גאון ברדיו 23/03/2018

גאון ברדיו - גלי צה"ל
הכור הסורי אבו מאזן לא רציני תיבת נוח מאור כהן מרים פרץ

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

הכור  הסורי

בַשיר  של שלום  חנוך "פנס  הרחוב" יש שורה  שמְתַמצֶתת להפליא את  מה שעבר עלינו בשבוע האחרון,  

"מישהו הפסיק, מישהו הפסיק, 

מישהו הפסיק את הזרם בסניף המרכזי!!!

והייתי ממשיך  ואומר בענייננו ,(שזה  הכור הסורי כמובן…) , מישהו לא רק  הפסיק את הזרם, אלא קרע את הקבל החשמלי  לגמרי, והשאיר אותנו באפילת מבוכה בלתי נסלחת.

כמה ציטטות  להבנת המַאַפֶּליה  שירדה על ראשינו:

"אני מאשים אותו בהתנהלות בלתי אחראית ומופקרת" ,

ציטטה אחרת:

"זה מה שקורה כשחפיפניק עם תעודות נפגש עם מקצוען שעומד על דעתו'".

אני מאזין וקורא  בתדהמה ואימה, את  שטפון הזיכרונות מן  האירוע בעיקר מה שקדם לו,, זכרונות מרים  זועפים, (בעניין פיצוץ הכור,,,) , הכור שעד  לַשבוע האחרון , לא ידענו מי פיצץ , לא ידענו אם  בכלל היה פיצוץ,,, 

ואני תוהה,  ומחפש שמישהו שם למעלה, יאמר  מילה טובה על מישהו אחר, במערכת הכי  חשובה שבחיינו , במערכת, שמחליטה למעננו  החלטות גורליות של חיים ומות , ואני קורא רק  מילים כמו "תמונה איומה" , ו"כשלון מהדהד", וכי המידע החשוב על  מציאותו של כור, נחשף רק חמש שנים מתחילת בנייתו. 

חמש  שנים לא  ידעה המערכת  שיש בכלל כור, אומר ראש המוסד, "רק בזכות קומץ לוחמי המוסד היה לישראל את הידע שאפשר להפציץ". לדבריו, "יש מלחמות אגואים, ששָמו את המוסד בָצֶל של הצֶל". 

ראש אמ"ן בעבר לא  ישתוק לו על דברי  הרהב,: ויאמר לו כנגד,  מן הבונקר שבצד השני של החזית, יאמר לו ש"אמ"ן הצביע ראשון על המבנה, לא אף אחד אחר" סוף ציטוט

כלומר האחרים לא ידעו  רק אנחנו ידענו, האחרים לא רצו  רק אנחנו המלצנו, רק בזכותינו הצליח  המבצע אם זה היה בידם זה היה נכשל ,"לא  אתם,,, בטח" לא אתם…ארץ נהדרת מריאנו במיטבו… וזה לא  חשוב מי זה הם, ומי זה אנחנו בֶמלחמת הכל בכל המכוערת הזו,,  

ועוד ציטוטים  מן היום הנורא  בו פסק הזרם בסניף  המרכזי וכבה האור. 

"אמ"ן  ידע ראשון  על מה שמתחולל בסוריה וליחידה הטכנולוגית בחטיבת המחקר באמ"ן, זו שחוקרת את היכולות הטכנולוגיות של האויב, מגיע הקרדיט על איתור הפעילות הגרעינית בסוריה. סוף ציטוט, ככה חופשי  על הבר, בלה סוד צבאי בלה בטיח…

מה פתאום  אמ"ן אומר המוסד… הם לא ידעו כלום, המוסד!  רק בזכותם, שחדרו למחשב של ראש התכנית האטומית  בסוריה , אבל עלו על המחשב שלו בבית המלון שבארץ אירופית  בה שהה…  

אני קורא סודות  צבאיים, שנועדו לא להתגלות לעולם,  כאילו היו ידיעה על איזה סלב מתחיל,  שנראה במועדון לילה עם כוכבת ילדים שנכנסה להריון,  השתגענו, נשבע לכם השתגענו לגמרי,

נכנסו  למחשב של  ראש התכנית  הסורית במלון שלו, וזה בעיתון…

לא  זה לא  אמיתי, מישהו  צוחק עלינו זו בטח  הטעיה, עובדים על האויב…

אז זהו שלא.  זה אמיתי וזה נורא. ומישהו  או מישהם באמת השתגעו.

