הפגנת השרים נגד עצמם
בעיתון סופר על הפגנה , שאורגנה על ידי תושבי יהודה ושומרון , נגד מדיניות הממשלה , שלדעתם שריה מפקירים אותם, עד כאן לשון הידיעה , וזה ברור , אפילו הגיוני, שתושבים מפגינים נגד מָשהו שלא נראֶה להם נכון , או הוגן , ושמעכיר את ימיהם,
אבל בֶהמשך הידיעה כתוב היה, שבָזה אחר זה, נאמו שרי הממשלה בָהפגנה, ומחו על אוזלת ידה של הממשלה בֵטיפול בטרור. נאמו שרי הממשלה נגד אוזלת ידה של הממשלה,,,
לא הבנתי ,,, וחשבתי שקראתי לא נכון, כי אם זה מה שהיה כתוב,,, , אז מישהו שכח פה שאת המדיניות קובעת הקואליציה שבה יושבים שרי הממשלה.לא?
ומתקבל מן האמור שהם הפגינו נגד עצמם, גם דרשו מעצמם, לפעול בְתקיפות נגד מחבלים למיגור הטרור. זאת אומרת דיברו אל עצמם,
כשזה קורה לבן אדם נורמלי ,(שהוא מדבר אל עצמו ועוד למול אנשים רבים) מתחילים משום מה לדאוג לבריאותו. מה בדיוק שנחשוב במקרה הזה?
לא פעם שאלתי חבר כנסת וגם שמעתי על כאלה שנשאלו, למה אתה שם בכנסת ,(מה יש לך מזה?) והם אמרו "אני רוצה להיות במרכז העניינים, היכן שנחתכים הדברים החשובים, היכן שקובעים גורלות ,אנחנו רוצים אמרו חברי הכנסת הנשאלים, להיות מְשָני מציאוּת , אם אכן נחשוב שהיא צריכה להשתנות,
וכשהם כבר שם, מהר מאוד הם לומדים שאם הם באופוזיציה, הם לא יכולים להזיז מאפרה, ולשנות מציאות , זה לא משהו בטווח הביצוע האופוזיציוני,
לדבר ולצעוק הם יכולים ,אפילו הרבה, אבל זה בדרך כלל לפני מליאה ריקה , מפוהקת, בה שני החכ"ים שנותרו שם לפליטה , מדברים בסלולרי עם הבית,
לכן כל מה שהם עושים, שם באופוזיציה, זה לנסות להפיל את הממשלה , כדי לתפוס את מקומה, ואז אולי יוכלו לשנות מהלכים, מציאות, ומדיניות לרצונם,(וזה כשאתה חבר כנסת באופוזיציה)
עכשיו אם הם בקואליציה כחברי כנסת, ולא שרים עדיין, גם אז הם לא יכולים לשנות הרבה מן המציאוּת הקיימת חוץ מלנאום, להנציח את עצמם בִפרוטוקול הכנסת ולקוות שמָשהו יקרה למישהו במפלגתם,,, טוב או רע ,,, ואז הם יעלו בדרגה , ויהיו שרים ששם לדעתם,,, כבר יוכלו סוף סוף לשנות מציאות קיימת.
אבל…מה קורה לך , כשאתה כבר שר ונדמה לך שהגעת לָמקום הרם בו אתה יכול לשנות מציאות.
או,,,
אז ההפגנה הזאת של השרים נגד עצמם, שהייתה השבוע, מלמדת ,ומוכיחה שגם בהיותך שר אתה לא יכול לעשות הרבה, ואפילו כשר, אתה נזקק לפעמים להפגין נגד עצמך, מתוך תסכול ,שאינך יכול לשנות מציאות קיימת , השרים לדעתי עסוקים אומנם במשרדיהם, פעילים בהם בחריצות ועושים הרבה ,בָנושא עליו הם מופקדים, אבל במעמקי ליבם היו רוצים לעסוק בביטחון, כי זו ארץ שמן הבטחון באה ואליו היא הולכת , לא שחינוך זה לא חשוב , או תחבורה , או משפטים, או כל תיק ממשלתי אחר, ששם כן ניתן לשנות מציאות,
אם רק יש מספיק זמן לכך (כי בדרך כלל השר מתחיל רפורמה ועד שהיא נרשמת לפרטיה כדי להתחיל בביצועה , כבר יש בחירות, ושר אחר מגיע עם רפורמה אחרת משלו, ואת זו של קודמו הוא זורק לפח.)
