ליברמן
קשה בארץ, בתכנית אקטואליה ,כשכל יום קורים בה דברים חדשים , שכל שעה מישהו אומר משהו חדש,
בראשית השבוע למשל, אמר שר הביטחון משהו לא רציני על ואדי עארה , וכבר היום יש תחושה שהוא אמר זאת לפני שנה, אבל כתבתי כבר…השקעתי…אז הנה אני קורא מה שכתבתי:
על רקע ההפגנות, בעקבות הכרזת הנשיא טראמפ בדבר ההכרה בירושלים כבירת ישראל. אמר שר הביטחון , האיש השני בחשיבותו בממשלה שלנו, לאחר ראש הממשלה, הוא אמר "כי אנשי ואדי חייבים להבין שהם אינם רצויים כאן". הם חלק מרמאללה…
וחשבתי שעוד לא קם איש שמאל , בכל הדורות , שהעז לוותר כך על שטח ריבוני ישראלי כמו שר בממשל ימין, ,והנה זה קורה דווקא עם שר שנחשב עד היום לימני.ימני קיצוני אפילו , והוסיף ואמר שר הבטחון של מדינת ישראל השני בחשיבותו לאחר ראש הממשלה, שיש "להחרים את יישובי ואדי ערה ,אין לאנשים האלה ,מה לחפש במדינת ישראל",
ואני זוכר כשמונה מר ליברמן לשר הבטחון, היו כאלה שאמרו שהמשרה תמתן אותו, ומה שרואים משם (כלומר מספסלי האופוזיציה ,ששם אפשר היה להרוג את הניה בדקה…) רואים אחרת מכאן , משמע מספסלי הקואליציה המחייבים הגיון אחר ומתינות וראיית מכלול התמונה.
לעומתם היו כאלה שאמרו ,אתם עוד תראו ש"האיבט" יצא לו פתאום החוצה בלי שתהיה לו על כך שליטה ולרוע המזל צדקו מנבאי האיבט המתפרץ.
"אין לאנשים האלה מה לחפש במדינת ישראל הם חלק מרמאללה אמר שר הבטחון, ובבת אחת שלל אזרחות בהבל פה והביא לנו עוד פליטים חסרי אזרחות, למרכז הארץ.
אז נלך אל ההסטוריה כדי להבין איזה חלק יש להם "לאנשים האלה" כדברי השר במדינת ישראל אם בכלל.
לאחר מלחמה השחרור, צורף אזור נחל עירון הוא ואדי עארה, לשטחה של מדינת ישראל על-פי הסכם שביתת הנשק עם ירדן צורף בחוזה חתום ומוכר על ידי האומות.
וזאת תמורת ויתור על דרום-מערב הר חברון. מדינת ישראל רצתה להשיג אז בתום המלחמה,שליטה על מעבר עירון הוא ואדי עארה, כי הוא היווה ציר מרכזי ממישור החוף אל הצפון,
סיפוח ואדי ערה שהתקיים ב־1949 הוסיף למדינת ישראל הצעירה 30 כפרים ששכנו בצד המערבי של הנחל והכביש, ובהם כ-40,000 ערבים.
התנאי שהוצב על ידי האומות המאוחדות להצטרפות האזור, והאנשים שבו לישראל כאזרחי המדינה שקמה,(כן כאזרחים שווים כמוני כמוך וכמו כל שרי הממשלה שלנו,) התנאי היה אז שהמדינה תאפשר איחוד משפחות ערביות, שבמהלכו יהגרו ויתאזרחו ערבים מאזור השומרון אל ואדי עארה, וכך במסגרת הסכם זה נוספו לישראל עוד כעשרת אלפים ערבים.
כעשרת אלפים אזרחים של המדינה. מכאן שהאזור הפך בתוקף הסכם חוקי ,לחלק ממדינת ישראל , ואנשיו לאזרחיה של מדינת ישראל.
לוותר על אזור שהוא חלק מן המדינה זו עבירה, מי שמציע זאת פועל נגד חוקי המדינה פוגע ביודעין בריבונות ובזכויות של מדינת ישראל, לוותר יכולה מדינה ,אך רק אחרי שהכנסת מאשרת, ואז רק אז הממשלה רשאית לוותר.