חושב  עכשיו דווקא  על הטייסים שיצאו לדרך  בביטחון מוחלט שמי ששלח אותם יודע  מה הוא עושה , ומתבררת להם עכשיו מן העיתון  והטלוויזיה והרדיו החושפים הכל לרוח, תמונה עכורה ,שכשהם היו  באוויר, למטה על האדמה רבו מי אמר ראשון מה ולמי, ומי צעק על  האלוף שישב ושאין לו רשות דיבור.

ואין  מי שיפסיק את  המהומה שיאמר הרף , שיחסום  סודות, מבול עכור בלי השגחה של  מלחמה אכזרית ומכוערת על מקום בהסטוריה של  מלחמות היהודים באויב הגדול ביותר , האויב היהודי זה שגונב לעצמו  קרדיט שלא מגיע לו.

ואני קורא  ומשתנק, ומשתגע , לְמה  שאגו יכול לעולל, הרי עד היום לא  דיברו על כך מילה מה קרה פתאום , הרי  עדיין אנו לא מודים שזה אנחנו, שהפצצנו את  הכור ,איזה מעבר קיאוטי ופסיכי בין לא מודים ,בכלל, שזה אנחנו , לבין  כניסה לפרטי פרטים איך עלו על הסוד ומי גילה וכמה זמן לא ידענו, ואיך גילה  ומתי גילה ומי התנגד ומי היה בעד איזה מעבר מאלם טוטאלי הגיוני , לשטף נאצות  וסודות מחליא. 

וכשהסכר  נפרץ אי אפשר  כבר לעצור. מי לא היה שם באלטלנה  הזאת, ,,,מי לא לקח חלק , כמה אנשים אמרו  ,,, עכשיו, 

כמה אנשים  נתנו את ההוראה הסופית  ופקדו קדימה,

אז אם לא  ידעתם תדעו  עכשיו שבשישי  בספטמבר בחצות גם אני  הלכתי במסדרון, של בית  מלון , בעיר מן הערים, הייתי לבד  וידעתי , שבַרגע זה הכח יוצא, לא ידעתי  לאן ? לא ידעתי איזה כח ? לא ידעתי גם לאן הוא יוצא? אבל  ידעתי שאני יודע, 

עכשיו  תסבירו לי בבקשה איך זה 

 שכשאמ'ן  מאשים את המוסד , וראש  הממשלה לשעבר את שר הבטחון לשעבר, איך הם שוכחים, שהם פועלים  בשליחותו של עם, בשרותה של ארץ והאגו הארור הזה גורם להם לשים את  עצמם לפני הכל, לפני המדינה ,לפני מי ששלח אותם לייצג אותנו. כן לפני המדינה , כדי  שההסטוריה תתן להם ציון טוב, אז אם אני ההסטוריה עכשיו ,ואני מייצג את העם הנדהם, ואני  צריך לתת לכל הניצים ציון , אני נותן להם נכשל עם בושה, על כי שמו את עצמם לפני בטחון המדינה ולפני טובת המדינה בכלל.

זה לא  כבודם שנפגע ,כשהם  רבים ביניהם, זה כבודנו שלנו, וכשהם מתחרים  ב"למי יש יותר גדול" אנחנו ששלחנו אותם להחליט בשבילנו , ניזוקים מאוד,

 זה לא אתם  הסיפור ,עם כל  הכבוד לכם, זה אנחנו. עם ישראל ואתם  שליחים שלנו, ובתור עם אני מודיע לכם  שלא איכפת לי מי אמר מה למי, איכפת לי רק שהטייסים יחזרו  בשלום ממשימתם, ושהם יודעים שמי ששלח אותם יודע מה הוא עושה , כל  השאר מה קרה בינכם לא מעניין בתור עם יש לי דברים יותר מענינים להתעסק בהם  למשל שלומם של הטייסים.

קינת  דויד היא לא רק  קינה היא שיעור, "אל תגידו  בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון  פן תשמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות  הערלים", כן הם עולזים היום מסביבנו ,הערלים, לבלגן , לפרימה  של כל הרקמות כולן איש באחיו, והם חושבים על כך שחמש שנים לא ידענו על  הכור שנמצא מאה מטר מכאן אז אולי אנחנו באמת לא כל כך מה שהעולם חושב עלינו  ושאפשר להעיז למולנו יותר,,,,,, 

מפחיד אותי לחשוב  מה יהיה במערכה הבאה  במלחמה הבאה ,אולי כדאי לפני שיותקף  הכור האיראני למשל, שיריבו עד שימצו, וזאת לפני  שהטייסים ממריאים, ולא אחרי ,

שישביעו את  האגו עד שיהיה מרוצה,ושבע, כדי  שכשהטייסים יצאו לדרך יהיו בטוחים  יותר בהחלטות שלא היו תחת לחץ של אגו .

