גאון ברדיו 14/03/2018

גאון ברדיו - גלי צה"ל
תשובה לאלי מויאל השיר שלנו לאורוויזיון מחליף וסטאר אילן גילון מות החורף

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

תשובה לאלי מויאל

כה אמר אלי מויאל בין  היתר: "טוב שהאשכנזים קיבלו את הספרדים ולא ההיפך, כי אחרת היו מקימים במזרח-התיכון עוד מדינה ערבית אחת. אם הספרדים היו עולים ראשונים, הייתה פה עוד מלוכה מחורבנת".(סוף ציטוט)

הויכוח שלי  הפעם למול מויאל, אינו רק אינטלקטואלי, ואינו אף עניין של "כבוד עדתי", העובדות פשוט אינן  נכונות, אין אמת בכך שהאשכנזים קיבלו את עדות המזרח , נקודה.

פתאום  אני מבין  טוב יותר את  מפעל חייו של אבי– ההיסטוריון משה דוד גאון ז"ל שכתב לפני 80 שנה בדיוק, את  הספר ההסטורי הגדול" יהודי המזרח בארץ ישראל".

שם  ניסח  אבי, בלשונו הצלולה והבהירה את המניע שעמד בבסיס כתיבת ספרו זה:

וככה כתב:" שאיפתי היא להאיר את חיֵי עדות המזרח בא"י ,במאות האחרונות והאמת הינה נר לרגלי. פעולה זאת לא נעשתה מתוך כוונה ורצון לפגוע  חלילה בזכויותיהם הרבות של עדת האשכנזים שהיו נדבך כביר בביסוסו של הישוב העברי בא"י הגדלתו והתפתחותו . אבל ראוי לציין כי בה בעת שישובי האשכנזים עד תק"ע (1810) התקיימו באופן ארעי, הנה הספרדים בלבד מלבד  לזאת שהקימו ישובים עוד הרבה זמן קודם לכן, הטו גם שכמם לסבול את כל יסורי הארץ השונים והמשונים, נאבקו בהם והחזיקו מעמד" .

חלקם המכריע של יהודים יוצאי ארצות הבלקן וצפון אפריקה, נגרע מספרי הקאנון ההיסטורי של המדינה, ואין על שמם ערכים משמעותיים בספרי דברי הימים ובאנציקלופדיות.

בדברי ימי הציונות מציינים את תחילת התהליך "בעליה הראשונה" ויסוד המושבות הראשונות בשנת 1882 והתנעת הציונות המדינית ע"י הרצל בקונגרסים הציוניים בשנת 1897.

ובספרי ההיסטוריה הכתובים והנלמדים, מתוארת התקופה שקדמה לכך "כמדבר שממה".ולא היא!!!

"המהפכה הציונית" התרחשה למעשה בתחילת המאה ה- 19 , עם הגעת יהודים מארצות הבלקן וצפון אפריקה ששינו את קוד החשיבה וההתנהגות של יושבי הארץ עד אז – מתושבים המרוכזים בארבעת הערים הקדושות (ירושלים, חברון, צפת וטבריה) שחיים על כספי הצדקה ,ליהודים החיים ומתפרנסים מעבודת כפיים וחיי יצירה.

המתיישבים בני  עדות המזרח הללו הקימו מחורבנם את ערי החוף (יפו, חיפה, עכו) ויצקו את הבסיס והתשתית הראשוניים להקמתם וביסוסם של הישובים בעתיד. מתיישבים ראשונים אלו פרצו גבולות והניחו את היסודות לכל תחומי החיים שבארץ ישראל  המתחדשת,: מסחר וכלכלה, חקלאות, בניין, בנקאות, ביטוח וסחר בינלאומי ואף תרבות וספורט!

חלקם תפסו עמדות בכירות בקרב הממשל המקומי, וייצגו בארץ את המעצמות הזרות (אנגליה, צרפת, ספרד, פורטוגל).

המתיישבים הראשונים שהגיעו בעליה הראשונה מאירופה – לא היו יכולים להתיישב כלל בארץ, ללא מעורבות אישים אלו בני עדות המזרח,שמילאו תפקיד קריטי: בהשגת ויזות, רכישת קרקעות, היתרי בנייה וצינור להעברת כספים.

•בתמונת המייסדים של ראשון לציון – מופיע במרכז התמונה ובפורמט מוגדל מיתר המתיישבים "חיים אמזלג" ממרוקו, שמעמדו הנכבד כסגן קונסול אנגליה  בארץ ישראל, איפשר את רכישת אדמות ראשון לציון, עלייתם לקרקע ובניית הבתים הראשונים במושבה.

•"יוסף נבון" יליד ירושלים בן למשפחה שמוצאה מתורכיה ומרוקו – שלמד בתלמוד תורה של העדה הספרדית והשלים לימודיו בצרפת, הוא היזם הגדול והכח המניע במימון ראשית התשתית התחבורתית המודרנית בארץ ישראל: סלילת קו הרכבת מיפו לירושלים.

