מַעֲשֶׂה נוֹרָא בְּנַעַר שֶׁבָּרַח מִבֵּית-הַסֵּפֶר לַיַּעַר
פֶּרֶק רִאשׁוֹן
הָאֲבֵדָה
מֹשֶׁה בֶּן חָמֵשׁ –
הִגִּיעָה הָעֵת
הַשְׁכֵּם לְתוֹרָה
וּלְמֹד אָלֶף-בֵּית.
הִשְׁכִּים הַנַּעַר
וּבָרַח לַיַּעַר.
עֵת צָהֳרַיִם
וּבֵין הָעַרְבַּיִם –
מְצַפִּים לְמֹשֶׁה,
וּמֹשֶׁה עוֹד אָיִן.
יָצְאוּ וּבִקְּשׁוּ
בְּכָל הַמַּחֲבוֹאִים,
בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים,
בִּשְׁכוּנַת הַגּוֹיִים,
פֶּן שָׁמַע שׁוֹמֵעַ,
פֶּן רָאוּ הָרוֹאִים –
אֹזֶן לֹא שָׁמְעָה,
לֹא רָאֲתָה עַיִן,
פָּרַח לוֹ מֹשֶׁה,
פָּרַח וָאָיִן.
נֶאֱנַחַת הָאֵם,
נוּגֶה הָאָב,
מֹשֶׁה בְּנָם יָצָא
וַעֲדַיִן לֹא שָׁב.
אֲהָהּ, מֹשֶׁה, מֹשֶׁה,
אַיֶּכָּה, אַיֶּכָּה?
מִי יֵדַע מְקוֹמְךָ
וּמִי יִמְצָאֶכָּה?
פֶּרֶק שֵׁנִי
הַתּוֹעֶה
וּמֹשֶׁה הַנַּעַר
תָּעָה בַּיַּעַר,
אֵי דֶּרֶךְ וּמִשְׁעוֹל
וְאֵין אָדָם לִשְׁאֹל.
הוֹלֵךְ הַנַּעַר
וּבוֹכֶה בַּיַּעַר:
"כּוֹכָב, כּוֹכָבִי,
אֵי דֶרֶךְ בֵּית אָבִי?"
כָּבָה הַכּוֹכָב
וְדָבָר לֹא עָנָה,
וְתוֹעֶה הַנַּעַר
אָנֶה וָאָנָה.
רוֹאֶה הַנַּעַר
שׁוֹפַר הַסַּהַר:
"סַהֲרִי, סַהֲרִי,
שׁוֹפַר זְהָבִי
אֵי בֵּיתִי וּשְׁעָרִי,
שַׁעַר בֵּית אָבִי?"
הַסַּהַר הַפָּגוּם
הִבִּיט בּוֹ עָגוּם,
בְּלֵב יַעַר נִתְקַע,
שׁוֹפָר – וְלֹא יִתְקַע.
רוֹאֶה הַנַּעַר
מְדוּרָה בַּיַּעַר:
"בַּעֲרִי, בַּעֲרִי,
מְדוּרַת זְהָבִי,
עַד אָבֹא לְשַעֲרִי,
שַׁעַר בֵּית אָבִי."
שָׁקְעָה הַמְּדוּרָה
וּמְאוּם לֹא אָָמָרָה,
וּבֹוכֶה הַנַּעַר
וְנַפְשׁוֹ לוֹ מָרָה.
פֶּרֶק שְּלִישִׁי
אָלֶף בֵּית שֶׁל הַיַּעַר
יָשַׁב הַנַּעַר
עַל גֶּזַע בַּיַּעַר,
תַּחַת עֵץ נִשְׁעַן,
כִּי עָיַף – וַיִּישַׁן.
הוּא יָשֵׁן, וּלְפָנָיו
– הַשֶּׁבֶר וְהַשֵּׁאת –
הֲמוֹן חַיּוֹת עוֹבְרוֹת
עַל פִּי אָלֶף בֵּית,
חַיּוֹת וּשְׁרָצִים
בְּנֵי שֵׁם וּבְלִי שֵׁם,
כַּכָּתוּב בַּחֻמָּשׁ
וּלְהַבְדִּיל – בִּבְרֵהְם.
עוֹלִים וּבָאִים,
אֲיֻמִּים, נוֹרָאִים
מֵאָלֶף עַד תָּו
מַחֲנֶה גָדוֹל וָרָב.
