שכבר בשריפה בכרמל ידע המפכ'ל על ראש הממשלה דברים שלא שער, או כמו שנאמר בכתבה "עם מי יש לו עסק" ואת דעותיו אלה הוא מחלק עם צוות התכנית שהופך לו למלווה נאמן ,שהופך לו מעתה למן שומר ראש תקשורתי. במהלכה של חקירה כן במהלכה.
אני זוכר בגעגוע רב ימים בהם הקודקודים כל הקודקודים שתקו ,לא ידעת מה הם חושבים, לא ידעת מי הם בכלל,,, מה נטיות ליבם, הם היו מורמים מעם ולא שחקנים בסרט תעמולה לעניינם , בלי שהם מבינים שהם שחקנים מתנדבים בסרט של כוכב אחר…
הבנתי בסופו של הראיון שהוא נועד(הראיון) כדי להגן על המשטרה , כצופה כאזרח, אני מעיד עלי שמים וארץ שהמשטרה יצאה כאן הפעם מופסדת מאוד, חלשה מאוד מתפתלת מאוד, מבוהלת , נלהבת לרצות את המצלמה הגואלת, מחפשת את קרבתה,
רציתי לסיים באחד מבתי הפיוט בו פתחתי , ושיניתי בו רק את מספר השנים המקורי שיתאים למניין שנותיה של ארצי האהובה .
שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לשבעים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
החוק הפולני
הפרלמנט הפולני אישר כידוע חוק האוסר הטלת אחריות על המדינה הפולנית לפשעים נגד האנושות שבוצעו בשטחה במהלך מלחמת העולם השנייה בידי גרמניה הנאצית. העובר על החוק החדש, כולל אזרחים שאינם פולנים, יהיה צפוי לקנס כספי או לעונש מאסר של עד שלוש שנים.
וזה נכון שבעת הכיבוש הנאצי לא היה שלטון פולני, וזה נכון שהנאצים השתמשו באדמת פולין ועשו בה כבשלהם,
וזה נכון שהיו פולנים שכונו לימים חסידי אומות עולם והצילו יהודים, ארבעים במספר, שלא נטעה,
אותי מפחיד שאם החוק הזה ייושם והפולנים יראו כי טוב,,,
הם ילכו אל הסטוריה קדומה יותר כדי להסיר מעצמם עוד אשמות הסטוריות המדובר במאה השש עשרה(כשעוד לא היו נאצים בעולם) ,בימים של מרידות תכופות של איכרים כנגד השלטון ונטל מסים שתמיד (אבל תמיד) הוביל משום מה לפרעות כנגד היהודים,
ואנחנו זוכרים מלימודי ההסטוריה בבית הספר את השם פרעות ת"ח ות"ת בהובלת האיש המפחיד והאימתני בוגדן חְמֶלניצקי. שהוביל סדרת פוגרומים נוראה באכזריותה, בהם נחרבו כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה. ונרצחו אז , על פי ההערכות, מעל למאה אלף יהודים , נאנסו עשרות אלפי נשים ונערות,
נבזז והושמד רכוש רב, (כולל ספרי תורה וחפצי קודש). יהודים נמכרו אז גם לעבדות בשוקי העבדים ,
יהודי וילנה הספיקו ברובם לברוח, אך כל רכושם עלה באש שדלקה בבתי העיר במשך שבעה עשר יום, ואילו יהודי לובלין הוסגרו על ידי תושבי העיר הגויים, למחוללי הפוגרום ונהרגו בה כאלפיים נפש.
אז נכון ששוב זו לא הרשות ,שיזמה את הטבח, והרצח לא בוצע באחריותה , אבל מעניין למה זה מתאפשר שוב ושוב באותה מדינה, ולמה התושבים המקומיים ברובם, אפילו בלי הוראה מגבוה עוזרים לרוצחים לרצוח,
יכול להיות שאנחנו מדברים , בקהילה שממש לא הפריע לה (לרוב אנשיה לפחות ) שמתעללים ושהורגים ביהודים שבשיטחה?
ידעתם שכבר בשנת אלף מאתיים שישים ושבע, נתבקשו היהודים בוורוצלב לשאת סימני זיהוי מיוחדים ונאסר עליהם להחזיק בתפקידים ציבוריים בכירים ,ובזמן מלחמת העולם השניה הייתה פולין הראשונה לבקש מיהודיה לתפור על דש בגדם טלאי צהוב, אות זהוי וקלון.