ועדיין בכל המשרדים אפשר ואפשר לשנות מצב
חוץ ,
מן המצב הבטחוני וכששרים בממשלה מפגינים נגד עצמם בְעניין הבטחון, זו הודאה! לא הפגנה… הודאה מתוסכלת ומן אין אונים ,הודאה בכך שבַנושא החשוב ביותר לארץ ישראל, קשה לשנות את הקיים ,כי בְעניין הביטחון אנו שרויים בתהליך, שהוא חזק וכופה את עצמו עלינו ואין לו פתרונות פלאיים של עכשיו ומיד…
גם לא הפגנות של שרים בממשלה נגד ממשלתם,
מה שתנסה לשנות , יחיש קץ לא ידוע ולא ברור, שאינך יודע את סופו…
ההתנתקות למשל הייתה החשת קץ בה קבענו לעצמנו עובדות בשטח, בלי שום הסדר עם הצד ממנו נפרדנו,,, וזה עלה לנו ועולה לנו ביוקר,
אפילו השר לשעבר ליברמן שחלומו הגדול היה לשנות בַביטחון את הקיים הבין שלא ניתן לשנות מאומה ואמר בפורום המטכ"ל כי הוא "מרגיש פה לפעמים כמו בדיונים של הנהלת שלום עכשיו", ולמה הוא אמר זאת? כי הרמטכ"ל איזנקוט, אמר שאין הצדקה לפעולה קרקעית ברצועת עזה ואין מה להרוויח ממנה. וכשאתה שומע מילים כאלה משר ביטחון שהבטיח לאייד את הניה, (אם רק יהיה במעמד בו ניתן יהיה לו לשנות מציאות,) אז אתה מבין , שאין הרבה מה לעשות כשאנחנו בתהליך מתמשך של יותר ממאה שנה, כי אז אתה בסך הכל מתוסכל, ומפגין נגד עצמך.
גנץ
תסכימו איתי , שאין לָזה אח ורע שמישהו שלא מדבר בכלל, ולא מַביע דעות פוליטיות , ואינך יודע אם הוא שמאל או ימין, תסכימו איתי, (שזו תופעה ייחודית , שמישהו כזה , עולה ועולה בכל סקר, ועד לבחירות (אם רק ימשיך לשתוק) יעבור את כולם במרוץ.
אני מדבר כמובן על הרמטכ'ל לשעבר, בני גנץ, שהוא היום משאת נפשם של כל המפלגות גם יחד, מקצה השמאל ועד סוף ימין , וזאת כשעדיין איש לא יודע מה כוונותיו ונטיותיו, וחשבתי לתומי שדווקא שתיקתו היא סודו הגדול .
בגלוי נאות , אספר לכם שאני מאוד אוהב אותו, את בני גנץ ,]מאוד הייתי רוצה לראותו בהנהגת המדינה.
הוא מקרין כל מה שהיינו רוצים בעמינו שמנהיג יקרין, יושרה, ביטחון, ערכיות, עבר צבאי, יפה תואר, מצטלם מצוין, ו,,,שותק הרבה,,, הכול בכל נתרכז באיש אחד, שמקובל על כל שכבות העם, ימין ושמאל למעלה וּלמטה, ומאחר ואני חפץ ביקרו, הייתי מציע לו בכל הצניעות להמשיך ולשתוק, כי שתיקה היא אחד הנימוקים שקשה להתנגד להם,
וזה לא נאום תעמולה לָאיש, כי איך אתה יכול לעשות תעמולה למישהו שאינך יודע אם הוא רץ בכלל,
אהוד ברק למשל , מרוב שהוא אומר כמה שהשלטון הנוכחי נורא, וכמה שהוא לא רוצה בכלל לרוץ, אתה מבין כמה הוא כן רוצה,
גנץ אפילו לא אומר שהוא לא רוצה , על אחת כמה וכמה שכן,,,
ואני אם הייתי יועצו הייתי מציע לו להמשיך ולשתוק , כי קל יותר לדבר ולצעוק מאשר לשתוק , ולשתוק הוא שותק נפלא.