•"משפחת שלוש" – סאגה משפחתית מפוארת, שתחילתה בסבא אהרון שעלה ליפו מאלג'יר והיה חלק מקבוצת המתיישבים הראשונים שהקימו את העיר יפו מחורבנה ופרצו את חומותיה העתיקות. 

יפו תהיה אחר  כך לגורם העוגן והבסיס המרכזי שסביבה יקומו כל המושבות הראשונות ( מקוה ישראל, פתח תקוה, ראשון לציון, גדרה, רחובות…)

בניו של אהרון שלוש הקימו חברה למוצרי בנין וישמשו כקבלנים המרכזיים בבניתה של תל אביב.

נכדו של אהרון שלוש, משה היה ראש העיר ת"א לאחר מאיר דיזנגוף ( לזמן קצר ) והיה דמות מפתח בעיר בחיי המסחר, הכלכלה, התרבות והספורט. ולו זכות ראשונים להיות ממקימי התזמורת הפילהרמונית והאופרה הישראלית.

לסיום דברי הייתי רוצה להקדיש למר אלי מויאל את הקטע בספרו של אבי (עמוד 379), העוסק בשורשי אילן היוחסין של משפחת מויאל ולהציג את דמותו של אברהם מויאל כאמור :

"נולד ברבט מרוקו  תר"י (1850) נלב"ע (נפטר לבית עולמו) תרמ"ו (1885)…כישרונותיו הרבים  הוכרו ע"י הרשות וזו קרבה אותו אליה , ומצדו הוא השתמש בהשפעתו לטובת המושבות המעטות בארץ ישראל שהתקיימו בעת ההיא, על פיו היו נחתכים כל עניני הבארון רוטשילד בכל הנוגע למושבות…. ועד חובבי ציון מסר את כל עניני החברה לידו, הואיל ומצא בו את האיש היחיד המוכשר לתפקיד נכבד זה, הן מצד ידיעותיו והן מפאת מסירותו לעמו.

בחירה זו עלתה יפה והשביעה את רצון מנהיגי החברה ברוסיה ופינסקר בראשם … תחת אשר עד אז גיששו באפילה. מויאל הגן תמיד על צעירי ביל"ו והשתדל להאיר את חייהם וגורלם. 

בדרך כלל נודע לאיש שידע לעמוד על השקפתו הצודקת בכל תוקף".ואני מצטט  שוב את הרישא של האמור:

"המהפכה הציונית" התרחשה למעשה בתחילת המאה ה- 19 , עם הגעת יהודים מארצות הבלקן וצפון אפריקה ששינו את קוד החשיבה וההתנהגות של יושבי הארץ עד אז –סוף  ציטוט

מסתבר  שעדות המזרח  באו קודם ,הם שקיבלו את עולי  העליה הראשונה, והיו תשתית וביסוס  להקמתם של הישובים לעתיד לבוא. ובא לציון גואל…

 השיר שלנו לארוויזיון

שמעתי את  השיר שאנו  שולחים לארוויזיון, ובצד  איחולים כנים להצלחה , יש לי  מחשבות בעניין,

קודם  כל שמעתי   מישהו שנשאל  בטלוויזיה, איך  השיר ? והוא ענה  בכנות "שמעתי את השיר,  אבל עוד לא ראיתי אותו", וכאן  לדעתי ליבת הבעייה, כי שיר צריך קודם כל לשמוע,  טבעו של שיר אם לא מדובר במתן תורה, ששם, ורק שם, ראו  את הקולות , טבעו של שיר,

זה  ששומעים  אותו,(מן הרגל  כזה) מאזינים למנגינתו  למילים, לעיבוד, לראות שיר , זה רק  אחר כך , אם יצלמו את השיר…

היום  סדר הדברים  הפוך , מה יהיה  בתמונה, זאת השאלה.  ורק אחר כך מנגינה ומילים.  התהליך העתיק של להעלות מנגינה לאוויר, אחרי  מחשבה על המילים ,,, ואחר כך המנגינה,,, שתהווה למילים גלשן  לעוף איתו,,, ואחר כך העיבוד שיקשט את היצירה,,, כל זה לא קיים יותר.

ובמקום להעלות שיר לאוויר,,,  מורידים קצב מזומר לרינג טון סלולרי.

וככה  יותר ויותר  הופכים השירים  לא רק אצלנו , אלא  בכלל בעולם כולו לקליפ, להצגה, לתאורה מנוגנת  במחשבים,,, שהמנגינה בהם תופסת לעיתים מקום שולי,  על המילים בכלל לא מדברים כי מי בכלל שומע מילים, במקום  שאין,,, הרי רק רואים, רואים זיקוקין.