עכשיו שאני יודע הכל על  הפיצוץ הסודי, רק צל'ש אחד, יש לי להעניק  בפיצוץ הזה מחוץ לטייסים כמובן, לאסד רבותי  לאסד ששתק ושותק ולבטח ישתוק , הוא גיבור התקיפה  הזאת , יותר מכל הניצים היום על כבודם אצלנו. הוא שיודע  מה זה ברגעים קריטים של עם , מה זה לסתום את הפה.

אבו מאזן לא רציני

"יא בן כלב, הם בונים על האדמות שלהם? הוא בעצמו מתנחל ומשפחתו מתנחלת", כך אמר אבו מאזן בהתייחסו לשגריר ארצות  הברית בישראל, 

האמירות המשונות  של הנשיא הפלסטיני  מצטברות והולכות, ויש בעייה איתו , שהוא  אומר משהו ואחר כך מקורביו , או הוא עצמו  מספרים לנו ,שהוא לא התכוון באמת, ושלא ראוי  להתייחס ברצינות לדבריו .

כמו למשל בשנת 1984, פרסם אבו מאזן בירדן ספר שהתבסס על עבודת הדוקטורט שלו ושנקרא "הפן האחר: הקשרים הסודיים בין הנאצים להנהגת התנועה הציונית". שם נכתב כי התנועה הציונית בָגדה ביהודים ושיתפה פעולה עם הנאצים בהשמדתם. 

 "נראה כי האינטרס של התנועה הציונית כתב  אבו מאזן בסיפרו המלומד, הוא לנפח את המספר הזה (שישה מיליון) כך שהישגיה יהיו גדולים יותר", התנועה הציונית, נטען בספר, נושאת באחריות להשמדת היהודים. זה היה פעם עכשיו  אומר הנשיא הפלסטיני,:

"כיום לא הייתי מתבטא כך. כי אני מכיר בשואת יהודי אירופה ואני  שולח נציגים פלסטינים לִטקסים רשמיים באירופה לזכר השואה, על מנת להשריש את ההכרה בכך בקרב הציבור הפלסטיני. 

 ביום השואה האחרון, באפריל השנה, עשה אבו מאזן צעד תקדימי ופרסם הודעה שבה הצהיר כי "השואה היא הפשע הנתעב ביותר נגד האנושות שאירע בַעידן המודרני".

וזה אותו איש  שאמר שהתנועה הציונית נושאת  באחריות להשמדת היהודים. 

לא  להתייחס  ברצינות אומרים  מקורביו גם לנאום במועצה המרכזית הפלסטינית בו יצא (אבו-מאזן), נגד שורשי הקמת מדינת ישראל. לדבריו: "(מדינות אירופה) רצו להביא את היהודים מאירופה לכאן כדי לשמור על האינטרסים של האירופים באזור. "ישראל היא פרויקט קולוניאליסטי שאין לו קשר ליהודים".כן כן  לישראל אין קשר ליהודים ככה הוא אמר…אחר כך הסבירו לנו מקורביו שהוא לא באמת התכוון למה שאמר ולא צריך לקחת דברים כאלה ברצינות.

אבו מאזן גם תקף את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שטען שהוא מתכוון לקצץ בסיוע לפלסטינים על רקע סירובם כביכול לשתף פעולה בתהליך המדיני. על כך אמר  כבוד הנשיא, בערבית "יח'רב ביתכּ. איפה הצעת לי את זה? בטלפון? בטלוויזיה?".

"יחרב ביתכ"  הוא אמר לנשיא  האמריקאי כשמקורביו  אצים רצים לומר לעולם , זה לא רציני  זה בטוי שגור , הוא לא באמת מתכוון  שביתו יחרב, לא רציני אמרו מקורביו.  