אַרְיֵה, בַּרְדְּלֵס,
גָּמָל, דֹּב, הוֹמֶה,
וַמְפֵּיר, זְאֵב, חֹלֶד,
טִגְרֵס וְכַדּוֹמֶה.
יְעֵנִי, כַּרְכֶּשֶׁת,
לָבִיא, מַרְמוֹטָה,
נָמֵר, סַלַּמַּנְדְרָה,
עַרְפָּד עִם פְּרוֹטָה.
צָבוֹעַ עִם קִפּוֹד,
רְאֵם, שְׁפִיפֹון, תַּחַשׁ;
אֵלֶּה בְּרַעַשׁ
וְאֵלֶּה בְּרַחַשׁ.
עוֹלִים וּבָאִים
אֲיֻמִּים, נוֹרָאִים,
מַחֲרֹזֶת אֲרֻכָּה
עַל פִּי אָלֶף-בֵּית –
כִּמְעַט יָצְאָה נַפְשׁוֹ
מִפַּחַד וָמֵת.
פֶּרֶק רְבִיעִי
הַסַּעַר
וַיְּהִי בַּהֲקִיצוֹ –
אֲהָהּ, פַּחֲדֵי אֵל!
מַה-יִּרְעַשׁ הַיַּעַר,
מַה-לַּיְלָה מִלֵּיל?
בּוּקָה וּמְבוּקָה
וּשְׁרֵקָה וִילֵל –
סַעַר, הוֹי, סַעַר
נָפַל בַּיָּעַר!
הִנֵּה הוּא עוֹבֵר
עָבוֹר וָדוֹשׁ!
אַלּוֹן וְתִרְזָה
כָּפְפוּ רֹאשׁ,
אֵזוֹב – הַתִּדְהָר,
קָנֶה – הַבְּרוֹשׁ!
שַׁח לִפְנֵי סַעַר
רוּם הָעֲנָקִים
וּרְעָמִים וּבְרָקִים
יַבְקִיעוּ שְׁחָקִים.
הַךְ! הִנֵּה הִצְלִיף
בַּיַּעַר שׁוֹט אֵשׁ
וְרֶכֶב אֵשׁ חָלַף,
גַּם רֶכֶב לוֹ יֵשׁ:
שָׂרָף מְעוֹפֵף,
כְּנָפַיִם לוֹ שֵׁשׁ,
וְסוּסֵי לֶהָבָה
אֶל פְּנֵי הַמֶּרְכָּבָה.
חָרַד הַיַּעַר
מִשֹּׁרֶשׁ עַד עָנָף!
הַנַּעַר הִתְחַלְחַל
וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו.
פֶּרֶק חֲמִישִׁי
גִּלּוּי אֵלִיָּהוּ
וּבְפַחֲדוֹ וַיִּצְעַק
הַנַּעַר קוֹל מָר.
פִּתְאֹם וַיּשָּׂא
אֶת עֵינָיו וַיַּרְא
וְהִנֵּה אִישׁ שֵׂיבָה
בָּא מִן הָהָר,
אִישׁ שֵׂיבָה וְעָנָו
וּפְנֵי מַלְאָךְ פָּנָיו.
צָעַק הַנַּעַר
"זְקֵנִי וְשָׂבִי!
מִי יוֹלִיכֵנִי
בֵּיתָה, בֵּית אָבִי?"
אָמַר הַיָּשִׁישׁ:
"אַל תִּירָא, בְּנִי!
דַּע, אֵלִיָּהוּ
הַנָּבִיא שְׁמִי.
אֲנִי אֵלִיָּהוּ
וּפַחְדְּךָ מָה הוּא?
קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי
וָאָבֹא הֲלֹם.
גַּע נָא בְּמַטִּי,
עֵינֶיךָ עֲצֹם,
אֱחֹז בְּאַבְנֵטִי,
לֵךְ אַחֲרַי וָדֹם,
וּבָאתָ בִּן-רֶגַע
וּמַחֲצִית הָרֶגַע
בֵּיתָה, בֵּית אַבָּא,
בְּלִי מִכְשׁוֹל וָפֶגַע."
פֶּרֶק שִׁשִּׁי
קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ
הֶהָלְכוּ אִם טָסוּ –
מִי יֵדַע הַסּוֹד?
אַךְ קַלָּה הַדֶּרֶךְ
וּמָתְקָה מְאֹד:
רֵיחַ גַּן-עֵדֶן,
שִׁיר כְּרוּבִים וְעוֹד.