ועכשיו כשהכול כל כך חפצים ביקרו ,אני ירא מן היום שבו ימעד כשיאלץ לומר כבר משהו , ,ואז בֶדרך הטבע חלק שבעם לא יאהב את דבריו ,ואז גם יתחילו לחפש אצלו שלדים חבויים בארונות ילדותו,
חוץ מזה שאנחנו משופעים בנסיונות רבים ועצובים, של אנשים מופלאים שכמותו, שהיו תקוות גדולות, ושכשבאו לפוליטיקה היו שגיאים ומיתמרים לגובה, ושהפכו בבית המחוקקים לבלתי נראים, כשהתקטנו בקומתם, אל מול בעלי המקצוע האוּמָנים היושבים שם בבית המחוקקים, שמחקו אותם ואיידו אותם בזכות היותם גדולים ומאיימים, תמימים ותמים ,ישרים,,, ושתקנים.
כי בסופו של דבר חשוב לנו המעשה, את מי זה מעניין היום ימין שמאל אמצע למעלה למטה חרדי אשכנזי או חרדי ספרדי, זה הכול נחלת העבר , כולם רוצים היום את אותו הדבר , ומה שהיה פעם מצע , לא בנמצא יותר ,כי איש לא מיישם כבר שום מצע,
הייתי ממשיך ונסחף ואומר לו לגנץ…, שאם יבחר , או כשיבחר , שימשיך לשתוק , דברנים יש לנו למכביר, שיביא סגנון חדש לכנסת, שבו לא מרימים קול, לא מצטלמים בסלפי, לא מדברים לפרוטוקול, אלא ישירות לעם !!! ועושים עושים, הרבה ואאו . זה נשמע חלום.
מה מרתיע
השבוע הרסו לוחמי צה"ל, בשיתוף משמר הגבול, וכוחות המנהל האזרחי, באופן חלקי, את המרתף והקומה הראשונה, בָמבנה בו התגורר המחבל שביצע את פיגוע הירי בֶאזור התעשייה ברקן ,שם רצח את קים יחזקאל' וזיו חג'בי זכרונם לברכה,
אביה של קים הגיב לָהרס החלקי של המרתף בבית המחבל ואמר: "זה תיקוני טיח. כולנו יודעים שקומה שניה לא יכולה להישאר כשאין קומה מתחת. מנתונים שמפרסם צה"ל עולה כי מאז תחילת שנת אלפיים וחמש עשרה, נהרסו חדרים (כן חדרים)של מחבלים בבתי חמישה עשר מהם בלבד.
נהרסו חדרים של מחבלים…מן אין אונים שרוצים אומנם להעניש,,, אבל לא בדיוק יודעים איך,,, לא בדיוק מותר…והאג…
ובכלל האם זה עוזר?,
האם זה מרתיע?,
תסכימו איתי, שהרס חדר זה כמו חצי הריון,
וכידוע אין עוד לא הומצא כזה דבר.
ונראה שאנחנו תקועים כבר הרבה זמן, עם המילה הרתעה , כמו קוץ,,, בגרוננו, ולא יודעים איך להפטר ממנה, כי מה שאנחנו עושים או מנסים לעשות,
תמיד יש מי שיבוא ויאמר לנו שזה לא מרתיע,
וזה רק מזיק,
פעם זה גורם משפטי פעם גורם מדיני הרבה פעמים גורם בטחוני, וכולם עם נימוקים כבדי משקל, למה זה לא מרתיע!!!
