בשדמות בית לחם

בְּשַׁדְמוֹת בֵּית-לֶחֶם,
בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה,
בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה.
עֲלֵי-קֶבֶר קְדוּמִים
תֶּאֱבַל מַצֶּבֶת,
תֶּאֱבַל מַצָּבֶת.

וּבְבוֹא חֲצוֹת לַיְלָה,
מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה,
תַּעֲלֶה יְפַת מַרְאֶה
בֵּית קִבְרָהּ עוֹזֶבֶת.
אֶל יַרְדֵּן מִזְרָחָה
דּוּמָם צוֹעֶדֶת,
דּוּמָם צוֹעָדֶת.

אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ
דּוּמָם צוֹפִיָּה,
דּוּמָם צוֹפִיָּה.
דִּמְעָה יוֹרֶדֶת
אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ
מְפַכִּים דּוּמִיָּה.

דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה
חֶרֶשׁ נוֹזֶלֶת,
אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת,
אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ,
דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה
לַיַּרְדֵּן נוֹפֶלֶת,
וְהַמַּיִם יִנְהָרוּ.