יללת רוח לא תנוח
בארובה אאזינה,
אף אם אדע – סתיו ברחובות,
האמן לא אאמינה.
בעלייתי שם יפתי,
שם אביב בשלל גווניו
בלחייה העדינות
הוא פיתח רוך שושניו.
ופורח התפוח
וכולו מבול פרחים
ומציץ הארגמן
כמתגנב בין הסבכים.
פני יפתי, אהובתי
מפרחים הם צחו,
שפתותיה כשושנים
טרם עוד פותחו.
פזמון…
רון עפרונים, שיר מעינים
בגאיות בת-קול עונה:
משוררת חמדת ליבי
ומצחקת בששונה.
ומסביב ריח אביב
בשמי יער וקטורת אחו,
ובליבתי תקוות נוער
שבו קמו ויפרחו.
פזמון…