אבל בדנמרק וצרפת למשל היהודים לא לבשו את הטלאי הצהוב בשל התנגדות האוכלוסייה המקומית, מה שמוכיח שהנאצים בעיקר במערב אירופה היו קשובים לרחשי לב הציבור. נקל לומר שבפולין בלשון המעטה פחות התאמצו למען היהודים. ויותר השתדלו למען הכובש הגרמני.
עזה
עזה היום, בחוץ יותר מ-30 מעלות,
חשמל יש רק ארבע שעות ביום,
תשעים אחוז מהמים לא ראויים לשתיה וגורמים מחלות על ימין ועל שמאל?
בין שבעים לשמונים אחוז אבטלה, אספקת התרופות מאיימת להיפסק, כאשר מנגד הפגנת כוח של אבו מאזן, שהחליט שנמאס לו לשלם את החשבון של חמאס, גם במחיר חייהם ובריאותם של בני עמו?
צעירים בשיא האנרגיה מסתובבים ברחובות או שרועים על הגגות חסרי מעש, עצבניים. הדי התסכול עולים מהרשתות החברתיות, והאשמה מופנית קודם כל לישראל, יפה ניחשתם, רק לא לחמאס, איך אפשר להסביר אבסורד כזה ?איך נפל עלינו המלכוד הזה. ממנו אנו מנסים לברוח,ללא הצלחה…
איך מתפטרים מן המארה העזתית שנצמדת אלינו כמו קילה מדמם שאין לו תקנה, נלחמים בה, וממהרים לצאת ממנה,
לא נלחמים בה מצב הומניטרי קטסטרופלי, עם מליון וחצי רעבים ללחם,
אני מבין שהמצב שם הוא בכי רע ושכעם שכן (שכחתי שהוא אויב לרגע) כעם שכן אנחנו צריכים להיות אנושיים, ולסייע , ואכן אנו עושים זאת, אבל למה מתלוַוַה אצלנו בכל מה שאנו עושים בעניין העזתי, תמיד נימה של אשמה ,נימה של אחריות,
במסגרת הסיוע אנו שולחים לשם אלפי משאיות לחודש מלאות אוכל תרופות וחומרי בניין, סיוע אבל למה אחריות למה אשמה מה לא עשינו כדי לא להיות אשמים בעניין העזתי.
הרי יצאנו משם כדי לאפשר להם להתנהל לבד, והיינו בטוחים שנצא וכל מדינות ערב יסייעו בידם ובראשן מצרים, ויהא זה מן פיילוט של שלום בו הרשות הפלסטינית תפריח אזור שהוא רק שלה ומכאן נמשיך ליהודה ושומרון באותה הדרך,
אז מצרים לא רק שלא מסייעת אלא בונה מחסומים וחומות תת קרקעיות, ואין שם שום רשות פלסטינית אלא חמאס שזרק את הרשות הפלסטינית מן הגגות והפך בסיס צבאי עם מליון וחצי בני ערובה רעבים ללחם,,
וכל הכסף שמגיע לשם הולך להתחמשות ובניית מנהרות בהם נותקף בבא היום, ועדיין מבקשים את אחריותנו בעניין, למה?
המצב שם הוא קטסטרופלי, אומרים לנו, וזה נורא כי מדובר בילדים וזקנים שהם בני ערובה של חמאס אכזר ולא אנושי, וצריך לעזור , צריך לסייע , כאקט אנושי יהודי, אבל למה מבקשים מעימנו לקבל אחריות , שהרי אחריות היא אשמה , ואין בנו אשם , עשינו ככל שנוכל כדי שהמקום הזה יתנהל ויפרח ,והיו לו ימים של פריחה ושדה תעופה ומועדוני לילה , אבל זה לא התאים לֵקונספט הפליטים הנצחיים של אונר'א, ואש אכלה בכל הירוק שהחל צומח.
והגיע כבר זמן שמישהו יקרא בשמו של האשם האמיתי שהוא החמאס, שכל הכסף שמגיע לשם הופך במקום תרופות למנהרות,
לא מבין איפה אותו ציבור ,בן מליון מליון וחצי אזרחים שוחרי חיים שאינם חמאס, ציבור בני אנוש השוכן שם , שהחמאס הוא מקור צרותיו איך זה שהוא לא קם לגָרפו משם. איך זה שהוא לא מתקומם, וזועק , וקורא לאשם בשמו.
