אישה פשוטה (אמא של רוזה)

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ כִּמְעַט כָּל עֶרֶב
עוֹמֶדֶת, מַמְתִּינָה לָאוֹטוֹבּוּס.
עוֹמֶדֶת סַבְלָנִית בְּצַד הַדֶּרֶךְ
וּבְיָדַיִךְ שְׁנֵי סַלִּים גְּדוֹלִים.

אַתְּ קַמְתְּ, וַדַּאי, עוֹד בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר;
הִשְׁאַרְתְּ בְּגָדִים וְאֹכֶל לַיְּלָדִים,
וְרַצְתְּ לָאוֹטוֹבּוּס, שֶׁהוֹבִילֵךְ
הָעִירָה, לַמָּקוֹם בּוֹ אַתְּ עוֹבֶדֶת.

וְכָל הַיּוֹם נִקִּית שָׁם רְצָפוֹת,
מִשְׂרָד אַחַר מִשְׂרָד אַחַר מִשְׂרָד…
וְשׁוּב אַתְּ מַמְתִּינָה לָאוֹטוֹבּוּס.
אַתְּ עֲיֵפָה וַדַּאי וּרְעֵבָה.

אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר לָךְ שִׁיר הָעֶרֶב.
רוֹצֶה לָשִׁיר לָךְ שִׁיר, אִשָּׁה טוֹבָה.

מִנַּיִן אַתְּ מוֹצֵאת אֶת כָּל הַכּוֹחַ?
מִנַּיִן אַתְּ מוֹצֵאת אֶת הַתִּקְוָה,
לָקוּם כָּל בֹּקֶר בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר.
לִנְסֹעַ כָּךְ לָעֲבוֹדָה, שָׁעוֹת?

לִסְפֹּג עֶלְבּוֹן מִבַּעֲלַת הַבַּיִת.
לָשׁוֹב כָּל יוֹם הַבַּיְתָה הֲרוּגָה
וּלְהַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה:
לִרְחֹץ וּלְבַשֵּׁל וּלְכַבֵּס…

לִתְפֹּר שַׁרְווּל, וּלְלַטֵּף לַיֶּלֶד,
וּלְחַיֵּךְ לַבַּעַל הַחוֹלֶה.
נָכוֹן, לִקְרֹא עִתּוֹן אֵינֵךְ יוֹדַעַת.
גַּם לֹא מִכְתַּב הַבַּת מִן הַצָּבָא…

אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר לָךְ שִׁיר הָעֶרֶב.
אִשָּׁה פְּשׁוּטָה, שְׁקֵטָה וַעֲצוּבָה.

אֵינִי תּוֹפֵס, אֵינִי תּוֹפֵס: כֵּיצַד זֶה,
בְּמַשְׂכָּרְתֵּךְ הַזּוֹ, הָעֲלוּבָה
אַתְּ מַצְלִיחָה לִגְמֹר כָּךְ אֶת הַחֹדֶשׁ
וּלְהַאֲכִיל אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה?

כֵּיצַד הוֹלְכִים תָּמִיד כָּל יְלָדַיִךְ
בְּמַלְבּוּשִׁים יָפִים וּנְקִיִּים,
כְּשֶׁזּוּג אֶחָד וְזוֹל שֶׁל נַעֲלַיִם
עוֹלֶה שְׁבוּעַ סְפּוֹנְגָ’ה לְפָחוֹת.

וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ תָּמִיד בְּנֹעַם
וְישׁ מַסְפִּיק, גַּם אִם אוֹרֵחַ בָּא.
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהָיִית יָפָה
אַךְ בְּרֹאשֵׁךְ זָרְקָה כְּבָר הַשֵּׂיבָה.

אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר לָךְ שִׁיר הָעֶרֶב,
לָשִׁיר לָךְ שִׁיר תּוֹדָה, אִשָּׁה טוֹבָה.

הַרְבֵּה שִׁירִים זִמַּרְתִּי כְּבָר בֵּינְתַיִם
עַל יַלְדָּתֵךְ, עַל רוֹזָה הַיָּפָה.
אַךְ אִישׁ לֹא שָׁר עוֹד, אִישׁ לֹא שָׁר עָלַיִךְ –
אִשָּׁה פְּשׁוּטָה, עוֹבֶדֶת, עֲיֵפָה.

כְּשֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת לָךְ בְּצַד הַדֶּרֶךְ
וְאָנוּ עַל הַכְּבִישׁ חוֹלְפִים-טָסִים,
הָיִינוּ דַּוְקָא בְּרָצוֹן עוֹצְרִים לָךְ.
רַק הַסַּלִּים… אֵיפֹה אוֹתָם נָשִׂים?

אִלּוּ בִּתֵּךְ עָמְדָה שָׁם, בִּמְקוֹמֵךְ,
הָיִינוּ אָז עוֹצְרִים לָהּ, בְּלִי סָפֵק.
סִלְחִי לָנוּ, סִלְחִי-נָא וְהָבִינִי.
אַתְּ מְבִינָה תָּמִיד, אִשָּׁה טוֹבָה.

אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר לָךְ שִׁיר הָעֶרֶב.
רוֹצֶה לָשִׁיר לָךְ שִׁיר שֶׁל אַהֲבָה…