גאון ברדיו 14/12/2018

גאון ברדיו - גלי צה"ל
האוניברסיטה העברית יגאל בשן 8200 אסף אשתר חיים עם משמעת

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

האוניברסיטה העברית

סגן נשיא  האוניברסיטה העברית אמר  בראיון לגלי צהל: שבאוניברסיטה קיבלו  החלטה לאשר לפקולטה לחקלאות, ללמד את התארים המתקדמים (למוסמך ודוקטורט) בֶעתיד בשפה האנגלית. 

עוד הוסיף ואמר "אנחנו בהחלט נעודד וּנאשר לַיחידות (שנחשוב שזה מתאים להם) שילמדו באנגלית לעשות את זה, כי העולם נע בַכיוון הזה. 

העולם המדעי מתנהל כמעט כולו באנגלית, ומצד אחד אנחנו חושבים שהכשרה טובה יותר של התלמידים שלנו, שממשיכים להיות חוקרים, היא לתת להם הכשרה באנגלית כבר בִשלבים מוקדמים, 

ומצד שני אנחנו רואים יותר ויותר תלמידים בין־לאומיים שמגיעים אלינו ואנחנו רוצים לתת להם פתרונות"(סוף ציטוט).

לעומתו אומרים באקדמיה ללשון  העברית שהרחבת הלימוד באנגלית  באוניברסיטה העברית מסוכנת, 

כי היא פתח  ומגמה לְכך שנחזור לימי הטכניון  של ראשית המאה ,מן הבחינה התועלתית של  הסטודנטים. 

ונזכרתי  באחותי כלילה זכרונה  לברכה שאבי נתן לה את שמה  היחיד והמיוחד לאותה תקופה , לכבוד היום  בו הונחה אבן הפינה למכללה שעל הר הצופים  ששמה הוסב אחר כך לאוניברסיטה העברית.

עשר  שנים קודם לכן  היה אבי שותף למלחמה  שנערכה בארץ, לא נגד,,,  אלא בעד … השפה העברית, 

מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בֶארץ ישראל באלף  תשע מאות וּשלוש עשרה, סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ. 

מאבק שהפך סמל לניצחון ההתחדשות היהודית הלאומית ותחיית הלשון העברית. כי אז עוד ראו  בעברית נדבך משמעותי כמעט גורלי…בתחייתו של העם היהודי בארצו. 

בשנת אלף  תשע מאות ושמונה, הוחלט להקים מוסד על-תיכוני מקצועי ראשון בארץ, מוסד שממנו צמח מאוחר יותר הטכניון. חברת "עזרה", שהייתה גוף יהודי-גרמני לא ציוני, תרמה את מרבית הכסף למוסד, 

והנהלתה, בראשות ד"ר פאול נתן, החליטה כי הגרמנית, ולא העברית, תשמש כשפת הוראה ראשית, היה זה משיקולים מעשיים בהם ראו יתרון לגרמנית כשפה מקובלת במדע. 

כי  בשפה העברית  היה אז מחסור גדול באוצר מילים טכני ומדעי והתעוררה מחלוקת שפשטה ליישוב כולו בהנהגת הסתדרות המורים והתלמידים שהצטרפו. ופרצה שביתה במוסדות "עזרה" ונעשו פעילויות מחאה. בסופו של דבר היה הניצחון בָמאבק בידי המצדדים בָשימוש בשפה העברית. היישוב השתחרר מתלות בין-תרבותית ומהשפעת שפות זרות והלאומיות היהודית קיבלה חיזוק משמעותי. אז הוקם  בית המדרש למורים העברי שאבי היה גאה להיות תלמיד המחזור הראשון שבו, והתפתחה רשת חינוך עברי בחסות ועד ציבורי עם ערכים לאומיים-ציוניים. 