איך זה שאחרי שיצאנו משם, ושאנחנו מזרימים לשם את כל החסר, וגם מים וגם חשמל, איך זה שעדיין אנחנו אשמים ולא החמאס לאלוהי אטימות העולם, פתרונים.
פורנוגרפיה של רצח
חיפשתי במילון את פירוש המילה פּוֹרנוגרפיה וקראתי שם שהיא תחום שעיקרו הצגה של גוף האדם או ההתנהגות המינית של האדם במטרה לעורר גירוי מיני.
גבולות הפורנוגרפיה (כתוב שם עוד),שנויים במחלוקת,
ואם בגבולות פורנוגרפיה עסקינן, אני מציע להרחיב אותם לעוד שטחים בהם הוולגריות חוגגת, ששם זו פורנוגרפיה של רצח, ראיתי אין ספור פעמים את הדקירה הנוראה של הנרצח באריאל, בכוונה איני מזכיר את שמו , כדי לא לשרת את התמונה האימתנית ,ולעשות לה שידורים חוזרים כמו בטלוויזיה,
זה מקומם עד למאוד,,,יושבים בבית לעת ערב לעיתים עם הילדים ורואים סרט, אבל סרט אמיתי, לא עם שחקני קולנוע , עם רוצח אמיתי ונרצח אמיתי, אדם עומד ברחובה של עיר מחבל קרב אליו ונועץ בו סכין, אז ראינו פעם ופעמיים ושלוש ושלושים ואולי די,,,
אולי די , כי יש לו אישה וילדים לנרצח, והם רואים זאת לא בעיניים של עורך חדשות אלא בעיניים של אלמנה ויתומים, אז אולי די,,,
אולי די למעננו כולנו, שאנו עם למוד רציחות כאלה ותמונות רצח הופכות לנו את הזוועה למשהו בנאלי יום יומי כמעט, זול, רגיל ,
פורנוגרפית הרצח החוזרת למסך שלנו מדי פעם ובלי רחמים, מעוותת את המציאות, מקטינה את הארוע שיש בחובו פי אלף מן הנראה לעין, מקטינה לנו את עוצמת הרוע ומגמדת את השכול והיגון הנוחתים עכשיו באחד מן הבתים שבארץ, ומרסקים בית על יושביו לחתיכות,
צילומה של הזוועה , מעלים מאיתנו ומחשיך במחשבותנו, כל כך הרבה דברים אחרים שמלווים את הרצח, , לו רק היינו שומעים ולא רואים. אבל עם תמונה כל כך מציאותית עכשווית אנחנו כמעט נרצחים עימה .
בכנסת מחוקקים מאות חוקים ,שאין בהם טעם, ושהם לא מיושמים, ושהם נועדו רק להרשם בספר החוקים לטובתו של המציע, אולי לשם שנוי יציע מישהו חוק, שתמונות מצולמות של רצח חבלני ברחובה של עיר , הוא אסור , וזה יהיה לא רק לטובת המציע אלא לטובת כולנו , כי זה יחסוך לנו זוועות מצולמות, וישאיר אותנו מזועזעים מן הסיפור ופחות קהים לבנאליה של הרצח.
-תמונות פורנוגרפיות של רצח מה זה למה זה מה עם ההורים שרואים מה איתנו שאנו הופכים מציצנים.. קטע מסרט מתח, מושך צופים
הקלטות
מודה שאני שפוט של פטנטים בלשון האקדמיה "חפיצים" כאלה שנקראים בלשון העם גדג'טס.
ואני זוכר שפעם בארצות הברית בחנות של פטנטים שהייתה נחלתם הבלעדית של ישראלים יורדים, הציע לי המוכר מקרופון שאפשר לשים בעציץ ולשמוע בהקלטה אחר כך, מה אנשים דיברו עלי ,
נחרדתי אז למחשבה שאני אאזין לשיחה של אחרים בלי שהם יודעים, נראָה לי אז כמו לטמון פח , או לגנוב דעת, מאז עבר זמן, ואני עדיין נחרד למחשבה של הקלטת סתר, אפילו שהיום הגענו למצב, שאין לך שיחה שאינה מוקלטת.