הריסת בתים לא מרתיע, גרוש של המחבל שנתפס לא מרתיע,כי הוא ימשיך מכל מקום לפגע,
גרוש משפחתו, לארץ זרה לירדן, לעזה, להר חברון לא מרתיע ,
מחסומים לא מרתיע
גדר הפרדה לא מרתיע,
מעצר הקרובים, לא מרתיע המחבל התאבד והדבר האחרון שהעסיק אותו זה הוריו(כן נכון בעשרים השנים האחרונות שני אבות באו להתלונן על בנם) הצחקתם אותם ,,, את הבאים למות ומתאמצים למות כדי לזכות בתואר שאהיד, עונש מוות רק יעודד סטג'רים חדשים, כי זה הרואי ומאוד שאהידי…
אז מה כן מרתיע כי כל מה שאנחנו שומעים זה רק מה לא…
אז יש ביננו ולא מעטים שאומרים שאין צורך בהרתעה , מה שצריך זה לא להיות שם , אז שום דבר לא יקרה יותר , האומנם?
מה בדיוק יהיה, ישררו שקט ושלווה, כמו לפני ששת הימים, שאז הפדאיון באו אלינו עם פרחים ,
או ערביי חברון ששחטו שישים וארבעה מיהודי העיר חברון כבר באלף תשע מאות עשרים ותשע,, הרבה לפני הכיבוש,
ואכן יש כיבוש צריך להודות, אסור להתכחש לכך, יש כיבוש והיה כיבוש,,, והוא החל כבר מלפני תכנית החלוקה בכלל ,
הוא החל כשיהודים החלו באים לכאן לציון, לא כדי למות בהר הזיתים, אלא כדי לחיות בארץ ישראל ,כשבפיהם מילים חדשות באזור ,כמו גאולת הארץ, ושיבה לציון, מילים שלא נשמעו עד אז באזור, שם ואז החל הכיבוש , ולכן זה לא יהודה ושומרון , זו כל הארץ בה אנחנו נמצאים בה כעת, , כולל הקיבוצים , כולל חיפה ויפו, ולא תאמינו (סקופ)אפילו תל אביב , אם כיבוש בואו נודה על הכל לא על חלק. אבל אנחנו מתעקשים משום מה להשאר כאן ,ויש מי שקשה לו עם זה והוא מנסה לפגע בנו ,ואותו צריך להרתיע! אבל איך?
אז יש לי תשובה תתפלאו, ששום דבר מעולם לא הרתיע , שום דבר לא מרתיע ושום דבר לא ירתיע.
את הרואים באדמת ישראל אדמת קודש מוסלמית, נקודה!
הרתעה בַנושא הזה היא מילה חסרת ערך וטעם ' וכל ניסיון להרתיע בהריסה בגרוש בעונש מוות, בעונשים קולקטיבים רק מעצים את הרצון לפגע יותר כי הוא רק מגדיל את השנאה והתסכול והצער…אצל המורתעים לכאורה שאינם נרתעים.
אם כבר הרתעה אז היא צריכה להיות אצלנו, בתוכנו , בנו צריכה להיות האמונה שאנחנו צודקים , מוסריים ,שרוצים לחיות בשלום עם שכנינו ושאנחנו עושים את המיטב כדי לממש זאת באדמת אבותינו ממנה לא נצא לעולם , כן לעולם,,,כי היא ארצנו,
זו ההרתעה היחידה שנגדה אי אפשר להתמודד.
אנחנו באמונתנו שיש בנו צדק זו ההרתעה הגדולה ביותר , כל השאר מילים מילים….שאין בהן ממש.
נח קלינגר
את נוח קליגר היכרתי בנסיבות לא נעימות היה זה בשנות השבעים, אחרי מופע ב"היכל התרבות" עם מיטב "הכוכבים" של התקופה בראשם: יוסי בנאי, ואבנר חיזקיהו, ורבקה מיכאלי, אפי נצר ומקהלת בית רוטשילד ועוד ועוד,
ואני הצעיר, זכיתי בָכבוד, לשיר במופע, ולהנחות אותו, האולם היה מלא עד אפס מקום, ונלהב, בלי שום פרופורציה לָרצינות בה "הבינו" הכוכבים את הערב ,המופע בלשון המעטה , לא היה כל כך מושקע או מאורגן,,, וממרחק של זמן ושנים אני יכול לשער שהייתה זו "חלטורה" שכוכביה די זלזלו… ודי לחכימא.
