השבוע בעקבות סערות ודברים קשים שנאמרו בפרהסיה תקשורתית, בין עיתונאים בעיקר כוכבי טלוויזיה, דברים שאמרו אחד לשני ואחד על השני, למדנו לדעת מה שידענו וחשנו כבר זמן רב, שהם הופכים את עצמם אט אט מספקי חדשות לחדשות עצמן , איזו כברת דרך ארוכה שעברו העיתונאים שלנו והמראיינים שלנו, מן הימים הרחוקים בהם הביאו לנו תוכן פרשו לנו אותו, ורק תיווכו בין המציאות וחדשותיה לביננו קהל המאזינים והצופים, עד לימינו אלה שהם יותר ויותר מוכרים לנו את עצמם, ממש כמו כל כוכב טלוויזיה אחר שבבידור הקל. איזו כברת דרך מן היום בו ראיינו אדם וגם הקשיבו לתשובתו, שאלו אותו שאלות כדי לדעת מה יש לו לומר, ולא כדי להשמיע את יתרון תבונתם על זו של המרואיין ובעיקר מה להם יש לומר. היום המריבות שבין העיתונאים השונים והדברים הבוטים שהם משמיעים האחד על השני, מהווים תמונת מצב וראי לכך שהם עברו מן האמצע הזה בו היו שרויים לקדמת הבמה, היום הם העניין והם הרבה יותר חשובים בעיני עצמם מן החדשות והפרשנות שהם מביאים, או האנשים שהם מראיינים.היום החדשות בטלוויזיה הם יותר מופע מאשר חדשות, יותר הצגה מאשר ראיון, יותר אגו מאשר צניעות, ובסך הכל מלחמה על המקום הטוב במרכז הבמה כמו כל כוכב או כוכבת שחיים ממספר העוקבים שלהם.