אם תהליך ויתור חוקי מוסדר ואחרי הצבעה נאותה, יש בדברים עבירה מפורשת על החוק.
אז למי זה טוב הכרזה שכזאת? מה היא תורמת למדינה? חוץ מהתססת יתר של ציבור שרובו המכריע שוחר ומקיים מדי יום בכל רחבי הארץ השתלבות מוחלטת ואמינה בכל מוסדות חיינו.
בבתי חולים עם רופאים בעלי שם עולמי באוניברסיטאות בבתי המשפט בבתי המרקחת מסעדות בהם אנו מתארחים במאור פנים,קיצורו של דבר בלי להכנס לרזולוציות זעירות יותר , בכל שטח משטחי חיינו,
וזה הרוב שבציבור הזה , המייחל באמת לשקט ושלווה לחיות את חייו , להביא לחם לביתו , אני מדבר על ערביי ישראל החיים בארץ לאורכה ורוחבה, למי שלא קלט עדיין על מי אני מדבר,,, ולא לנציגיהם בכנסת המייצגים מדינה אחרת שעוד לא קמה,,,
מה עשתה ההצהרה הזאת חוץ מלחבר יחדיו במקום לבודד , את כל הפורעים הקיימים בכל מקום, ולהופכם חזית אחת את רעולי הפנים של ואדי עארה עם ואדי ניסנס בחיפה ורחוב יפת ביפו שמספרם קטן ושולי , והצהרה סתמית נקמנית שכזאת מעצימה אותו וגורמת למתונים לחשוב פעמיים אולי בכל זאת הפורעים צודקים…כי הנה שר חשוב אומר "לא רוצים אתכם כאן את כולכם. והוא רואה את כולנו מקשה אחת שכולה פרעות. ואני שואל ,למי זה טוב.
להחרים אותם אומר שר הבטחון, שר בטחונה של מדינה הנלחמת בכל מאודה בחרמות מכל סוג שהוא ומיום הווסדה ממש, בעיקר באירגונים כמו BDS הקוראים להחרים כלכלית את מדינת ישראל עסקים וארגונים ישראליים. חרם אקדמי חרם תרבותי ,וחרמות על השקעות בישראל
כל כך מחרימים אותנו עד שחוקקנו חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, שהוא כך קבענו בחוק בגדר עוולה אזרחית, אז מה יהיה עלינו שכשאנו מחרימים…
המקומם הוא שאין לי ספק שכבוד השר יודע ובקי בחומר החוקים גם של ויתור על חלקי ארץ וגם איסור חרמות יודע ומכיר טוב ממני, אז למה? אולי כי יש מפלגה להוביל ובחירות מתקרבות, וצריך "חרכה " כמו שאומרים המעטים בואדי עארה, וצריך מהומה ולמשוך קולות שאוהבים טקסטים כאלה, בחשבון כולל אולי יש רווח של כמה בוחרים חדשים שמאוד מרוצים,אבל למולם כל כך הרבה אזרחים ישראלים טובים, מוסלמים דוברי ערבית שנולדו כאן,חשים פגועים ולא רצויים כששר הבטחון שלהם שולח אותם לרמאללה.
באמונה כאזרח שיודע על כל הפיגועים וכל הפרעות שבכל הזמנים פוליטיקה לא מצדיקה פגיעה בציבור שרובו המכריע רוצה לחיות כאן בשקט ושלווה , זה עוול לערבים שכאן , עוול גדול יותר ליהודים המייחלים לראות בהם גשר לשלום מיוחל .
המחנה הציוני
בילדותי בירושלים היו מְשנים שם לילד שהיה מרבה לחלות, וחשבו ששם חדש ישנה לו את מזלו, ויחזיר לו את בריאותו, נזכרתי בזה כשחשבתי על המחנה הציוני, יש משהו נואש במחנה הזה ,המפולג בתוך עצמו לכל מני מגמות וכוונים, ממרץ עד חרות של פעם,
המחנה הציוני, מה שהיה פעם מפלגת העבודה, שהייתה פעם מפאי,,, הוא מחנה שמנסה לחזור לשלטון ,ולא כל כך מצליח,
הנואשות הזאת מתבטאת יותר מכל באמירות תמוהות של מנהיגיו, שהופכות כותרות ותו לא, אמירות של סתם, מהן משתקף חוסר אונים עצוב, שבא מרצון עז לקרב ולמשוך בוחרים חדשים שחושבים אחרת, בדרך ההתקרבות וההליכה אליהם בדרך אימוץ דיעותיהם, מאחר והם חדלו כבר מזמן לבוא בעצמם אל המחנה.