בֶרגע מסוים נפלו דפי המערכון לאחד ה"כוכבים" על הרצפה, וכשהרים את הדפים החזיר אותם בסדר לא נכון , ולא היה הגיון בדברים שאמר, בהמשך המערכון,,,
כאן הקהל שחש פגוע מ"רצינותם"(ב- מרכאות) של המופיעים, פשוט "פוצץ" את המופע והחל צועק, ורק בנס נסתיים המופע בלי פצועים.
למחרת סיפר לי ידידי ג׳קי ג’קסון מידיעות אחרונות, הידוע מ"הציור השבועי לילד, חפש את הנעלם" הוא אמר לי שיש עיתונאי "נורא" בידיעות אחרונות מפחיד בהתבטאויותיו, אכזר בכתיבתו, שהיה אמש בהופעה והוא הולך לכתוב על מה שהוא ראה אמש בהיכל.
ואני שכבר שיערתי את הכותרות, לא ידעתי את נפשי מרוב צער ופחד, וביקשתי מג׳קי ג׳קסון שייקח אותי אליו אל האיש המפחיד הזה , אולי אוכל לדבר על ליבו ,שיכתוב ברחמים…מצאנו אותו ב"מגרש הבלטות" של מכבי הישן, כי היה "ראש מחלקת קבוצת הכדורסל" שלה בזמנו ,רק שאיש משום מה לא זכר לו את זה לדבריו.. כשהגענו אליו הוא לא הבין מה אנחנו רוצים ממנו, וג’קי אמר לו ש"שמענו שהוא הולך לכתוב על הערב בהיכל התרבות" ונוח אמר "נכון זו הייתה בושה וחרפה ויריקה בפרצופו של הקהל", ו"אני הולך לכתוב על הזוועה, ועוד איך אני אכתוב",,, לשאלתי "אם אפשר קצת למתן, כי היו כאלה מביננו, שכן לקחו ברצינות את הערב" הוא ענה לא!!!אי אפשר,!!!לשאלתי אם אפשר שלא להזכיר את המנחה,,, אמר "מה פתאום, בודאי שאזכיר אותו"
למחרת הייתה כתבה נוראה, והיה בה גם שם המנחה!!! מאז הפכנו חברים בלב ונפש, כי האיש שבָה את ליבי בָיושר שלו בנחרצות, בָלהט בו דיבר וכתב.. וכשהגיע שנה אחר כך, אימפרסריו גדול לארץ, שסיפר לנוח כי הזמרת "ז'ולייט גרקו" שאמורה הייתה להופיע ב"קרנגי הול" שבארצות הברית, חלתה , והוא אובד עצות, סיפר לו נוח על זמר ישראלי שהוא אוהב…
האמפרסריו שלא שמע את שמי מעולם היסס… ונוח אמר לו "על אחריותי מעולם לא איכזבתי אותך", ככה הופעתי באחת מן ההופעות המשמעותיות של חיי ב"קרנגי הול" הופעה של פעם בחיים, עם ביקורות נלהבות בניו-יורק טיימס, בזכותו של נח , רק בזכותו. והוא היה איתי בהופעה, והיה נרגש יותר ממני, ויחד היינו שותפי סוד ל"דדו"(דוד אלעזר)בארוחה החגיגית שלאחר המופע, ברגע שהודיעו לו מן הארץ שהוא יהיה הרמטכ'ל הבא.
נח היה זה שהודיע לי בחצות הלילה(בהיותו עורך לילה,בעיתון ידיעות) בעוד אני מתכונן ל"מחזמר" חדש… עם גודיק ואלמגור וזלצר במהדורה ישראלית, של אותלו שהיה ל"עטאללה" הדרוזי, המאוהב ב"דזדמונה" היהודיה, נח היה זה שהודיע לי שכנראה לא יהיה מחזמר, כי המפיק עלה על מטוס לגרמניה… וכנראה לא רק לביקור…
והיינו נפגשים הרבה בבית הקפה שלו (בו לא נתן לי מעולם לשלם) ומדברים פוליטיקה בה דעותיו היו נחרצות, רק בעד עם ישראל, רק בעד ארץ ישראל, בעד בעד תמיד בעד, אף פעם לא נגד במה ששייך לאָרץ הזאת , שהוא היה לה מאהב גדול, אליה הגיע בנס מן המשרפות, אחרי שעמד כנער כחוש ,בְתור ההולכים אל מותם ,עת אמר ל"שר הרצח" מנגלה, "אני חזק… אל תשלח אותי אל הצד בו המוות" " ורק בשביל החוצפה" לדבריו "נותר בחיים". משתם הגהינום, הגיע עם האקסודוס ארצה עד להיותו עיתונאי בכיר בארץ אהבתו.
