גאון ברדיו 09/11/2018

גאון ברדיו - גלי צה"ל
שבוע מטורף יגאל עמיר הריקודים בבית שמש מנהיגים

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

שבוע מטורף 

וואווו,איזה שבוע מסעיר  שהיה לנו הא?, בנט וליברמן  מנסים להוריד ידיים, אורן חזן פוגע בחבר כנסת אילן  גילאון, היועצת המשפטית דינה זילבר מדברת על נאמנות ובגידה, חבר  הכנסת שטרן והשרה רגב בעימות של מי טו ,ויו טו… המפכ'ל שולח מכתב  ליועץ המשפטי בגנותם של מחליפיו בתפקיד, (סליחה לא הוא שלח, היועצת המשפטית שלו שלחה) לבייב  נאשם בהברחת יהלומים, פסל של שרת התרבות בשמלת כלה בכיכר הבימה, הצוללות, שבוע אחד ולהבדיל "הפוך  בה והפוך בה דכולי בה" ו"העיר שושן צהלה ושמחה" יש אקשן יש בלגנים לא משעמם אצלנו, וזה רק מה שאני זוכר  בשליפה מן הזיכרון הקצר, כי בארוך יש גם את זדורוב,,,ובטח היו עוד סקנדלים אבל אני לא זוכר אותם עכשיו ומוטב שכך  ,אין לך יום ,,,היום , שלא נפתח באיזה סקנדל, חשוב או לא חשוב , מה חשוב בעצם ,אין יותר עיקר וטפל, העיקר סקנדל, שמספק  לכל הטלוויזיות והרדיו חומר אין סופי למכביר אותו אנו לועסים ,כאילו היה ממתק.

השערוריה, כל  שערוריה, מתחילה בבקרו של יום, ומשם  ואילך אין לך תחנה (רדיו או טלוויזיה)  שלא מורחת את זה ולשה את זה ,ומעסה את זה  לעייפה , עד שזה נהיה בצק ולחם, אותו אוכל הציבור המכור  לריגושים אין סופיים, עם של קריז אנחנו, חייבים סם חדשותי,  אחרת נתמוטט.

ומאולפן לאולפן  מפרשן לפרשן זה מעצים,   וגודל , ומיתמר לגובה, עד שהוא מחשיך לנו את שמינו.

שלא תהיינה אי הבנות, אני מדבר  לא על הידיעה, שזו חובתו של כל כלי תקשורת, אני מדבר  על המינון, על זה שלוקחים לעיתים סיפור מטופש, רדוד, חסר כל תוכן,  משולל כל מהות, שלא שווה שורה בעיתון, (לא שורה- אות) ועושים ממנו נושא  ממלכתי לאומה , עם פרשנים, של בעד ונגד.

אני מאמין  שבמשך השבוע כל שבוע בעצם, קורים  המון דברים כאן בארץ ,מהם חשובים לחיינו  כאן הרבה יותר מן הקשקוש התורן של מי אמר למי מה ומתי… דברים  שהעורך של החדשות זורק מהר לצד ,(מחוסר עניין לציבור), 

הוא  החליט כך , ובאחת  קובע לנו את סדר יומנו, בו מה  שאמר שטרן לרגב זו חגיגה, ומה שאמר חזן  לגלאון זו הילולא, וחבר הכנסת שעדיין לא יודעים את שמו ושנאשם  בהטרדה,,, זה יותר מטקס המשואות,,, 

והם שולים  בשבילנו עורכי  החדשות,מתוך המכלול המרהיב , רק את  הרעש והסחי, כי הוא מעניין יותר, וממחזרים זאת  בשבילנו ועושים מרפש גלוריפקציה של סיפור, ונוטעים בנו  תחושה, שככה אנחנו נראים! וזה שגוי ! ולא אמיתי! ,כי אנחנו לא  נראים ככה , בכלל לא.

זה רק אוסף מקרי של  בלגנים מעופשים שהוציאו אותם  בשבילנו מתוך השלולית, אבל מסביב לשלולית ,שרק עליה מדווחים, המון  ירוק והרבה יופי שאין לו שום בטוי כי הוא לא מעניין לְדעת מי שקובע מה  מעניין אותנו ומה לא.

 למה זה ככה ? כי  כמו הטלוויזיה הפכנו כולנו  למדינת פרומו, אין לי ספק שראיתם  לא פעם פרומו , קדימון לסרט, והייתם בטוחים  לפי הקדימון המתומצת, שהסרט אדיר, רק מה,,, שבפרומו  עורכים לך את נקודות השיא של הסרט הכי מעניינות ומגרות ומשלהבות , והן באות לך  בריכוז ובהרף עין, ואתה בטוח שהסרט יהיה מהמם כמו הקדימון , והנה הסרט מגיע , והוא  ככה ככה, הקדימון יצר ציפיות והסרט באורך מלא,, ממש לא מה שהיה בפרומו.