לפריפריה הם ניסו לשדר שהם חברתיים אולי מישהו מנתיבות ישתכנע ושלי יחימוביץ בראש העבודה הקרינה מנהיגות ואוריינטציה חברתית מאין כמותה
ואתה גם שומע לא מעט רמזים לכך שהם נוטים גם ימינה, אולי מישהו מהליכוד ישתכנע ויבוא בריצה, טוב אפילו יבוא בהליכה זה גם משהו,,, וככה מנהיג העבודה העכשווי אלי גבאי לא חדל להקרין ליכוד כשהוא אומר בגאווה שכל משפחתו ליכודניקית
ואתה שומע משפטים תמוהים שהשמאל שכח להיות יהודים,
(מי שכח למה שכח) מה זה חשוב,,, העיקר לנסות לדבר גם אל הדתיים,אולי משם יבואו כמה אחדים .
ואני לעניות דעתי חושב שהם מפספסים בגדול את העיקר, ושהם בכלל לא בכוון, כי הכוון הוא בשנת אלפיים וסביבותיה, אני מדבר על שנה מבין המשמעותיות ביותר לעם בישראל,אני מדבר על השנים הנוראות של אינתיפאדת אלאקסא,שהייתה בעיצומן של שיחות השלום והפיוס, והתקווה,הייתה זו האינטיפאדה השניה שגרמה לעם בישראל טראומה בלתי נשכחת של מתאבדים, אוטובוסים מתפוצצים, בתי קפה ותחנות אוטובוס כשאנשים מבוהלים רצים בין גופות ולהבות.
לא הייתי ממעיט בערכה של הטראומה הזו בזכרון הקולקטיבי הישראלי, ואפילו מעז להשוותה לתחושות הקשות שאפפו את הישוב במלחמת יום כיפור ,ככה צורבים היו הימים הנוראים ההם של שנת אלפיים.
שהמאפיין המובהק של הפעילות הזו היה שימוש נרחב בפיגועי התאבדות נגד אזרחי מדינת ישראל,
האינתיפידה הזאת הפכה ארוע מבעית ומתמשך לאורך כארבע שנים בו נהרגו אלף שמונים ותשעה ישראלים על ידי הפלסטינים ולמעלה מ-מששת אלפים ישראלים נפצעו. בין הפלסטינים נהרגו למעלה משלושת אלפים, לא קראו לזה מלחמה אבל אבדות של מלמה עקובה מדם, היו גם היו מערכה צרובה בנפש הישראלים המפחדים לזכור את מוראותיה ואת האוטובוסים המתעופפים בה באוויר עם כל הנוסעים השרופים שבפנים.
לשם צריכים אנשי מפלגת העבודה לכוון, לזכרון הקולקטיבי המפחיד והטראומתי ההוא אותו רוצים הישראלים לשכוח, לכוון ולהבטיח שימי שחור שכאלה לא יחזרו לעולם, להזים את הרפלקס הישראלי המותנה בו דיבורים על שלום , הסכמים, שולחן משא ומתן , פרושם שוב צלמוות של מתאבדים ,ואוטובוסים מתעופפים. בזה הם צריכים לשכנע שזה לא ישוב עוד לעולם, שהם שלמדו את הלקח לא יתנו לזה לשוב, ושיש להם מענה לימים השחורים ההם.
הם צריכים לשכנע את האינסטינקט הישראלי מלא הכוויות מן העבר, שאין יותר משוואה של מהלכי שלום מקף מפלגת העבודה מקף אוטובוסים באוויר.