ב"ישיבות שלנו" נוח נהג לומר לי "בהתחשב במה שעברתי בחיי, אני שובר את כל השיאים מבחינת תוחלת חיי" פשוט לא רוצים אותי שם למעלה, שמה רק צדיקים כנראה… ואני אולי לא כל כך…
בפעם האחרונה שראיתיו בבית החולים אמר לי "אני לא יכול יותר, למעלה מתעקשים לא לקבל אותי, אבל הכאבים בלתי נסבלים"… וצלצלתי לפרופסור שמש, מנהל מכון הלב בתל השומר שטיפל בליבו, כחבר וכיועץ רפואי, ושאלתיו מה יכול מדע הרפואה לעשות , כדי להקל על סיבלו של נוח שלנו, וציפיתי ממנו לשם של תרופה חדשנית ,וענה לי פרופסור שמש "אלך בשבת לבית הכנסת אפתח את הארון של התורות, ואבקש רחמים על נוח שלנו, זה מה שנותר לעשות, ביקשתי "תתפלל גם בשמי למענו, כי אני אוהב אותו מאוד"! באותה שבת התפלל הפרופסור למען נח ובשמים הבינו את הרמז…
שלום לך איש אהוב, תחסר לי מאוד ,כי לכל אחד מאיתנו אלפי ידידים! כמה עשרות חברים!
וידידי נפש ,,, אותם אפשר לספור על כף יד אחת ,
אתה היית לי ידיד נפש נערץ ונלבב עם עיניים טובות, ,שדיבר את כל השפות שבעולם,
צדיק ויחיד ומיוחד, לא רק "בדורותיו" אלא בכל הדורות שהיו , ובאלה שעוד יבואו אחריך .
רונה רמון
אין מי שלא כאב, את לכתה של רונה רָמון, ולא רק אלה שהכירוה בכו את לכתה. כולם,,, עָם שלם,,,
סמל לא צריך להכיר, בֵסמֶל חשים, סמל גורם לך להאמין שבכל זאת ,לא אלמן ישראל, ויש ביננו גם יפִי נפש, וגדלות אנושית, שיש ביננו אנשים עם ערכים, ויש בנו מידות, ויש עוצמות שלא תמיד נראות לעין, אבל אתה יודע שהן קיימות, והן בתוכנו ועימנו ,בצניעות זוהרת, תשתית זהב לעם עולם.
הירבו להשוות את רונה רָמון לאיוב, שאלוהים לקח לו את כל אשר לו, אבל רונה הייתה כל מה שאיוב לא היה , (לפחות בפרקים הראשונים המוקדשים לסיפורו הנורא של איוב)
כי אחרי בוא המלאך אל איוב שמספר לו על כל רכושו שנבזז ונשרף, ועל משפחתו שנכחדה, וַיָּקָם אז אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ, וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ; וַיִּפֹּל אַרְצָה,, וַיְקַלֵּל, אֶת-יוֹמוֹ. וַיֹּאמָר יֹאבַד יוֹם, אִוָּלֶד בּוֹ; וְהַלַּיְלָה אָמַר, הֹרָה גָבֶר. הַיּוֹם הַהוּא, יְהִי-חֹשֶׁךְ: אַל-יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל; וְאַל-תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. יִגְאָלֻהוּ, חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת–תִּשְׁכָּן-עָלָיו עֲנָנָה; .הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ-אֹפֶל: אַל-יִחַדְּ, בִּימֵי שָׁנָה; בְּמִסְפַּר יְרָחִים, אַל-יָבֹא.
