שרה גאון

שרה גאון נולדה בשנת 1905, לבנימין ואסתריאה חכים באיזמיר שבטורקיה. עוד בילדותה אביה שם קץ לחייו ושרה נאלצה לגדול עם דודה אחי אמה, כבר בימי בית הספר הכירה שרה חכים את משה דוד גאון כשהשתיים למדו באותה הכיתה, משה דוד גאון התאהב בתלמידה היפיפייה שהצטיינה להפליא בשיעורים. הם נהגו לשוחח רבות אחרי השיעורים וכששמעה שמשה דוד מתכוון לעלות לארץ ישראל ביקשה שיחכה לה. וכעבור כמה שנים בשנת 1923 כהיו מאורסים עלו השניים לארץ ישראל.

בשנת 1924, הולידה את ביתה הבכורה כלילה, בגיל 19 בלבד. שנתיים לאחר מכן הולדיה את יגאל בנה. בין השנים 1928-1929, התגוררה יחד עם משה דוד ושני ילדיה בארגנטינה. ב1930 שבה לארץ עם משפחה.

בשנת 1935 הולידה את בנה השלישי, בנימין דוד ובשנת 1939, נולד יהורם גאון. במהלך חייה דאגה שרה לדאווג לעבודת הבית, לטיפול הילדים ובעיקר לתת נחת למשה דוד גאון.

לאחר שהלך לעולמו משה דוד גאון, בשנת 1958, הפכה שרה לראש הבית, לצד ארבעת ילדיה.

לאורך חייה הקפידה שרה לשמר את מסורת אימה ולשיר שירי מסורת בספניוליט שירים אשר היוו השראה רבה לבנה יהורם, שרה חייה את חייה בפשטות וצניעות.

לאורך כל חייה היתה מתארת לעצמה, ועיתים בקול, לעיתים בתוגה שקטה ואישית, כגודל צערה, את תגובותיו לכל אשר מצא אותה, בכל זמן מן הזמנים, ודומה שהשיחות שלה איתו אחר לכתו, היו רבות יותר ומלאות פי כמה מאשר העניק לה בעודו בחיים. כך המשיכה עד יומה האחרון להסתופף ולחיות את צילו ובצילו. ולהיעטף בזיכרון דמותו. כך עד אחרון ימיה בשיבה טובה, רבת הימים העצובים, חצויה ועקורה, בחלק הגדול יותר של חייה, מזה שאהבה נפשה. עד שעלתה אליו ואל זרועותיו, השמימה, מטוהרת זכה וממורקת בזוהרה של אהבה שהיתה גדולה מן החיים, ונוהגת על חייה הצנועים, עד כלותם!

בשנת 1999, הלכה לעולמה שרה גאון בגיל 94, היא הותירה אחריה את ילדה, אשר ידעו להמשיך את מסורתה ומסורת בעלה, בשירי הלאדינו ותולדות יהדות ספרד.