לשם הם צריכים במחנה הציוני לכוון לימי התהוות בהם למפא"י היו ארבעים מנדטים, כן מפאי ההיא שהייתה מפלגה בטחונית מאין כמותה , מבן גוריון שלא שעה להצעות בסביבתו הקרובה שהזהירוהו מפני מלחמה , אם יכריז על מדינה, בן גוריון שהתעקש על הפריצה לירושלים, באומרו שאין ישראל בלי ירושלים בן גוריון ,של סלילת דרך בורמה וקרב לטרון והשיירות ,
עבור לגלילי לדיין בטחוניסטים בנשמה , לאלון שלא וויתר על הבקעה בתכניתו המפורסמת, זו הייתה מפלגה שדיברה קודם כל בטחון, הקרינה בטחון ולחמה על התדמית הזאת ,מפלגה שלא המירה בהוויה מדינית , את ההוויה הבטחונית מחויבת המציאות.
ביום בו תשכנע מפלגת העבודה או המחנה הציוני או מפאי לא חשוב איך נקרא להם , ביום בו נשוכנע שהבטחון עומד אצלם במקום הראשון ,ושהם לוקחים בחשבון הסדרים עם תקווה, בצד אינטיפאדה שלא יתנו לה להרים ראש, מצידי שישכחו להיות יהודים שיהיו לכודניקים וחברתיים שיהיו מה שהם רוצים אבל שרק יבטיחו לנו בטחון או אז יחזרו לחשוב עליהם ברצינות ויחזרו להצביע למפלגה של בן גוריון שפרץ לירושלים דרך בורמה.
הרב שטיינמן
בגוגל כתוב בין היתר כך, הרב אהרן יהודה לייב שטינמן ארבעה עשר בנובמבר 1913 ,
שנים עשר בדצמבר 2017
היה מנהיג חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי ,נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת דגל התורה.
וחשבתי על כך שלעיתים הולך לעולמו אדם שלא ידעתי מיהו, לא ידעתי מה מפעלותיו , לא ידעתי עליו בקיצור כלום, והנה הוא הולך לעולמו, בשיבה טובה וכמעט חצי מליון איש בארץ הזו בה אני חי ופועל ומכיר ויודע בה הכל,,,, חצי מליון באים ללוותו לבית עולמו כדי ללכת אחר ארונו.ואני לא שמעתי עליו כלום מעולם.
קודם כל אני למד מכך עד כמה ישנם ציבורים בארץ , המרוחקים זה מזה מרחק של כמה יקומים,
חצי מליון איש הולכים אחר ארונו של נפטר כשהם רק נציגות לעוד רבים אחרים שלא הצליחו להגיע,
והם רחוקים ממני פיזית ביום יום ,האלפים האלה , מרחק כביש או שניים ממקום מגורי, ואני חושב כמה עמים גרים כאן בין הירדן לים כשאף עם לא יודע ,אולי לא רוצה לדעת על קיומו של העם השני.הנשיא דיבר על ארבעה שבטים , ואני אומר לכם שיש יותר מארבעים.
מה שמעלה מחשבות נוגות המלמדות אותנו על הצורך , האין סופי ומחויב המציאות,
(אם חפצי חיים אנחנו כאן בארץ האבות), לרצות לדעת , לרצות ללמוד , לרצות להבין לרצות להכיר, ,להיות מוכן להתקרב , אל הקהילות הלא מוכרות לנו הרחוקות מאיתנו , בגלל אורח חיים אחר , בגלל מחשבה פוליטית אחרת, בגלל לבוש או צבע שונים…
ואולי משם תבוא הישועה לחברה שלנו השסועה, המחולקת ,הגזורה לגזרים, שמתנכרת ומאבדת את עצמה בינה לעצמה.
בצוואת הרב שטיינמן: הוא כתב :"אל תקראו לי צדיק"
"אל תספידו אותי, אל תכתבו עליי מאמרים, מספיקים לי עשרה אנשים בהלוויה, אל תכנו אותי בתארים, אל תבטלו תורה בגללי, ואני מייעץ גם לא לקרוא לילדים על שמי": צוואת שמעידה כאלף עדים על אישיותו, וכאלף אלפי עדים על העולם האחר בו אנו שרויים כולנו העולם הראוותני בו נבחן האדם ביכולותיו הפיננסיות. בבית הגדול שלו בקומה הכי גבוהה, שיש לו , ושממנה רואים הכי הרבה נוף, והכי הרבה ים,,, חברה שנבחנת בבגדיו המתויגים,של המצליח הזמני.
