יום חמישי כ' באלול
לכבוד לבנה בהלול
יעבץ 6 קטמון
ממני בכלא תל מונד.
בטח סיפר לך אחי ניסים
למה התבטלו האירוסין
ואיך כיום ממש סיכון
לשבת בתור לשיכון.
כי זה מעצבן ת'בן אדם
כמה אפשר לשבת סתם
נו בחיי למי יש פנאי
לשבת בלי סוף ובלי תנאי
אח יא רוחי.
לא אסובב אותך סחור-סחור
יש לי לבנה סוף שחור
כי לראותך נצבט הלב
ואני יושב.
באתי לרסקו יום ראשון
עוד לא הוצאתי את הלשון
בא אחד פקיד אני חושב
ואמר לי תצא ותשב.
באתי ביום שני וכבר
ובכניסה שוב אותו דבר
לא מוכנים להתחשב
רק תשב יא חביבי תשב.
וזה מעצבן…
כך זה נמשך ביום שלישי
וברביעי ובחמישי
זה שותה תה זה מסתובב
ואני יושב.
עד שעלה לי הדם לראש
וכשפקיד אחד נזכר לדרוש
שאתישב מובן מאליו
שסוף סוף התישב עליו
אך השוטרים שוטרים בלי פגם
ובניידת ישבתי גם
והשופט מר זיץ חייך
ואמר לי תשב ועוד איך
וזה מעצבן את הבן אדם
כמה אפשר לשבת סתם
אם כי ודאי שיש לי פנאי
שנה והיתר על תנאי
די תנוחי
וכשאחזור ויתחשק
לי על ספה אותך לנשק
אם בי תרצי להתחשב
אל תאמרי לי שב