כדאי לכן שנכיר בכך שהמציאות היא כזו שהכל קליט ומוקלט, אנחנו כולנו, מתועדים כל העת, בלי יוצא מן הכלל,
בהופעה שלי אני יודע איזה שיר הכי אהוב לפי הסלולרים המצלמים שלמולי
אבל אני בהחלט לוקח בחשבון את האפשרות, שגם בחדר שאחרי הקלעים, יש מצלמה , ואני נמנע מכל פרצוף לראי שמא אראה זאת למחרת, בפייס בוק , או בתכנית טלוויזיה ,
הכל צלים היום . אפילו הטף שבגן הילדים , אפילו הקשישים שבבתי האבות ובכל הגילים שביניהם , כולנו שחקנים בסרט בו אנו כל העת מוקלטים ומצולמים אפילו ברחוב ליד הרמזור אפילו בגן הציבורי או בתוך הקניון ויעידו על כך מאות התמונות וההקלטות להם אנו עדים בכל מהדורת חדשות המראים לנו את העוולה או הפשע התורנים בצילום מפורט לעייפה. ומכל זווית אפשרית,
וחשבתי שבמקום להילחם בזה נתחיל להפנים שאנחנו מוקלטים בכל רגע נתון ומצולמים בכל רגע נתון, ואולי כמו בסיסמה של "האח הגדול" נתחיל להתנהג בהתאם. אפשר גם לומר שההקלטה היא נשקו של החלש. זו שהוטרדה על ידי הבוס שלה, זה שהושפל על ידי מפקדו ,יכול כעת לתבוע את עלבונו על ידי הקלטות שבהן ישבור את קשר השתיקה שהיה נהוג עד כה בין מעבידים לעובדים.
כשיש הקלטות אין יותר גרסה שלו מול גרסה שלי. יש אמת (בתנאי כמובן שהיא לא בושלה). מעביד לא יוכל להגיד "לא הטרדתי", אם ההוכחות המצולמות והמוקלטות מעידות כי אכן הטריד.
הקלטות סתר הן דבר בזוי, אבל יש בהן אולי גם טעם לתיקון עצמי , משמע בטרם שנחטא בגניבת הדעת או בגניבה בכלל, בטרם שנתעלל, נטריד, נגנוב בסתר, ממש באותו רגע יצלצלו כל הפעמונים שבמוחנו הזָהיר מעתה , ויתריעו שהדבר שאנו הולכים לעשות הוא מוקלט, הוא מצולם, והוא יובא כעדות,
יכול להיות שזה יגרום לנו לכולנו להיות יותר זהירים, וגם יותר ישרים.
פינת יעקב פרוינד
ולפינתו של מחייך השפה העברית יעקב פרוינד:
כבר עתה, יוצאים רבים כנגד תחפושות סקסיות לילדות. זכרו: "תחפושת" לא…"תַּחְשׂוֹפֶת" !
(קצת קשה לביטוי, אבל כל כך נכון)
לפעמים…"הַסֶּה לך רב"
אוקסימורון עזתי: מחסור בחשמל, מרבה…מתח
תענוג היה השבוע לטייל בגליל ולשתות מים צוננים, ישר…מהתנור
הגשמים מהשבועות הקודמים בצפון גרמו לנהר הירדן לעלות על גדותיו
וכשבישרו בחדשות ש"הירדן עלה על גדותיו"
נזכרתי בשיר הוותיק "הלאה ירדן" (בהברה מילעיילית)
שנקרא גם "משמר הירדן" (במילרע)…
את המילים כתב נפתלי הרץ אימבר,
מי שחיבר גם את מילות ההמנון שלנו "התקוה",
ובזמנו טענו רבים ש"משמר הירדן"
ראוי להיות "המנון לאומי" לא פחות מאשר "התקווה"…
הלחן הידוע ביותר לשיר הזה הוא של אברהם צבי אידלסון,
שעלה לארץ ב-1907 ובנוסף להיותו מורה לזימרה ומנצח על מקהלות ותזמורות,
עסק גם בחקר התפילות של עדות ישראל השונות
וכינס אותן בעשרה כרכים של "אוצר נגינות ישראל".
אז הנה אופירה גלוסקא בשיר "משמר הירדן", שמתחיל במילים:
"הלאה ירדן, הלאה זול, יהמו גליך,
עלי גדותיך שטוף וגול, חלאת ארצך…"