יא בן כלב, הם בונים על האדמות שלהם? הוא בעצמו מתנחל ומשפחתו מתנחלת", אמר אבו מאזן בהתייחסו לשגריר ארצות  הברית בישראל, ושוב מסבירים לנו מקורביו שזה לא רציני, מה השגריר בן כלב? זה בטוי כזה , שאומרים בלי כוונה לָאָמור ממש,  כולם יודעים מי היו הוריו של השגריר , לא להתייחס ברצינות,  

מה שמעורר  בי מחשבות שיותר  מדי אנחנו שומעים מן  המקורבים לנשיא, שזה לא  בדיוק מה שהוא מתכוון , שזה לא לעניין  לקחת את דבריו ברצינות , וזה אומרים מקורביו ,,, אז  אולי כשנשב למשא ומתן סוף סוף , נזכור אז, את הרצינות אותה  מייחסים מקורביו לדבריו.

תיבת נח

קראתי  בעיתון שהעברת השגרירות  האמריקאית לירושלים במועד, נמצאת  בסכנה.

המהלך ההיסטורי שמתוכנן לצאת לפועל בקרוב עלול להידחות, דווקא בשל הביורוקרטיה מצד ישראל. 

על פי הדיווח, בימים האחרונים ביקרו בארץ גורמים מטעם מחלקת המדינה האמריקנית, שנפגשו עם הרשויות הרלוונטיות. האמריקנים אמרו לַגורמים הישראלים כי על מנת להתאים את המתחם הקיים בִשכונת ארנונה, בירושלים ולהפוך אותו מקונסוליה לשגרירות, נדרשות עבודות בינוי ביטחוניות דחופות וזריזות, שיושלמו עד לְמועד המעבר המבוקש.

בְמכתב לשר האוצר, התריע מנכ"ל משרד החוץ, כי לא ניתן יהיה לעמוד במועד שנקבע, כי "הליך בקשה לתיקון תכנית המתאר הקיימת צפוי לארוך זמן רב, ולא יאפשר את השלמת העבודות במועד שנקבע למעבר השגרירות" לכן , נדרש כעת לקיים כינוס דחוף של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אך הקירבה לחג הפסח עלולה להקשות על כך. כך שלמרות רצונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להעביר את השגרירות לירושלים לפני יום העצמאות, נראה כי הבירוקרטיה הישראלית עומדת בדרכו להגשים את משאלתו. ועכשיו  סיפור ,

 מעניין לעניין אך  באותו העניין:

לפני המבול, פנה אלוהים לנוח ואמר לו לבנות תיבה, שכן אנשי כדור הארץ ביצעו חטאים רבים וכעת הגיע הזמן להטביע את כולם במבול. בנוסף לבניית התיבה, אלוהים ציווה על נוח להציל זכר ונקבה מכל סוג בעל חיים שקיים בעולם, יחד עם כמה בני אדם צדיקים; הבנים שלו ונשותיהם.

אלוהים סיפק לנוח הוראות, ואמר לו "יש לך שישה חודשים לבנות את התיבה, אחריהם אוריד גשם על העולם שימשך 40 יום ו-40 לילה".

כעבור שישה חודשים התקדרו השמים והחל לרדת גשם. אלוהים הסתכל למטה, אל כדור הארץ, וראה שבחצר הבית של נוח אין כלום פרט לדשא וכמה ערוגות הפוכות.

"נוח!" קרא אלוהים, "אני מתחיל את המבול, איפה התיבה?"

"ובכן", אמר נוח במבוכה, "אני עדיין צריך להשיג אישור בנייה.  השכן שלי טוען שהפרתי כמה חוקים של ועד השכונה על ידי כך שהחלטתי לבנות תיבה ענקית בחצר שלי, והייתי צריך ללכת למחלקת הרישוי והבנייה כדי לתאם איתם את התהליך.

אז משרד התחבורה דרש שאספק רישיון לסוג כלִי הרכב, לפני שאני מתחיל לבנות אותו, 

ובאותו זמן העירייה חייבה אותי בקנס משום שלטענתם הם יצטרכו להזיז עבור התיבה מספר עמודי חשמל בכדי שהתיבה תוכל להגיע לים. אמרתי להם שהים יגיע אליה, אבל הם סירבו להקשיב לי

 השגת העץ לבניית התיבה היה עסק אחר לגמרי, מתברר שיש איסור על כריתת העצים בַמדינה כדי להציל את קהילת הסוריקטות שנמצאת בסכנת הכחדה. 

ניסיתי לשכנע את ארגוני איכות הסביבה שאני צריך את העץ על מנת להציל גם את הסוריקטות,, אך זה לא עזר.

