יהורם גאון

זכרון בסלון

שתף

             

כאשר  יצרתי את  הסרט  "מטולדו  לִירושלים" העוקב אחר דרכֵי  נדידתה של היהדות  הספרדית, לאחר  הגרוש  מספרד, רשמתי  בין אתָרי  הצילום , את  אושוויץ. אני זוכר את  מבטי  הפליאה של  צוות  עושי  הסרט שהיה עימי, ואת השאלה  שחזרה על עצמה, אושוויץ? ספרדים?  מה זה  שייך? מה לספרדים  וְלַשואה? וחשבתי ביני לביני , הלוואי  שהיו  צודקים,  הלוואי שלא היה קשר, הלוואי  שיהדות  הבלקן לא  הייתה עולה כולה   בַּעַשן  המִשְרַפות  חשבתי  על משפחת אבי  שהיה אחד מן היחידים  ששרדו.

במהלך עשיית   הסרט הגעתי  בעקבות  יהודי  ספרד לדורותיהם גם אל  לוח  אבן  גדול בסרייבו, שבּו  היו  חקוקים, שמותיהם של  ארבעה עשר  אלף  יהודים שנספו בָאזור  הזה של  העולם, וּבֿאות  גֶ'  היו  רשומים  שבעים ניספים, ששמם  "גאון". כך  נתוודעתי   בּפָּעם  הראשונה בחיי אל כל משפחתי, אל כל דודי ודודותי , בניהם   ובנותיהם, חיבקתי אותם בדמיוני בכל כוחי,  אחד  אחד, בכל  זאת,,,  פגישה ראשונה עם  כל  המשפחה  הנרחבת,  

כל עוד חי אבי , יכולתי לשאול  אותו שאלות ולא  העזתי.  מִשֶנפטר  וַאני בן  תשע עשרה  כבר לא היה לי את מי לשאול. והוא  מעולם  לא  דיבר  בֵמשפחתו אפילו לא  ברמז.

הַפָּעם  השנייה שפגשתי את  משפחתי  המורחבת הייתה מְטלטלת  פי כמה.  היה זה במסגרת  מסע של "שם עולם"  ה"מכון  לָשואה ולָאמונה",  בהנחייתו  המרגשת  עד  כלות  של  הרב  קריגר. עמדתי  שם ליד  המִשְרַפה בִּטרבלינקה, והִרגשתי  עוד  יותר קרוב למשפחתי מן  המצבה שבסרייבו, כי  הלכתי  כאן ממש  לאורך המסלול  שבו הלכו הם כשהיו עדיין חיים , וכמעט נגעתי  בהם שם, כמעט  חשתי את  נשימתם המבוהלת. הלכתי בעקבותיהם  בְמסלול  המוות, ודמיינתי לי את  גודל הצעדים  שבהם  רצו אל קיצם,  ושם ביקשתי מהם סליחה! צעקתי בכל  הקול  שיש לי, שישמעו,  שיאמינו.  "סליחה אחים, סליחה על כי… כמי שנולד  בֶארץ  ישראל , אימצתי לי את האימרה המתארת  אתכם "צאן לטבח" כְְמובנת  מאליה. צאן לטבח? הם? אלוהים  איזה עוול עוללנו  להם? כשקראנו להם  כך.  

כן,,, אני זוכר מצור ורעב  בירושלים של  מלחמת  השחרור. אבל זוכר גם משאיות משוריינות  של  גיבורי  פלמ"ח שנחלצו וּפָרצו דרך להביא  אוכל לָעיר  הנצורה  והרעבה.

ואפילו בָהאפלה ובחושך  שהיו, אני זוכר כל העת תקווה  לֶשמש  שתפציע.

לכן מה נֹאמר על כן על  הבעל שהֶחסיר  ממנת הלחם שלו  בָּגטו פרוסה ועוד  פרוסה, מדי יום , וּנתנַן לאשתו  החולה נתן לה את מְנתו באהבת אין קץ, עד ששבק  חיים  מן  הרעב בעצמו. הוא ידע בבטחה שאל המקום  הנורא  הזה שום שיירה של  הפלמ"ח  לא  תגיע… ושמש  לעולם  כבר לא  תזרח.

אבא שלי  המורה  לימד בארץ,כל ימיו דורות של  ילדים בלהט  יוקד וראה בהוראת  העברית שליחות  וחלק  מן  העשייה  הציונית,

 הוא ראה את  תלמידיו  גדלים לעיניו, ופורחים לתפארת בארצם כשכל  עתידם  לפניהם , מה על  המורים בָגטו  שהמשיכו ללמד  ילדים  ללא תוחלת,  שעתידם היה  סָפור בְימים ושעות. והמורים נואשו כבר  מכל תקווה , ובכל  זאת המשיכו בְחריצות עיקשת ללמד?

כך המוסיקאים שניגנו והשחקנים  ששיחקו והציירים  שציירו כשהם  יודעים בבטחה  שאין  מחר  ליומם הָאָפל, תמו זריחות  מן  העולם, ובהחלטה  של  גיבורים,  הצהירו  בנפשם,שאף אִם  את הגוף ניתָן  לכלוא  ולדכא, רוחם  תיוותר לעד  חופשייה ליצור  ולצייר  ולרחף  גבוה גבוה ,מעל לְמעמקים של  תופת.

ועוד ראינו שם  בִתמונות  מצמררות בטרבלינקה ,שנועדו  להנצחת  המנצחים, עָם יהודי מסודר בקבוצות  שממתין בִדממה מקפיאת דם  לתורו מול  המשרפה  הבוערת בעוד   זרזיפי  מוות שחור  יורדים  עם  הרוח  החמה , הבאה מן  התנורים כמו שלג רע,  והם  מאמצים אל  לב האחד את  השני, מנגבים  דמעה  לָנשברים. אפופים,  מחובקים  ומלופָּפים, המונים שהיו לגוף  אחד, שברגליים כושלות  ממלמל "שמע ישראל". 

כן שם "ראינו גם בכינו" תמונות  שנועדו להראות לנו אֵפר  מתגולל, ואנו ראינו בהן  כוכבי  גבורה זוהרים. 

הנאצים רצו להנציח בָתמונות תָתי  אדם, ואנו ראינו  את  גבורת  הנפש של  המתעקשים  להשאר  בֶצלם. 

גבורה שכזאת  היא מן  הנאדרות  והשְגיאות  והמופלאות  והחזקות  וקורעות  הלב , בהן  חזתה האנושות  מיום  ברוא  אלוהים את  השמים ואת  הארץ. הגבורה להתעקש בִּמקום  ממלכתו  של  השטן, להשאר אדם  שנברא  בצלם.

כותרים נוספים

משולחנו של גאון

3 15יהורם גאון – Yehoram Gaonפורסם על ידי ‏‎Yehoram Gaon‎‏  · 25 במרץ ב-12:51  · מודה שבתור אחד ,שמעולם לא שמר את דעותיו לעצמו, כולל דעותיו הפוליטיות, אני מתחיל

משולחנו של גאון

 1-חשבון נפש  בשלושה פרקים

בתחילה חשבתי  להביא רק  קטעי ספרות  יפים,  לכבוד  יום  הכיפורים  הקרב ובא, דברים  שעניינם חשבון נפש, היָאִים  לעשרת ימי התשובה בהם אנו שרויים עכשיו,וכששמעתי את 

יהורם גאון

האתר הרשמי

Other languages