שחקנים ראשיים:
- יהורם גאון
- עודד תאומי
תקציר:
"צ'יפס על כל דבר" הינו מחזה מאת ואסקר אשר מתאר במחזהו את השתקפותה של המציאות המעמדית בצבא של "הוד מלכותה" כפי שהיא מתבטאת בחייה של יחידת טירונים.
גיבור המחזה הוא צעיר ממוצא מיוחס, בשם פיפ תומפסון, בנו של גנרל ששירת בהודו. הוא מחליט "לרדת אל העם", להיטמע בין הטירונים הפרולטארים, נערי הרחוב חסרי ההשכלה ועילגי הלשון. פיפ מנסה להמריד את החיילים נגד הניסיונות לשבור את רוחם ואת אישיותם, המכוונים לעשות אותם "יחידה אחת". הקצינים במחנה, לעומת זאת, אינם רואים בעין יפה את ירידתו של פיפ. הם מנסים, בתחבולות שונות, להחזירו לשורותיהם. פיפ מבקש להצטרף אל יחידות השירותים שברחבי האימפריה, אליהן יישלחו חבריו לצריף. אך הקצינים תובעים ממנו ללכת לקורס קצינים – כיאות לבן מעמדו. פיפ מסרב ואז מפעילים נגדו את כל האמצעים העומדים לרשות הפיקוד, כדי לשוברו. ואמנם הוא נשבר, לבסוף. הדבר קורה דווקא בשעה שהוא מתחיל לרכוש את אהדתם של טירוני כיתתו וליהפך למנהיגם. לעיני חבריו מכריחים אותו המפקדים לבצע דקירת כידון לפי כל הכללים – שאגה פראית ו"רצח בעיניים". השפלתו הפומבית שוברת את רוחו והוא נכנע ונרשם לקורס קצינים. כאן באה נקודת המפנה במחזה. שעה שאת החייל האריסטוקרטי מצליחים לשבור בדרך כמעט "אלגנטית", נכשלים הקצינים בניסיונם למחוק "חיוך טיפשי" מעל פרצופו של חייל חסר השכלה, קטן קומה ועלוב מראה. כשחייל זה, המכונה "סמיילר" (בגלל חיוכו הנצחי, המרגיז כל כך את המפקדים), חוזר לחדרו, פצוע ברגליו כתוצאה מה"טיפול" שקיבל בהיותו במעצר, לאחר שהוא נכשל בניסיון בריחה, עומדים החיילים לצידו ומסרבים להרשות לקצין להחזירו לחדר המעצר. אותם פרחחים פרולטארים, שלדברי הגיבור "אוכלים צ'יפס עם כל דבר ומולידים צאצאים", מתחילים להבין את משמעות הדברים שנאמרו להם לפני כן על ידי האריסטוקרט המתמרד, אך דווקא בשעה זו בוגד בהם פיפ – היחיד שהיה מסוגל להנהיגם – ועובר לצד השני של המתרס.