לנו קצת כבר נמאס, נכון,
שוב לקרוא זאת בעיתון.
אך מעבר למסך
עוד המאבק נמשך
היי… היי… היי…
בקייב ובוילנה ,
ובערבות גרוזיניה,
מוסקבה ולנינגרד –
הדגל עוד לא הורד!
שם מחליטים כל לילה
עוד בוריס ונטליה
על אף הסכנה
לצאת שוב להפגנה!
ועם בוקר, מול החומה
בכיכר האדומה
מפגינים לפתח הסובייט
שאמר להם: אסור לצאת!
נייט, נייט, נייט!
עומדים הם בשרשרת
מול כל שוטרי החרש,
עומדים ובדממה
שולפים את העצומה.
גם הם עומדים בשלג
בזים לכל שלשלת
לכל גדרות סיביר
נטליה וולדימיר.
כאן בארץ בדיחות עושים
על גרוזינים ורוסים.
אבל שם חולמים הם כמובן
על מולדת לא (על) מספר לבן…
הי! הי! הי!
והם יוצאים לשלג
בנפש מחושלת,
ומחרפים נפשם
לצאת כבר, לצאת משם.
ובבואם אלינו,
מה הם שומעים אצלנו?
שהם חרפו נפשם
על "וולוו" ודירת חינם.
נכון שיש פראבלמות,
ויש מה לקדם עוד.
לוחץ כאן פה ושם.
אך זה לא באשמתם.
המאבק גם פה הוא.
והם – שרק יבואו.
יבואו מה שיותר.
אנחנו כבר נסתדר!