לא שהיום  חושבים להנהיג  את שפת האנגלית באוניברסיטה  העברית ,במקומה של השפה העברית, אבל  מחקרים ועבודות,,, ושפה אנגלית בשעורים  בה נמצאים אורחים מארצות אחרות , זה כוון,,, זו מגמה ,,,שאיש לא יכול לשער את  סופה של הדרך התועלתית הזו. מה גם שהיא סטירת לחי ללוחמי העברית של ראשית  המאה.

אין ספק  שתלמידים שמדברים וכותבים  אנגלית על בוריה , זה מקדם ומסייע להמשך לימודם  ומחקריהם בחו"ל 

אבל  אנחנו רוצים אותם  דווקא פה כמו שעשו  כל החוקרים שקדמו להם  כשעשו זאת בעברית, ותירגמו את מחקריהם  לשפת העולם הגדול.

זה  חשוב  לדעת לדבר  ולכתוב באנגלית  שהיא היום שפת העולם  הגדול,(ראה ערך ביבי נתניהו) אבל  זה גם הרגע בו חובה לשאול את שאלת  השאלות איך עלינו לפעול כשיש התנגשות מובנת בין הערכי לבין  התועלתי,

בין   השמות שאבחר לקרוא לילדי   כדי שיהיה להם קל בחו"ל כשירדו…,כמו לני ריף תום וגון וליאן וקורל וקארין, לבין  ההתעקשות לקרוא להם בשמות עבריים

כמו יונתן ואסף ושרון ואריאל ויובל.

זה המקום הנכון לדעתי  להתעקש על הערך הזהותי, החשוב לנו כל כך, למול  הערך המועיל ,כשאנו יודעים מעל לכל ספק שאחד מתווי זהותנו  זו שפתינו, 

לא  בכדי  אמרו חז'ל  שישראל נגאלו ממצרים, בין היתר על כי לא שינו  שמם ולא שינו את לשונם , ללמדנו כמה חשיבות לה לשפה  כמרכיב זהותי 

ובמחשבה נוספת  עצובה , מה יוותר לו לסטודנט החילוני  הישראלי המתנכר פוליטית לשטחי יהודה ושומרון למשל ,  ולארץ אבותיו, אם גם על העברית יוותר 

שאז באמת  מאימי יותר טוב.

יגאל בשן

עם יגאל  בשן ז"ל , הייתי  נפגש כמדי יום שישי  בְרדיו קול ישראל , ששם  הייתה לי תכנית שבועית, ומיד  אחרָי , הייתה תכניתו של יגאל, 

והיינו  עוצרים לרגע אני החוּצָה מן האולפן, והוא פנימה , אומרים שלום ומה נשמע,  והוא נראה לי תמיד עם דפי תכניתו ביד, ממהר מעט, צנוע מאין כמותו נעים סבר  חייכן,  

אנחנו  הולכים ברחובה של עיר  ורואים כל העת ,הרבה אנשים , ומפרשים  אותם לפי חזותם החיצונית, חלקם חייכנים , חלקם  טרודים בענייני היום יום , אבל לעולם לא נדע מה ואיך  נראית נפשם במעמקיה,

אין הלימה, התאמה,  בין החוץ לָפְּנים,,, בין הפָּנים,,, לעמקי הלב.

 יכול היות האדם  שתהא לו חזות מאירה , ובלבבו  חשיכה . 

יכול  אדם להיות  רגוע בתוכו, וסוער  בבָרו, צינה בפניו, ואש  של גהינום בוערת ומכלה אותו  מבפנים,

נפלאות  דָרכֵי הבורא , שבראנו מורכבים כל  כך,

והבמה (אם אתה איש  במה שמופיע) לחֵלק היא  מסתור, ומקום מילוט מפני עצמך,  מפני פחדיך, ורק בה אתה מרגיש חופשי… 

לאחרים,,, שמופיעים… האימה של  הקהל, משתקת מקפיאה , לא בכדי מתאר הנביא  דניאל את המלאך שהוא פוגש כך:" וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן" מאוחר  יותר נברא הבטוי,"קול המון כקול שדי", שזה לבטח אמר מישהו שעמד מול קהלו , וחש את עוצמת ההמון עד שהוא משווה אותה לָכל יכול,

