הגביע, הגביע,
מי ישק לשפתותי?
מי תפוח לי יביאה
מי יפרע את צמותי?
התאמר לי, הגביע
מי יבואה – ומתי.
הגביע, משפתיך לא ימושו שפתותי,
עד תאמר לי, הגביע, מי יבואה ומתי.
מן הדרך ביום קיץ
בא מלח זקן ושר,
בקבוקו הריק מיין
לי הציע הוא כשי,
בקבוקו הריק מיין
עוד מוטל לו שם בגיא…
הגביע, משפתיך…
מארצות ניכר עם ערב
בא אביר על סוס לבן.
מטה רצתי אל הדרך
ובידי פירחי הגן,
מן הזר לקח לו פרח
ומטבע לי נתן.
הגביע, משפתיך…
חלוני ניפתח ברוח,
ותינוק צחק אלי,
בידו אחז תפוח
וקרא לי אל הגיא,
על כפיים הרמתיהו
הוא נשק לשפתותי…
הגביע, משפתיך…
