אם ברחובות שורקים לך,
אם מחמאות חולקים לך,
ואם פתאום
התחלת שוב לטעום
טעם ימים של אור.
אם כבר הסרת מעורף
את צעיפי החורף
והשמלות
סוף סוף מגלות
מה שהסתרת בכפור…
זהו אביב, ילדה!
זהו אביב!
נו, אז מה את שותקת לך?
זהו אביב, ילדה,
ובאביב –
יש לשיר!
כי –
מול חלונך, הרוח
שרה לך שיר פרוע.
ובחצר
נותנות לך קונצרט
כל ציפורי העיר…
אם בשמיים – תכלת
כמו בעינייך אלה,
ואם מראך
עוצר – ועוד איך ! –
את התנועה בכביש.
אם המצב דורש פה
את מכבי האש פה,
כי בלבבות
הדלקת אהבות
בלי לרחם על איש…
זהו אביב, ילדה!