מִכְּבִישׁ הָאַסְפַלְט הַדְּיוּנָה בּוֹהֶקֶת
רַכָּה מַזְמִינָה הִיא בְּשֶׁקֶט
וְסוֹד מְגַלָּה לִי שֶׁכָּאן לְמוּלָהּ
צוֹמֵחַ מִקְדָּשׁ שֶׁל חֶמְלָה.
כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים מוֹדְדִים וּבוֹדְקִים
דָּנִים וּבוֹנִים וְיוֹצְקִים
וּמִי שֶׁאֵלָיו נִכְנָס בְּתַפְקִיד
בַּלַּהַט נִדְבָּק לְתָמִיד
פִּזְמוֹן:
רוּחַ עַל דְּיוּנָה מְצַיֶּרֶת
חֲלוֹמוֹת הִיא זוֹכֶרֶת
שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת אַחֶרֶת
אִם רַק יֵשׁ בַּלֵּב כַּוָּנָה.
רוּחַ עַל דְּיוּנָה מְסַפֶּרֶת
אֵיךְ בְּרוּחַ קְצָת אַחֶרֶת
כָּאן מוּקֶמֶת לְתִפְאֶרֶת
חֶלְקַת אֱלֹהִים קְטַנָּה.
אוּלַי זֹאת הַדְּיוּנָה מִיְּמֵי בְּרֵאשִׁית
שׁוֹלַחַת הֶמְיָה חֲרִישִׁית
תְּפִלָּה – שֶׁתִּשְׁרֶה בְּזֶה הַמִּקְדָּשׁ
חֶמְלָה וְכָבוֹד לַחַלָּשׁ.
וְכָךְ יוֹם אֶחָד הַמִּקְדָּשׁ שְׁעָרָיו
פָּתַח לְכָל מִי שֶׁצָּמֵא לְמֵימָיו
וּבָאוּ חוֹלִים שֶׁנַּפְשָׁם דְּאוּבָה
לִשְׁתּוֹת מִבְּאֵר הַתִּקְוָה.
רוּחַ עַל דְּיוּנָה מְצַיֶּרֶת….
וְכָךְ יוֹם אֶחָד
בְּאָזְנַי שָׁמַעְתִּי
הִגִּיעָה אִשָּׁה שֶׁהִכַּרְתִּי
וּכְשֶׁהָאָחוֹת שָׂמָה לֵב שֶׁפָּחֲדָה הִיא
יָצְאָה מִמְקוֹמָהּ
חִבְּקָה בִּדְמָמָה
וְקֵרְבָה לִשְׂפָתֶיהָ כּוֹס מַיִם.
כִּי רַק כְּשֶׁכֻּלָּנוּ נִרְאֶה אֲחֵרִים
כִּי רַק כְּשֶׁנַּרְגִּישׁ גַּם אוֹתָם
כִּי רַק אִם נִתְמֹךְ
וְנִהְיֶה נִתְמָכִים
תָּבוֹא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם.