כשהתחלתי לאסוף את החיות, התחלתי לקבל איומים ותביעות מצד עמותות וארגוני בעלי חיים, שטענו שאני מתכנן לכלוא בעלי חיים בתנאים אכזריים בחלל קטן. כעת אני צריך שמונה מאות שלושים וארבעה, רישיונות ואישורים שונים בשביל לאסוף זוג מכל בעל חיים.

ניסיתי לשכור עובדים זרים שיעזרו לי ולבניי לבנות את התיבה, אך הממשלה מחייבת אותי להעסיק עובדים על ידי קבלני "כוח אדם". 

סלח לי אלוהים, אך ייקח לי עוד כ-100 שנה לסיים לבנות את התיבה ולהכין אותה לשַיִט."

בינתיים  ירד המבול  וכיסה את עין  הארץ ונוח לא בנה את  התיבה, אולי אחרי המבול  זה יקרה. 

ואז גם  תעבור השגרירות  האמריקאית לעיר הבירה.

מאור כהן

הדבר  הטוב של  השבוע הוא לא  רק טוב , הוא קרן  אור ,הוא התגלמות של  אנושיות משובבת נפש, נוסכת  תקווה, שבעולמנו אנשים עם לב רחב  כמו הים, 

מדובר  ברב סרן   מאור כהן, שבבקרים ממלא  תפקיד חשוב בצה"ל, ובַערב הוא עובר ל"מדים" אחרים — אלה של "איש הלגו, כך הוא  נקרא בפי אוהביו איש הלגו. 

מאור כהן מזה שבע שנים עובר בין בתי־החולים, עם עָרַכות לגו, ומשחק עם הילדים חולי הסרטן  "הלגו נותן להם שלווה ושקט", הוא מספר למופתעים מצעדו זה.

מזה שבע שנים הוא מגיע עם  משחקי הלגו שלו, לבית עמותת "עזר מציון" ולבתי־חולים שבהם מאושפזים ילדים חולי סרטן, 

מרכיב איתם במשך שעות ארוכות ,מיגדלים בתים, רכבים , וגורם לימי האשפוז שלהם הכואבים  כל כך, לעבור בצורה חווייתית עד כמה שניתן בַתנאים הקשים האלה . 

על  עצמו הוא מספר  שהוא חובב ואספן לגו מילדותו , במשך  השנים אסף הרבה חלקי לגו, ובשלב מסוים  החליט לתרום הכל לעמותת עזר מציון, 

שם אמרו לו ש"אין להם מה לעשות עם הלגו ,אלא אם כן  הוא מוכן להעביר חוג לילדים"

באותו  היום הוא נכנס יחד עם שלושה ילדים לחדר הג'ימבורי, פרס את הלגו על הרצפה והתחיל לבנות יחד איתם. 

היום כבר יש לו בַחוג השבועי 30 ילדים, חלקם חולים בעצמם, וחלקם ילדים לְהורים חולי סרטן.

 ביתר הימים מגיע כהן למחלקות האונקולוגיות בבתי־החולים בַמרכז ,ובונה עם הילדים לגו ליד מיטתם: "זה נותן לַילדים הרבה שלווה ושקט, זה זמן שבו הם שוכחים קצת מהמחלה.. יש לי , הוא  מספר בחיוך מבויש ,תחושת סיפוק אדירה כשגורמים לֶילד חולה לחייך". 

"אבל  גם תסכול  ועצב רבים יש לי" הוא  מוסיף ואומר, כי . "מעל חמישים  ילדים שאיתם שיחקתי , ושאותם לוויתי, נפטרו לצערי מהמחלה", 

 כהן הוא ראש מדור הדרכה וביקורת באכ"א. "הצבא מאפשר לי לעשות את הפעילות הזאת ותומך בה", הוא מספר, ומציין שפעמים רבות מגיעים איתו לפעילותו המבורכת עוד חיילים.

 מאור  איש של  חסד , מסיים  עם משפט של שליחות  ואומר לכל אחד הזדמנות וזכות לעשות משהו טוב למען הזולת.

מרים פרץ

מרים פרץ היא אשת חינוך ישראלית, ששכלה שניים מבניה בעת שירותם הצבאי, ומאז היא מרצה בקרב בני נוער וחיילי צה"ל. במרץ אלפיים ושמונה עשרה, הוכרזה ככלת פרס ישראל למפעל חיים, על חיזוק הרוח היהודית-ישראלית. 