חברה בה נבחן האדם ביכולות שלו למלא אחר כל חלום כמו מטוס יכטה, או אי ביוון
וכולנו עובדים למולך היכולות האין סופיות שההצלחה הכספית בצידן, לעולם נרצה עוד ועוד הנביא הושע כתב עלינו כבר באומרו" זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ. הב הב עוד ועוד, לכן לעולם לא נרווה נחת, לכן לעולם גם לא נשמע בצד הזה של החברה ביקומנו הזוהר, על תלמיד ישיבה שיודע על פה סדר זרעים מועד נשים נזיקים קודשים וטהרות,
וגם אם נשמע לא נבין מה גדולתו, אבל אם נשמע על הייטקסיט שעשה אקזיט במיליונים נרד על הברכים מרוב הערצה ונקרא לו קדוש קדוש קדוש
והנה הולך לעולמו אדם שגר בחדר וחצי יושב על ארגז, וקירות ביתו נושרים שלג של סיד , חסר כח,
וחצי מליון הולכים אחר ארונו והוא מלמד אותנו בדרך לכתו משהו על החיים האמיתיים. כן האמיתיים באמת.
על מה שבאמת חשוב בעולם , ומתגלַה לך דרכו עוצמה לא מוכרת ,עוצמה רוחנית העולה על זו הגשמית בהרבה, ההופכת רוח גדולה המניעה המוני המונים ,רוח סערה הבאה מן השקט הפנימי, ופורצת החוצה אל העולם לא מתוך יוהרה וגובה ורום של בלימה וריחוף של כלום , אלא ממעמקיה הזכים, הנצחיים של הענווה.
כי כאשר האדם מתבונן במציאות האין סופית, באותו רגע מתהווה אצלו ענווה.
ענווה אמיתית, היא הבנה מלאה של האדם שהוא זעיר, קטן, כמעט בלתי נראה , וכמעט כלום ביחס למציאות האין סופית .
ענווה אמיתית נובעת מהאמת האובייקטיבית של המציאות, ולא מהאמת השקרית הטועה והמטעה של האגו הסובייקטיבי.
וכשהאדם מבין את מקומו ביחס למציאות, זה גורם לו להתייחס בשווה ובצורה אחידה גם לכל שאר בני האדם. ו,,,בצניעות שאין עימה שקר.
היכרתי איש עשיר כקורח עם בית מידות לונדוני מעל הייד פארק שהיה צריך מונית
לעבור בין עשרות החדרים שבו ,והייתה לו יכטה (ארמון ששט על פני ימים) והיו לו צוותים שלמים לשרתו בבואו ובצאתו
כשנפטר ,בפתע ולא היו מוכנים ללוויתו, לא הספיקו להודיע לאנשים על מותו והזיזו שני קברים, במן אילתור חברא קדישאי, והרחיקו את האחד מהשני ,כדי לאפשר להכניסו אל בית עולמו, בִצפיפות שבין שני שכניו לנצח.
ועמדנו כעשרה איש מסביבו וקלטנו עם הרוח הנושבת את כוחה של הרוח האמיתית, זו שהזעיקה והביאה במרוצה חצי מליון בלי הודעות בלי מודעות אלא בצו של לב , שחש את עוצמת הרוח שאין לה שיעור ושהיא רחבה כמו היקום כולו, וצנועה כמו האופק ,שאי אפשר להגיע אליו לעולם, וממנו אתה למד על עוצמתך האפסית, ומימדיך בִפרוזדור העולם.
או"ם שמום
המחשבות על מוסד האו"ם ,על מקסם השווא הזה,,, עלו במוחי כשראיתי תמונה של נשיא סוריה עם נשיא איראן ונשיא רוסיה מחייכים למצלמה, מישהו היה מאמין שהנשיא הסורי יחזור אי פעם לחייך? שיצליח להמלט מגורל שפקד את אחד מידידיו הותיקים בשם מועמר קדאפי, או ידיד אחר בשם סאדם חוסיין, לאלוהי התהפוכות והאינטרסים פתרונים.