והנה עוד אחד  מפלאי ההוויה האנושית, אתה עומד למול  המונים הנותנים לך תחושה שאתה מוקף ואפוף  ומחובק ומוגן ושמור ואהוב , אבל באמת באמת  אתה לבד, וכשכבֶה אור הזַרקוֹרים , אתה נותר עם  עצמך, ועם בדידותך הצורבת, ולא חשוב כמה יספרו לך שאתה לא לבד. 

לעולם  לא נדע כבר  מה חשב יגאל בשן, ברגע  שתלש את נשמתו מנפשו, בשעת  הכושר לה המתין ,

הנחמה הגדולה של אוהביו  (והיו לו רבים והמונים שחוליו לא  איפשר לו לחוש אותם) הנחמה הגדולה , הם שיריו  הרבים שיהיו זכרו וזכרונו לאורך ימים אחריו , ואחרי  כולנו.  

8200

אני רוצה לספר לכם  על תכנית נפלאה ויוצאת  דופן במחוזותינו שנקראת תוכנית כרמל ששת אלפים 

תוכנית חדשנית ויוקרתית הבאה, בין השאר, לתת פתרון במסגרת השרות הלאומי לבנות מצטיינות בתחומים הריאלים ,

בנות, הרוצות להביא את כישוריהן למצוי במהלך השרות, וזאת על ידי כתיבת אפליקציות בתחומי ההייטק החברתי.

השרות הלאומי  להזכירכם, נוסד כדי לאפשר תרומה של מתנדבים ומתנדבות בָתחומים החברתיים החשובים: חינוך, בריאות ורווחה, ולתרום לצמצום הפערים בחברה.   

כיום לאור ההתפתחיות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים, ניתן לתרום הרבה בַתחומים האלו באמצעים טכנולוגים, אך בחלק גדול מהמקרים חברות ההייטק לא משקיעות בפיתוחים אלו כיוון שההחזר על ההשקעה במונחים כספים נמוך או לא קיים.   

כרמל ששת אלפים אמורה לטפל בבעיות אלו על ידי בנות מצטיינות מן השרות  הלאומי, שיכתבו אפליקציות ופתרונות מבוססי תכנה שיעזרו בצורה משמעותית לאוכלוסיות מוחלשות ואנשים עם מוגבלות והיא שואפת להכשיר דור של צעירות שיובילו את מהפיכת ההי-טק החברתי ,

התוכנית (מחזור א') התחילה השנה עם עשרים ותשע בנות מכל הארץ.  הבנות עברו הכשרה אינטנסיבית (בתחילה בקמפוס של האוניברסיטה העברית בגבעת רם  ולאחריה בחברת סיסקו) ומיד לאחר החגים החלו לפתח פרוייקטים שונים.

כמו:

עבור המועצה לנגישות: אפליקציה לבני נוער בה יֵמָפו, את הנגישות למבנים שונים

לכאלה  שחוסר הנגישות  מונע מהם את הגישה. 

עבור משרד החינוך:  אפליקצית משחק קלפים לכיתות א-ג המעודד תזונה בריאה

עבור בית ספר אילנות (לצעירים עם שתוק מוחין): אפליקציה לחזוק קשר יד-עין המשלבת אתגרים קוגניטיבים המותאמים לצעירים.

-אפליקציה עבור  בית איזי שפירא (ילדים עם תסמונת דאון): ובה מערכת המעודדת תנועה על אופניים של ילדים עם תסמונת דאון באמצעות אפליקצית נֶגֶן המנגנת רק כשהאופניים בתנועה

התוכנית היוקרתית היא לשנתיים שבהן הבנות נותנות הרבה מיכולתן לחברה, אך גם מקבלות הרבה עבודה צמודה עם חברות הייטק לווי צמוד של אנשי הייטק ונסיון מעשי. 