אז ככה  אנחנו חיים  בסרט ,סרט מלא עם  הרבה נקודות אור עם  יום יום מפואר ונשגב  בארץ מאוד מיוחדת , וראויה לכל  הכבוד וההוקרה, ולנו הציבור הרחב  מראים מדי יום, רק את הפרומו, ובָמקרה הזה חשוב לציין  ולצעוק, שהסרט שלנו ששמו מדינת ישראל טוב יותר לאין ערוך, מן הקדימון היומי יומי הטלוויזיוני המדכא  שלו.

יגאל עמיר

יותר ויותר  אנחנו עוטרים  כתרים (בעיקר בעצְרות  זיכרון), עוטרים כְתָרי שווא לראשו  של רוצח , ראש הממשלה רבין.

"הרצח  המוצלח שבהיסטוריה"  "הכדור שעצר את תהליך  השלום" ה"איש שעצר את מהלך  ההסטוריה" , כתרים מגואלים שאנו  מכתירים בהם רוצח, ומעצימים את פועולו המתועב משנה לשנה יותר ,  

עשרים  ושלוש שנים  כבר , והוא לא ידע  שהוא כזה ,ובאה עת להודות כבר בכך   ולהפנים, שהוא סתם רוצח , שלא עצר  שום מהלך , סתם עוד רוצח, בִרשימה ארוכה ממנה , הכלא מלא. 

בֶרגע שאנחנו  מאשימים אותו דווקא, בעצירתו של  תהליך השלום, אז יש לנו סיבה, ותרוץ, למה  עדיין אין שלום ביננו לשכנינו.  

ומן המהמורה השגויה הזאת , לא נגיע לעולם  לשום פתרון, כי,,,, כי יש סיבה…הרוצח עצר את  התהליך,,, וזהו ! וכל שנה נְבָכה שוב את התהליך שנעצר  עם הכדור הרצחני. 

ואם נמשיך  לחשוב כך, נשָאֵר שם לעולם  ברביעי לנובמבר אלף תשע מאות  תשעים וחמש ,עם הסיבה , והתירוץ  למה אין שלום?

כי הרי הרוצח עצר את  תהליך השלום.

ונשכח  בשל כך, נשכח  מאוד,,, להתייחס  בתסכול צורב,ובאכזבה גדולה, לכל  הנסיונות שנעשו כבר על ידינו מאז ,כדי  להביא שלום כמו ההתנתקות, והפקרת חבל עזה  לכנופיות החמאס, כמו ההצמדות הבלתי מתפשרת להמשיך את  הסכם אוסלו כלשונו, כמו כל ההתנהלות הכנה של ממשלות ימין ושמאל  להליכה אל,,, ולקראת,,, 

שכתגובה קיבלנו רק אינטיפדות  על הראש כי ראו בָמהלכים האלה סכנה לְרעיון  השיבה. והשלמה עם ישות ציונית שמקומה לא כאן אלא רחוק מכאן.

 התואר  המפוקפק הזה שאנו  מעניקים מדי עצרת ,  לרוצח שכאילו מנע את תהליך השלום,,, מונע מאיתנו  לחפש את התשובה האמיתית, כי הרי יש כבר תשובה הרוצח…שמנע את התהליך,,,

אבל  התשובה האמיתית  נמצאת למול עיננו (עם  הרוצח, ובלעדיו בעיקר בלעדיו),  התשובה תמיד הייתה, ואנו במין התנשאות  של מבוגר המביט בילד שלא מבין עוד, נמנעים  מלהודות מי ואיך עצר את התהליך,

אז ככה לא היה תהליך,  אף פעם לא היה,,, מימי המרד הערבי הגדול  מן הימים שיהודים החלו עולים ארצה לא כדי למות  בהר הזיתים , אלא כדי לבנות בה ולהבנות והם קראו לזה  גאולת הארץ , מאז פסק התהליך שלא החל מעולם,  

עם זה צריך להתמודד, עם  העובדות האלה עם ההצהרות  האלה ש"מדינת פלסטין החופשית והעצמאית" ובירתה ירושלים המזרחית, תקום בוודאות מוחלטת. 

אמירות כמו ש"העם הפלסטיני" אשר החל את מאבקו הלגיטימי לפני מאה שנים מאז הצהרת בלפור ימשיך במאבקו ולא יוותר על זכויותיו הלאומיות הנשענות על החלטות המוסדות הבינלאומיים, ובראשם זכות השיבה, ההגדרה העצמית והקמת המדינה הפלסטינית שבירתה ירושלים.

כל זה לא אני אמרתי  אלא " יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן)אמר זאת  ואומר זאת השכם והערב, הוא אמר את זאת לפני רצח רבין והרבה פעמים אחרי. עם זה צריך להתמודד.

למותר לציין שלו חי  רבין, היה היום קרוב לוודאי מראשי  הדוברים נגד חלומות השווא האלה. 