זה מה שאמר איוב, בבואו עליו הרעה הנוראה מכל…ואפשר גם אפשר להבינו…אם אתה בן תמותה רגיל ולא יחיד ומיוחד…
לפני כשנה, התארחה רונה רָמון בחוג התנ'ך שבבית הנשיא, ודיברה שם על "איוב המודרני" וכך אמרה "לאחר אובדנו של אסף בני, הבנתי שיד הגורל, האלוהות, או הטבע, מכים בכולנו כבני אנוש. הדבר היחיד שנותר לנו הוא ברירה: כיצד אנחנו בוחרים לקום? ואיזה צלילים אנחנו בוחרים להשמיע? אז כן, עם אובדנו של אסף בני היקר, הגעתי לִתהומות של כאב שלא תיארתי, ובו זמנית נולד בי משהו חדש".
"משפט אחד של אסף הוציא אותי לפעילות והחזיר אותי לחיים", אמרה רונה.
"לאחר שאיבדתי את אסף יצאתי לדרכי הציבורית מתוך בחירה ומתוך רצון להשפיע, משום שכשמצאתי את המילים הכל כך מרגשות שלו הן הרטיטו את מיתרי ליבי והפכו לצוואה לחיים. אסף כתב: שהוא ואחיו חונכו ובורכו "לשאוף להגשמת חלומותינו, על בסיס האמונה, שכל אחד צריך למצוא את ייעודו בעצמו".
האימהוּת, אותה משמעות חיים צרה, התרחבה דווקא בזמן שמשפחתנו הצטמצמה. אני אגיד כאן מילה קשה, אבל בזכות אובדנו של אסף, אני מָגיעה לאלפי ילדים ומשפחותיהם".
רונה לא הייתה איוב,,, היא הייתה אור גדול , שהפציע בשמי כולנו, מתוך החשיכה הנוראה, שפקדה את ביתה,
נכתב שהיא ביקשה לא להיקבר, אלא להישרף , הייתכן שרצתה גם בלכתה לַמרומים ,,, ואל הנֶצח,,, לחוש מָשהו מן הלהבה הגדולה , בה עלה אילן בעלה בֶמרכבת האש שלו אל השמים? לעולם לא נדע.
מדרשיר של עובדיה חממה
כותב לי ידידי עובדיה חממה:
מפרשת "ויחי" החותמת את ספר בראשית, יצא לי מדרשיר המזכיר אגדת ילדים, עם מסר חינוכי חשוב גם לימינו:
הברכה שורה במקום שיש בו אחדות ואחווה.
מנשה ואפריים היו האחים הראשונים עליהם מסופר בהיסטוריה היהודית, שלא רבו איש עם רעהו. למרות שגדלו בגלות ובתנאים רוחניים סביבתיים שפלים וקשים מאד.
גם כשאפריים הקטן זכה לבכורה מאת סבא יעקב ,עדיין נשמר השלום…ובכך לראשונה מערכת יחסים אידאלית קוטעת את רצף המחלוקות והאיבה שבין יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו.
וכך אחוות מנשה ואפרים היא מקור הברכה והבסיס לבניין עם מאוחד ומבורך. והיא מנהג שנשתרש בעולם היהודי, שבו מברכים ההורים את ילדיהם בָרגע הכי מקודש בָשבוע לפני סעודת ליל השבת:
בָבְרכה :"ישימך אלהים כאפרים וכִמנשה."
ארז לֶבֶנְבֶרג עוזר לי באחוות הדואט, ושני בני האהובים,אור ואוהב, ,פוצחים בשירת אחווה אחים שכזאת.
היה היה לפני הרבה שנים
עולם בראשית ,כך כתוב בספרים
שנאה וקנאה בו, מלחמות בין אחים
ויהי רע הדבר בעיניי אלהים
סבא ישראל,בא בימים
אסף אליו את כל הילדים
נפרד מהם, במילות נבואה וברכה
כל אחד ואחד לגילוי זכה
"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"
הנה מה טוב ומה תמים שבט אחים גם יחד…
אחים אהובים. (מילים ולחן: עובדיה חממה)
