החברים כולם קנו בתים יפים דירות קטנות
לקחו משכנתא או פרעו כבר את חובם
ורק אתה אוסף צדפים בונה בזיפזיף ארמונות
מסתכל איך הם נמחים מפני הים
החברים כולם גדלו וכבר הפכו לאנשים
יש משפחה יש מסיבות וארוחות
ורק אתה צפור הדרור חולף בין אלף פנסים
כמו רוח פרא טס לכל הרוחות
אתה אף פעם לא תהיה בן-אדם
בנימין בנימין
אני חושב עליך בלילות לא נרדם
ואני לא מבין לא מבין
אתה אף פעם לא תהיה בן-אדם
הו בנימין בנימין
החברים כולם קנו בתים יפים דירות קטנות
לקחו משכנתא או פרעו כבר את חובם
ורק אתה אוסף צדפים בונה בזיפזיף ארמונות
מסתכל איך הם נמחים מפני הים
אתה לא פעם מתפרץ, קורא "קדימה, אחרי!"
ונעלם אל הגליל או הגולן
ולא יודעים את כתובתך ולא יודעים אם אתה חי
או אם סתמו עליך כבר את הגולל
החברים כולם קנו בתים יפים דירות קטנות
לקחו משכנתא או פרעו כבר את חובם
ורק אתה אוסף צדפים בונה בזיפזיף ארמונות
מסתכל איך הם נמחים מפני הים
אתה אף פעם לא הולך למסיבות של עשירים
רק לפעמים פוגשים אותך בבית קפה
אתה עדיין כמו מתאהב קורא לה את שיר השירים
ומדקלם את נתן אלתרמן על-פה
אבל תמיד חוזר פתאום נכנס ביום שישי
אומר קידוש בראש אך בקדושה
ומדבר על בן גוריון עמו היה חבר אישי
על א.ד גורדון ועל בני מהרשק
ושוב בורח לדרכים בלב עליז ומאמין
ואת ליבי משאיר בחוסר מנוחה אתה אדם מוזר מאוד
הו בני הו בנימין
ומקנא איך מקנא אני בך