בצד  רובו של  העם בישראל , ששמח  על הבחירה בגברת פרץ , היו גם כאלה  (איך לא,) שראו בבחירה, ואני מצטט "העלאה על  נס של קורבנות אדם"  

לא  מתכונן להתווכח,(לא  יכול להתווכח, לא יודע  איך מתווכחים בעניין כזה), רק רוצה לציין  בצער עובדה, ש"נושא מקודש בדם," האחרון שעוד  נותר לנו בלי שנגעו בו לרעה , ואני מתכוון לשכול ,  קרס עכשיו גם הוא עם הפיכת בחירתה של האישה המופלאה הזו לשנויה במחלוקת , מותר אצלנו  היום לדבר על הכל ,להעמיד כל דבר לויכוח ולדעה, אז זהו ,,, שפעם משפחת השכול הייתה מחוץ לתחום הזה, וכמה עצוב  שאפשר היום לדבר על השכול , כעוד נושא רגיל מנושאי העיתון עוד נושא שנוי במחלוקת שנתון לוויכוח. כמו כל נושא אחר.

בסדר  אין פרות  קדושות, בסדר  זה עולם חדש , ונאור , ונשגב, בו אומרים  הכל על הכל אבל על פרס לאם שכולה?, שמקדישה את חייה  לחינוך בני נוער?, זה לטעמי חילול קודש, אין אם ,,, אב,,, אח אחות,,, משפחה,,,  שרואים בבנם ההרוג על הגנת המולדת "גיבור", מדובר בבן שנפילתו , היא רעידת אדמה ,  וקריסת הבית כולו על יושביו , לראות בפרס לאם שכולה "העלאת נס של קורבנות אדם" , זה להתנכר,,, למה שעבר,,,  מה שעובר,,, ומה שיעבור,,, על אם שכולה עד יום מותה. לדבר בכלל על השכול , ולהעמידו לוויכוח, בעקבות פרס ניחומים  לחורבנו של בית, בנפול שני בנים !!!לא אחד, שנים!!!. זה משהו שגורם לך לבכות.

יש  מאמר של ד"ר  צבי צמרת על עקדת יצחק, 

במבוא לספרו של ראובן קָמפִניָינו על מסכת תעניות בַתלמוד הירושלמי.

שם הוא מספר  על: 

מאיר אייָלי חבר קיבוץ יפעת, שתר כל חייו אחרי חיזוק הזהות היהודית-ציונית של בניו ותלמידיו . מאיר, מהאבות-הרוחניים המרכזיים של 'חבורת שדמות', טרח וכתב לפני יותר מעשרים שנה מאמר מרגש שכותרתו 'חידלו ממיתוס העקידה'.   מאיר, ששכל את בנו' טייס-המסוק עופר איילי – כתב בדם ליבו על כי בכל פעם שנכתב מאמר, או שיר, או סיפור "העוטרים את הילת העקידה על ראשי האבות שבניהם נעקדו על מזבח המולדת" .. הוא נזעק שם בשם אבות- שכולים רבים, וקובע: "כל השוואה, אפילו מתחומי האידיאלים הלאומיים הנשגבים ביותר, אינה אלא החטאה… הדימוי הזה של  העקידה והקורבן, הוא שקרי ומעוות מיסודו, והוא פוגע גם באבות וגם בבנים". שום אב כתב אָיילי שאיבד את בנו בקרב,"שום אב מבין אבותיהם של הבנים האלה, לא עקד את בנו, ואף בן לא שאל את אביו 'הנה האש והעצים, ואיה השה לעולה'? הבנים יצאו אל משימותיהם מתוך ידיעה ברורה של מה שצפוי להם, כאשר החיים עדיין פרושים לפניהם וחלומותיהם טרם התגשמו". "אל נא תוסיפו לשברם של ההורים שבניהם נפלו… אל נא תטילו עליהם גם את משא העקידה. גם אם הולידו את בניהם לתוך מציאות ארצישראלית, אכזרית וחינכו אותם לנאמנות חברתית ולאומית, הבנים הלכו אל משימותיהם לא כעקודים, אלא מתוך הכרה של בני-חורין".סוף  ציטוט מדבריו של אב שכול מאיר איילי, 

ולך  גברת מופלאה  גברת פרץ, התנחמי  לך מרים "אשת לפידות" , בעם ישראל הקם לתחיה בזכות  בנים כבניך, התנחמי בעם ישראל שגֵאֶה בך מאוד , ושולח לך ניחומים על האובדן שאין לו ניחומים,מעומק לב אוהב ומוקיר.     

כותרים נוספים

יהורם גאון

האתר הרשמי