אנחנו שנינו מאותו הכפר
אותה קומה, אותה בלורית שיער
אותו חיתוך דיבור מה יש לומר
הן אנחנו מאותו הכפר
אנחנו שנינו מאותו הכפר
שדה ירוק חצינו עד צוואר
בערב שבנו יחד לכיכר
כי אנחנו מאותו הכפר
ובלילות שישי
כשרוח חרישי
בצמרות שחורות עובר
אז אני אותך זוכר
תמיד בפרדסים ובשדרות
אהבנו את אותן הנערות
אבל תמיד אמרנו – אין דבר
זה הכל נשאר בתוך הכפר
ברחנו אל אותם המקומות
לחמנו בשלוש המלחמות
זחלנו על קוצים ועל דרדר
אבל שבנו יחד אל הכפר
ובלילות שישי…
אני זוכר בקרב שלא נגמר
פתאום ראיתי איך אתה נשבר
וכשעלה השחר מן ההר
אז אותך הבאתי אל הכפר
אתה רואה – אנחנו כאן בכפר
כמעט הכל נשאר אותו הדבר
בתוך שדה ירוק אני עובר
ואתה מעבר לגדר
ובלילות שישי…