מייסד ומוביל המיזם הוא יוסי צוריה, יזם הי-טק ומתמטיקאי בהשכלתו. יחד עימו ישראל יגל  איש הייטק גם הוא. 

בימים אלו הם מתחילים את המיונים למחזור השני שיפתח באוגוסט אלפיים ותשע עשרה.

אני חושב  שזו יוזמה ברוכה  הראויה לשבחים מרובים  יבורכו היוזמים ותבורכנה  בנות ה-שמונה מאתיים של השרות  הלאומי המצטרפות לתכנית.

אסף אשתר

יכול להיות שגם אתם קיבלתם השבוע הודעת וואטסאפ בה פורסם כי השחקן והבדרן אסף אשתר רצח את אשתו, 

כי השבוע  התפשטה ברחבי  הוואטסאפ הודעה בזו הלשון: "הותר לפרסום: השחקן והבדרן אסף אשתר, נעצר בחשד לרצח אשתו. השחקן נמצא כעת בחקירה. פרטים בהמשך".

אלא שכעבור כמה שעות, העלה השחקן סרט בו הוא נראֶה כשהוא חוגג מסיבת חנוכה בבית הוריו בחדרה, לצד אשתו, ילדיו והקרובים אליו.

קראתי  את הסיפור המפלצתי  הזה ונזכרתי איך ביום אחד  לפני שנים, כשאחי בנימין, היה מנכ"ל  כור, קמתי בבקר אחד ובעיתון היומי הייתה הודעה  בה מנחמים את בני גאון על מות אימו,

הדבר  הראשון  שעשיתי צלצלתי  לאימי בבהלה…לשאול לשלומה, כי יראתי  שההודעה נכונה, רק ששכחו להודיע לי,

ולשאלתה  "סוף סוף נזכרת  להתקשר"? עניתי כן,,,   נזכרתי…

כשאני עוד  רועד מן המודעה  , והתחושה הקשה שהיא  אולי כבר איננה איתנו, 

אחי כבר ידע על המודעה  וכשצלצלתי אליו שאל בבהלה מה יקרה אם אנשים  טובים (שכאלה לא חסר)… יַראו לאימנו את המודעה,  

היא  הרי יכולה  למות רק מן  הצער "איך עשו לבן שלה    מעשה כל כך נואל", 

ואז  צלצלה אלי עיתונאית  בשם שרית ישי שעבדה אז  בעיתון "העולם הזה" כדי לנחם אותי , ואמרתי לה אז , שזה  שקר מתועב , מה שקוראים היום פייק-ניוז,

 כעיתונאית  ממולחת היא לא האמינה לי ובקשה  שנלך יחדיו לבקר את אימי והסכמתי , נפגשנו  מתחת לביתה , ועלינו אליה עם אחי בני שחיכה לנו  מבעוד מועד,,, כדי שנודיע לה ביחד על הזוועה הממוסגרת  בשחור, בעודה חיה מאוד.

על כל  צרה קניתי  בבית מרקחת סמוך  כדורי הרגעה פופולרים  של אז , שנקראו ווליום, כדי  שאם היא תתרגש מידי נרגיע אותה , 

ואז  עלינו אליה  עם עיתון ביד  והיא קיבלה את פנינו במאור  פנים כדרכה,  

ואז  אמר לה אחי  "את יודעת שיש אנשים רעים  ,,,והם כתבו עליך שאת כאילו"…

כאילו מה ?

שאלה אימי  

"כאילו שאת  המשכתי אני…זאת אומרת ,,,

ואז  היא דווקא   אמרה,,, מה?  כתבו שמתתי?

ענינו  לה ברפיון ,,,כן ! ,

איזה יופי היא  אמרה , שיהיו בריאים מי שכתבו , זו  סגולה לאריכות ימים איזה יופי. אל תצטער  אמרה לאחי, שמח! ההודעה הזאת תמחֵק הרבה לפני…

עשרים וחמש  שנים אחר כך  היא נפטרה.