פִּתְאֹם וְהִנֵּה
קוֹל קוֹרֵא "עֲמֹד!"
חָרַד הַנַּעַר,
כִּי נִשְׁאַר בְּגַפּוֹ:
אַבְנֵט הַיָּשִׁישׁ
נִשְׁמַט מִכַּפּוֹ.
פָּקַח מִפַּחַד
אֶת עֵינָיו וַיַּרְא
וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד
בְּטַבּוּר הַכְּפָר;
אֵיפֹה הַיָּשִׁישׁ? –
אֵין זֵכֶר וּשְׁאָר!
אֵין נֶפֶשׁ מִסָּבִיב
רַק הוּא וּבֵית אָבִיו.
שָׁבָה מִיָּד
אֵלָיו רוּחַ וְחָיְתָה,
נָשָׂא אֶת רַגְלָיו
וַיָּרָץ הַבַּיְתָה.
פֶּרֶק שְּבִיעִי
הַתְּשׁוּבָה
וּבְבֵית הוֹרֵי מֹשֶׁה
אֵין שָׁלוֹם וָנָחַת
מַר נֶפֶשׁ הָאָב,
הָאֵם נֶאֱנָחַת:
אוֹי וַאֲבוֹי
לָאֵם וְלָאָב.
אָתָה לַיְלָה
וּמֹשֶׁה לֹא שָׁב!
עוֹד הֵמָּה יוֹשְׁבִים
בִּבְכִי וַאֲנָחָה,
וְהִנֵּה הַדֶּלֶת
לְאִטָּהּ נִפְתָּחָה
וְקוֹל קוֹרֵא פִּתְאֹם:
"שָׁלוֹם וּבְרָכָה!"
פֶּרֶק שְׁמִינִי
הַשִּׂמְחָה
לְתָאֵר הַשִּׂמְחָה
כְּמוֹ שֶׁהִיא
אֵין כֹּחַ בְּעֵטִי,
אֵין מִלִּים בְּפִי.
יִשְׂמַח הָאָב
וְתָגֵל הָאֵם!
וּבָרוּךְ הַבָּא!
וּבָרוּךְ הַשֵּׁם!
וַחֲבִיקוֹת וּנְשִׁיקוֹת,
וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה,
אַבָּא יְרַנֵּן.
אִמָּא כַּף תִּמְחָא.
וּבְאוֹתָהּ הַשַּׁבָּת
– הִיא שַׁבָּת שִׁירָה –
בֵּיתָה הַכְּנֶסֶת
הָלְכוּ בְּיִרְאָה
מֹשֶׁה שָׁם הוֹדָה
לְאֵל גּוֹמֵל וְחוֹמֵל,
עָלָה לַתּוֹרָה
וּבֵרַךְ "הַגּוֹמֵל"
(מִי לִמְּדוֹ? – הַשַּׁמָּשׁ
בְּלַחַשׁ סִיְּעָהוּ
וְאוּלַי גַּם זָכָה
מִפִּי אֵלִיָּהוּ).
וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת
אִמָּא וְאַבָּא
עָרְכוּ לָעָם
סְעֻדָּה גְדוֹלָה וְרַבָּה:
שְׁלָקוֹת וִירָקוֹת
וּלְבִיבוֹת בְּשֻׁמָּן,
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתוּ
וַיְּבָרְכוּ בִּמְזֻמָּן,
וַיְסַפְּרוּ נִפְלָאוֹת
וְנִסִּים לָרֹב,
וְגַם אֵלִיָּהוּ
זָכְרוּ לַטּוֹב.
פֶּרֶק תְּשִׁיעִי
חֲתִימָה
וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת
מִי רִאשׁוֹן וַיְשַׁחֵר
סַף בֵּית-הַסֵּפֶר? –
מֹשֶׁה וְלֹא אַחֵר!
וַיִּגְדַּל לְתוֹרָה
וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים
וַיֹּאכַל כָּל יָמָיו
צִמּוּקִים וַחֲרוֹבִים;
צִמּוּקִים וַחֲרוֹבִים
כָּל יָמָיו, בִּפְרָט
הַשָּׁנָה בַּחֲמִשָּׁה-
עָשָׂר בִּשְׁבָט;
אָכֹל וְהוֹרֵד
עַל זְקָנוֹ וְהוֹתֵר,
וְתָם כָּל הַמַּעֲשֶׂה,
נִשְׁלַם וְאֵין יוֹתֵר.