הוא נראה בתמונה מחייך כאילו לא היה אתמול ,,, בו הוליך בו עם שלם (את העם שלו,),, לאלף עזאזאל.
כל פעם כשיוצאת איזו החלטה אווילית מוטה, מעצבנת מצד האו"ם –(האומות המאוחדות) אני חושב בצער על מייסדיו של הארגון הזה ומטרותיו הראשונות בטרם הפך משרד תעמולה מקומם ואווילי לעולם הערבי,
האו"ם הוקם בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להחליף את חבר הלאומים, שלא הצליח למנוע מלחמה, ולכן הוקם תחתיו כדי למנוע מלחמות בין מדינות ולספק בסיס הוגן ואנושי לדיאלוג בין-מדינתי.
ונוספו לו כדי לעמוד במשימה האנושית הבין לאומית הזאת , מספר גופים המסונפים אליו, כדי להקל על שיתוף הפעולה שבין המדינות בסיוע החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי.. לכך קם האירגון הנפלא הזה שהשנים הפכוהו למצחיק, והזוי,הבוגד ברוב המטרות לשמן הוקם.
נשיא סוריה, למשל בשאר אסד סיים לטבוח בבני עמו והאו”ם אימץ החלטה- המגנה את ישראל על “הדיכוי” של אזרחים סורים ברמת הגולן.
תאמינו תאמינו זה אמיתי…מישהו היה מאמין שהנשיא הסורי יחזור להיות נשיא סוריה? אני רואה אותו עם חיוך מאוזן לאוזן, אחרי שטבח בבני עמו ודילל בחמש מאות אלף הרוגים את אזרחי סוריה בם זקנים וטף, רואה אותו מאושר בתמונת נצחון עם נשיא איראן ונשיא רוסיה ונבהל לגודל הצביעות העולמית , ולנוכח אפסותו של הארגון הטפשי הזה המתקרא או"ם.
מתקבלת לכם על הדעת,עצרת כללית של האו”ם שחותמת מושב חקיקה שנתי באימוץ 20 החלטות נגד ישראל- ובארבע החלטות נגד שאר מדינות העולם, הבנתם?
כשמזכ”ל האו”ם הקודם, באן קי-מון יוצא בביקורת חסרת תקדים נגד ישראל בה הוא מצדיק טרור פלסטיני נגד אזרחים ישראלים באומרו, “כך הטבע האנושי מגיב לכיבוש”.
כשוועדה לזכויות הנשים של האו”ם מגנה את ישראל כמפרה היחידה בעולם של זכויות נשים, ומתעלמת באותו גנוי בטפשות או ברוע לב, מן המתעללים האמיתיים של זכויות נשים כגון איראן, ערב הסעודית, פקיסטן ועוד רבים אחרים.
.כשארגון הבריאות העולמי של האו”ם מפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל כמפרה היחידה בעולם של הזכות ל”בריאות הנפש, הגוף, והסביבה”.
כאשר מומחית מטעם האו"ם טוענת (בהצהרת סיכום הביקור שלה בשטחי הרשות הפלסטינית). שגברים פלסטינים מכים את נשותיהם, באשמתה של ישראל, כן כן הכל רשום לדראון בספר החלטותיו של המוסד המצחיק הזה, שנקרא או"ם.
כאשר אונסק”ו עם שמו היומרני "ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, מאמץ החלטה המשתמשת רק במונחים אסלאמיים עבור הר הבית בירושלים, שהוא במקרה האתר הקדוש ביותר ליהדות,
כאשר וכאשר וכאשר,,, אתה מתחיל לחשוב מחשבות נוגות על המוסד המוטֶה הזה , האמור היה להיות לפה לאומות , והוא אפילו לא אוזן קשבת, אלא משרד תעמולה. שקרי ואינטרסנטי,
להזכירם האו"ם קם אחרי שחבר העמים כשל במניעת מלחמות וקוו שממנו תבוא הישועה לעולם,
אז תחת חסותו של המוסד האנושי הזה
שקם כדי למנוע מלחמות,
בניגריה משתוללת עכשיו מלחמה איומה בין כוחות השלטון לבין ארגון הטרור "בוקו חראם", עד עתה נהרגו מאות בני אדם, אנשים נשים וטף, חלקם הגדול בצורה אכזרית ומזעזעת
בסומליה: עכשיו ממש ומזה ארבעים שנה מלחמת אזרחים בלתי פוסקת, רעב ועוני בכל המדינה, מיליציות אסלאמיסטיות קיצוניות ממשיכות בפעולות טרור אסלאמי ובתקיפות השלטון המרכזי במדינה.