ולאשתר החביב' אמור לאישתך  שמזומנות לה שנים ארוכות בָּדוק.!

ועדיין אני לא מבין  איזה מנובל יכול היה לעשות  דבר מתועב שכזה. 

חיים עם משמעות

קיבלתי את זה בווטס אפ, אינני יודע מי כתב  אבל חש כאילו כתבנו זאת כולנו, מעמקי הלב  הדואב.

שָׁלוֹם עָלֶיךָ 

אֱלִיָהוּ הַנָּבִיא,

רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע 

שֶׁכְּבָר אֵין צוֹרֵךְ שתבוא… 

דָּם הַבְּרִית שָׁפוּךְ.

וְאַיֵּה הנימול?!? 

הִנֵּה הוּא 

שֶׁלְךְ… לְפָנֶיךָ.

לֹא זע וְלֹא נָע

נִסְתַּלֵּק כְּמוֹ שֶׁבָּא,

נָקִי, זַךְ, עוֹלָה תְּמִימָה

תַּחַת כָנְפַי הִשְׁכִּינָה. 

וְלֹא נִשְׁמַע צחוקו 

וְאִמּוֹ כבר לֹא תַּרְגִּיעַ אֶת בכיו

שָׁלוֹם עָלֶיךָ הַנָּבִיא 

אוּלַי תּוּכַל לְהָבִיא 

מעט נֶחָמָה לְעַמִּי?!?

רְפוּאָה שְׁלֹמֹה 

לְאֵם צְעִירָה 

שֶׁשֶׂשונה  פָּנָה 

הַבֵּן אֲשֶׁר יַלְדָּה 

וְלֹא חָבְקָה,,,

הַבֵּן אֲשֶׁר יַלְדָּה 

וְלֹא יָדְעָה,,, 

לֹא אֶת רֵיחוֹ

וְלֹא אֶת דְּמוּתוֹ

שָׁלוֹם עָלֶיךָ

אֱלִיָהוּ הַנָּבִיא

שָׁלוֹם שָׁלוֹם 

וְאֵין שָׁלוֹם.

עֵת שַׁעֲרי רָצוֹן לְהִפָּתֵח

עוֹקֵד והנעקד וְהַמִּזְבֵּחַ

אחרי  הפיגוע הנורא, שבעופרה בו  כִוונו מרצחים שפָלים את נשקם  הגיבור ,אל עבר בטנה של אם הנושאת  ברחמה עובר, 

אחרי רחוב הגיא ,וגבעת  אסף, אחרי ואחרי ואחרי,,,  כבר למעלה ממאה שנים, של אחרי ואחרי… חשבתי  עלינו, עלינו כולנו, (שחיים כאן, ושלא מתכוננים  לצאת מכאן לעולם), חשבתי עלינו , עלינו כולנו… איך  שאנחנו חיים בצילם של פיגועים ורציחות, מיום הבָּרְאנו  מחדש בֶארץ האבות כמדינה יהודית, ונכון שאין לנו כבר בלעדיות  על פיגועי רצח שכאלה , ואין כבר בירה בעולם כולו , שלא מאוימת כך על פי רוב, בשמו של ה"נביא", ונגד  הכופרים… ואין לך כבר כמעט , רחוב ברחבי העולם, בו לא נרצחים אנשים תמימים,  

אז  בעניין  הזה יש לנו  כבר שוויון מפוקפק, עם העולם  הגדול, 

אבל מה שכן מייחד אותנו לרעה, זה הרצף  היום יומי כמעט של ניסיונות חוזרים ונישנים לכלותנו. מה שעוד מייחד אותנו  , משאר ארצות העולם הוא ,שעל אף מדינה בתבל, אין עוררין על צידקת קיומה,  

אין  איום גלוי  ומוצהר, בַפרהסיה העולמית,  כמו זה שבחלום המוסלמי, המתמשך  והעיקש, להשמדתנו כמדינה על כל תושביה,

נגד אף מדינה בעולם, אין  הפגנות הקוראות למחוק אותה מעל פני האדמה, כחלק ממימושו של חלום  אסלמי, בו קיומנו הנצחי, הפלאי, החוזר לתחיה מן האפר, כדת יהודית , ולאום יהודי   מייתרים את שליחותם הדתית. כמחליפים וממלאי מקומה של היהדות.  