הריקודים בבית שמש

לְריקודים ברחובות, בעת  היבחרו של ראש עיר כבר התרגלנו, הבוחרים  שמחים שהנבחר שלהם יהיה ראש עיר , לרוב מדובר  בְחילונים שעושים זאת , לעיתים זה חרדים שראש העיר הנבחר שלהם, או שהוא חרדי , או   שבדמותו ומעשיו בעיקר הבטחותיו, הם רואים שליח של אמת לעניינם, אז גם זה ראינו, מה שלא ראינו  מעולם , וזה היה בחיפה ובבית שמש זה חרדים שרוקדים לכבודה וניצחונה של אישה שנבחרה, לכבודה של רואשָת  ולא ראש!!!

וזה משהו  מאוד מאוד , יוצא דופן  ומעורר תמיהה. שהרי אם אנחנו החרדים,,,רוקדים לכבודה של  חילונית, שאינה חרדית או לכבודה של אישה מן הציונות הדתית שגם היא אינה חרדית , למה שלא  נעמיד כבר ברשימותינו שלנו לעיר, ולכנסת נשים, ושנוכל לרקוד סוף סוף לכבוד אישה משלנו שנבחרה,

איפה ההגיון לשמוח  בבחירתה של אישה ובה בעת,לא לתת לְאישה משלנו  את הזכות להבחר ,משונה לא?

אפשר להבין  זאת בשתי דרכים, דרך  אחת לא ביותר נעימה,,,  המכניסה לחיינו מושג חדש שלא  שמענו כמותו במחוזותינו, גויה של שבת,(במקרה שלנו, גויה של עיר,  ולפי האקדמיה ללשון גויָת) ) כמו אותו גוי שמדליק בשבילנו את האור  או מפעיל את המזגן, אז הנה לנו ראשת שתפעל למעננו ולרווחתינו,

 האפשרות  השניה המאוד מעודדת  שאנו בתחילתו של תהליך  מבורך,,, שאנו עדים לַצעד  הראשון שלו ,משמע קודם כל אישה  נבחרת משל החילונים, לבדוק את הרעיון  על יבש,,, השלב הבא , כשנתרגל לרעיון ונראה כי טוב,  נבחר כבר אישה משלנו מתוך הבית. ואז נרקוד לכבודה, אולי אפילו  איתה, מי יתן וכך יהיה.

מנהיגים

יש  משהו  אחד , שגובר אצל כל  ראשי המפלגות שלנו , על  הרצון להחליף את השלטון , אף אחד מהם  לא מוותר על המקום הראשון.

כולם  חוץ ממפלגת  השלטון , צועקים  היום ממשלה רעה , ממשלה רעה , צריך  להחליף, צריך להחליף , ואם זה כל כך  חשוב להם , לכל ראשי המפלגות, איך זה שהם לא  מתאחדים כולם , לפני הבחירות כדי להוות כוח אמיתי שיחליף את  השלטון, הכול הרי רע כל כך, לדעתם הבלתי משוחדת, אז למה הם לא מוכנים, כדי לשנות זאת להיות  מספר שתיים או שלוש.

וזאת  בפשטות, כי יש  להם דבר חשוב מהחלפת  הממשלה , דבר חשוב מן המדינה, חשוב  מן החזון, המקום שלהם ברשימה , כי אם הוא לא ראשון , אין להם עניין , וזה גובר על  השליחות ,ומקטין את חוזקת טיעוניהם. 

וכולם שואלים קודם כל,איפה אני בתמונה  כי אם אני לא ראשון אין לי עניין 

אלה לא מנהיגים, אלה פוליטיקאים.

משה ברח  מן השליחות , אמר שהוא  כבד פה…

וכששמואל כינס את כל העם לבשרם על היבחרו של  שאול בן קיש. התחבֵא שאול (שבסך הכל הלך לחפש אתונות)  והעם נאלצו להוביל אותו אל שמואל בכוח.

דוד הגיע למלוכה  מאחורי הצאן , כולם  היו מנהיגים שלא רצו  להנהיג ,

ביקשו זאת  מהם כי מנהיג  אמיתי לא רוצה להיות ראשון,  מנהיג אמיתי לא חושב שהוא ראוי להיות ראשון דוחפים  אותו לכך, 

מנהיג  נבחר על סך כל  תכונותיו, לא כי  הוא אמר רוצה אני,, 

וכשיהיה אחד שלא יהיה איכפת לו מה מקומו  ברשימה,בכל רשימה ,אנחנו כבר נזהה אותו, כָאיש שצריך לשים אותו  בראש הוא השליח הוא המנהיג, 

דבר נוסף, לכל  המנהיגים הייתה הנחיה מקראית  וצווי,,, לא "ימוש ספר התורה מפיך",  לא לא , במובן של הדתה אלא, במובן של תוכן  רוחני, שיזין את שליחותו יפרה אותה, 

לא בכדי מלאה ספרייתי בהגותם של  מנהיגים עתיקים , כמו בן גוריון ברל בגין, שזר,   ששליחותם באה להם מן הרוח מן ההגות.

 לטוענים היום לכתר ,אין  חוברת כתובה וזה אומר הרבה.. 

כותרים נוספים

יהורם גאון

האתר הרשמי