ברפובליקה המרכז אפריקאית: משנת 2004 עד אלפיים ושלוש עשרה , שלט במדינה רודָן אשר כוחותיו היו הורגים באופן שיטתי כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם הכוחות שהתנגדו למשטר הרודני.
עד היום ארץ נוראה בה מתנהלים מעצרים, עינויים ורציחות של עיתונאים ומתנגדי השלטון,:
בדרום סודן משתוללת ממש עכשיו מלחמת אזרחים עקובה מדם.
בתימן:
המורדים החות'ים בשילוב כוחות "אל קאעידה" וקבוצות נוספות נלחמות בפעולות טרור נגד השלטון.
וכמובן: בשאר אסאד, הנשיא הטובח בבני עמו, בנשק חם, קר, וגם בנשק ביולוגי. מלחמת האזרחים שמשתוללת מאז 2011 מספר ההרוגים חצה כבר את ה- 500,000 ומספר הפליטים הוא מעל ארבעה מיליונים.
שאלתם איפה האו"ם? שאלה טובה
הוא לא כל כך מצליח כנראה במשימתו האו"ם הזה ,
שכחתי חוץ מאונר"א סוכנות הסעד של האו"ם המיועדת רק לפלסטינים בניהם וניניהם עד סוף הדורות ,
ולא מיועדת כלל למליוני פליטים אחרים ברחבי העולם, ניצולי מלחמות ומהפכות, הנעים בהמוניהם במדבריות ועל פני יבשות, אבל אונר"א, היא רק לפליטי פלסטין , סוכנות סעד של האו"ם המנציחה את הבעיה ולא פותרת אותה, לעיתים גם מאפשרת ירי ומנהרות מתחת למוסדות החינוך שלה אכן חינוך למופת.
איזו כברת דרך עשה האו'ם מן הימים שהחליט שיש לנו זכות למדינה , עד ששינה פניו והוא שרוי כאילו בחרטה גדולה להחלטה שלו מיני אז.
ועכשיו תזכורת מאוד רלוונטית לכל האמור , רלוונטית בעיקר לימינו אלה . וזה מתוך זכרונותיו של משה שרת שהיה אז שר החוץ
בישיבת הממשלה, שהתקיימה ב- 29 במארס 1955, כותב שרת:ניסה בן-גוריון לשכנע את השרים "לגרש את המצרים מרצועת עזה". שרֵת הזהיר מפני ההשלכות הבינלאומיות הקשות שיהיו לצעד כזה, והעריך כי כיבוש הרצועה יגרור תגובות חמורות נגד ישראל – ובהן בין היֶתֶר איסור אמריקני על העברת כספים לישראל.
בן-גוריון נשא בישיבה נאום "עז ונמרץ",כותב שרת , בין היתר הגיב על הטענה אותה השמעתי,כי אלמלא החלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 לא היתה מדינת ישראל קמה ב-1948.
ועל זה הגיב וזעק בן גוריון ואמר "לא ולא", רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת 'או"ם-שמום,". (משה שרת, מתוך יומן אישי, . והוסיף שרת ביומנו: "כינוי חמוד ומכובד זה חזר וכמה פעמים בפי גדול מדינאי ישראל פעם אחר פעם במהלך נאומו".אום שמום
היום בטח היה בן גוריון אומר אום חנטריש. אפילו שזה לא חרוז מוצלח.
ואני מוסיף מעומק ליבי באמת אום שמום ,ממנו לא תבוא לנו לעולם ישועה. ואין לנו אלא לסמוך אלא על אבינו שבשמים , ועל מלאכיו הנפלאים שבארץ הלא הם חיילי צהל .