לכן יש לנו ותמיד  תהיה לנו,,, "אש תמיד" בדרומנו , בצורת מנהרות עקשניות המתכננות  בבוא היום לחדור אלינו מן התהום ולזרוע כאן הרג, לכן יש לנו, ותמיד יהיו לנו בצפוננו, מנהרות  המייעדות לנו בשקט עיקש את אותו הסוף. 

וגם המזרח שלנו גם  הוא לא אי אי אי (מצבנו  בו אינו טוב יותר) ואנו שומרים על  מדינה קטנה בשם ירדן, שנשתלה כאן כמֶחווה של הבריטים, 

אנחנו שומרים עליה, על  המדינה המדומה הזו, כדי שתהווה לנו  חומה , מפני המזרח האיראני הרע , ששם שורשי  הרישעה והפורענות, כדי שלא יוכלו לממש את זדון ליבם  בארצם של היהודים ,(וכל זאת בלי שום, קשר לטריטוריה, ושטחים ו"כיבוש") 

אז איזה צד  במרחבנו נותר?  נקי מאיומים, נותר  הים !!! נותר לנו ים,  במערב, כשכל הסובב מאיים , מפחיד, מרתיע ומתכונן, ליום  הדין, שלהם…

ואתה שואל  את עצמך איך  חיים ככה?

הרי זה  לא אפשרי? זה לא אנושי!

לקום  כל בקר אל   איום קיומי מחודש(בסדר  אני יודע יש לנו טקסטיל בדימונה  ובכל זאת) מנהרות, רקטות, מדי יום פיגועים,  

ואז  אתה מבין כמו  בהארה ,שהחברה שלנו (כן,,, כן,,,  זו הסוערת תמיד בינה לעצמה) החברה הישראלית, היא הרבה יותר ממה שהיא  נשקפת לעצמה,בעצמה..

ואתה מתחיל להאמין (חייב להאמין) שיש  בה כנראה, בחברה הישראלית, סוד גדול שהוא מעבר לקיום, מעבר לִסתם קיום,,, מעבר  לֶחיים של סתם,,,

סוד מתמשך ,על דורי, מובנה  בַדי אן איי של העם , הסוד בו אנחנו חיים  עם משמעות, שבחובה אור גדול של צידקת דרך ,ואז  סיפורנו כאן בארץ הוא אחר לגמרי,ואנחנו כולנו לא בהכרח  מודעים למשמעות הזאת, היא בדמנו, אנחנו נולדים אליה , היא חוליה וחלקיק בשרשרת  דורות, ממנה באנו ואליה נלך ,כשאנחנו אפופים בכל עוצמותיו של הרצף ההסטורי שלנו עליו  אנחנו קוראים בספר הספרים, שנכתב כאן בארץ האבות שלנו, על ידי האבות, וניתן מתנה מאיתנו,לאנושות כולה,

אנחנו חיים כאן עם  משמעות, שרק דרכה ועימה אפשר להתמודד ולהבין את חיינו הקשים כאן, 

משמעות  שמעניקה לנו עוצמות  לא אנושיות כמעט של אורך  רוח, והבנה שאנחנו בתהליך  תמידי, אל עבר ימים אחרים ,בהם תשקוט  לנו הארץ הרבה יותר מ"ארבעים שנה"…

כותרים נוספים

יהורם גאון

האתר הרשמי