פרוש כנפיך, ערב

פְּרֹשׂ כְּנָפֶיךָ, עֶרֶב
עֲלֵי שָׂדֶה וָנִיר
לְךָ שָׁלוֹם נָרִיעָה,
לְךָ נָשִׁירָה שִׁיר.

סָבִיב מָה רַב הַשֶּׁקֶט,
אֲוִיר הוֹלֵךְ וָקַר.
זָמִיר יַנְעִים בַּחֹרֶשׁ,
בְּקוֹל צָלוּל הוּא שָׁר.

נוֹשֵׁב, לוֹטֵף הָרוּחַ,
עַל הַר וָגַיְא הוּא שָׁט
בַּגַּן שׁוֹשָׁן פּוֹרֵחַ,
עֵינָיו יִסְגֹּר לְאַט.

נִטָּשׁ הַצֵּל בָּעֵמֶק,
בִּפְאַת-יָם אֹדֶם רַב
עֲלֵי צַמֶּרֶת תֹּמֶר
כָּבָה אַחֲרוֹן הַקַּו.