מאין תבואה שירי?
המבית חכמים וגדולים בתורה
שעינם כהתה והלבין שערם
הטומנים חייהם בין דפים וספרים –
המשם תבואה, שירי?
לא אבואה מבית חכמים,
לא, לא,
לא אבוא, לא אבואה משם.
מאין תבואה שירי?
המשדות מלחמה וקרבות ניטשים?
המכלי המשחת ודימעות הנשים,
מעשן ומדם ותרועות גיבורים –
המשם תבואה, שירי?
לא אבואה משדות מלחמה…
מאין תבואה, שירי?
המבית עשירים שקירות לו זהב
עם דלתיים של בדולח וגג של שנהב
ומראות נוצצות באינסוף חדרים –
המשם תבואה שירי?
לא אבואה מבית עשירים…
מאין תבואה, שירי?
המצריף אוהבים ערירי ודולף
שסיפור אהבה בו נרקם לב אל לב
ועולה בין כתליו כניגון מיתרים –
המשם תבואה, שירי?
הן אבואה מצריף אוהבים,
כן, כן,
הן אבוא, הן אבואה משם.