אשר  לנציגות  הישראלית , אם  השיר הוא ברובו  באנגלית ונושאו "צעצוע",  מה בדיוק ישראלי פה? וזה לא מדובר רק בנו . כל  הנבחרות שולחות נציגים ששרים באנגלית , וממעיטים ומתרחקים  כמעט בורחים ,,, מצביונו של העם ששלח אותם,  

אני זוכר ימים  שהתלבטו חודשים בשמלה  שתלבש אילנית , בלבוש שילבשו  הדצים כדי שייצג בכבוד את הארץ  ממנה הם באים,

בחולצה הרוסית  שילבש טולדנו 

צביון  תלבושתם של  חלב ודבש ששרו הללויה לעולם, 

אי  אפשר היה לטעות  בארץ ששלחה אותם , או את  יזהר כהן עם אבא נבי, עד שמבחינה בטחונית  התלבטו, שמאחר והם כל כך  ישראלים ,בחזותם ושפתם, איך צריך  לשמור עליהם.

בימים  ההם חשבו  על המילים שיביעו משהו , ועל  המנגינה שיהא בה ניחוח של הארץ , ועל  הלבוש שייצג את הארץ , כל אלה היה בהם אז  טעם לנציגות הארצית, היום לדעתי צריך לשלוח  נציגות לתחרות זמר ארופית על הקליפ המזהיר ביותר היצירתי ביותר  עם הכי הרבה משחקים ואפקטים, מחשביים, 

ארץ ישראל  ממש לא שייכת לעניין  כמו שוילנסקי או שמר זלצר או  זעירא לא היו זקוקים בשיריהם  ללופר.

ועדיין  עם כל הלב  בהצלחה רבה, מסתבר שהזמרת  מאוד כשרונית, ,לו יהי והלוואי, ושכך  יהיה , ושהזמרת המוצלחת שלנו ברוכת הכשרון,תזכה עם  הקליפ היצירתי , איתו היא יוצאת לכבוש את אירופה , בהימורים להצלחתו אנחנו  במקום ראשון, הלוואי שגם בתחרות.

מחליף וסטאר

קטע לא פוליטי  לשם שנוי, אני רוצה לספר לכם, על הצגת תיאטרון אחת, שהיה לה כוכב מאוד מצליח בקרב הקהל שלו, אבל שהיה מסתכל על כל השחקנים האחרים שבצוות ההצגה שלו מן הגובה.

שיחק ככוכב בהצגה שנים רבות אף מחליך לא יכול היה להחליפו, היה מופיע הרבה וכובש, בחו'ל היה מצליח עוד יותר, האנגלית שלו הייתה מפוארת והיה מצליח במשחקו בבמות עולמיות.

לא  היה שחקן  אחד בֶצוות  ההצגה שבארץ ,שלא  חלם על היום בו הוא ירד כבר מן  הבמה השחקן היהיר הזה , ולא היה שחקן  בהצגה, שלא חשב מחשבות על הרגע בו  הוא יעוף כבר, מן הבמה, ואז יקרא לו הקהל  , והוא יהיה זה שיהיה כוכב ההצגה, וישחק את  התפקיד הראשי במקומו,  

והיו  מצטטים לו בלי הרף  לשחקן הראשי הזה, שחשב את  עצמו למי יודע מה,,, ושלא ירד  מן הבמה לאורך שנים, היו לוחשים לו  באמצע ההצגה, ש"בתי הקברות מלאים בכאלה שלא  היה להם תחליף"

וכולם  חיכו שילך  כבר, כדי לרשת  את מקומו, והיו בטוחים שהמשחק  שלהם על הבמה , יהיה טוב יותר משלו , נכון יותר, משלו , מבריק  משלו, עם אינטרפציות אחרות ומוצלחות יותר , עם גישה אחרת ראויה יותר לתפקיד  המרכזי הזה.

 מה גם  שמבקרי התיאטרון,  התחילו לרמוז שמשחקו  ברבות הימים, ומרוב ימים, הפך להיות  לא אמין, ואת השירים שהוא שר הוא מזייף  לגמרי, ושהוא כבר עושה על הבמה כבתוך שלו. מתרחק  מן הטקסט המקורי, רחוק מן הדרך בה שיחק בהצגות הבכורה.

יום  אחד הוא  התחיל לרמוז  שהוא רוצה ללכת  ,וכל אלה שרצו להחליפו ,נרעדו לפתע, כי חשו  שאינם מוכנים עוד עם הטקסטים, שלא עשו מספיק  חזרות, ושטוב להם בינתיים בתפקידם הנוכחי , כי עזיבתו את  הבמה דווקא עכשיו,

אינה ערובה לכך  שבכלל יחזיר אותם  התיאטרון להצגה, והיה גם  שחקן אחד שכל הזמן צעק לו  "לך כבר, אני בא להחליף אותך מיד",  וכשזה נהיה אקטואלי ועכשווי מאוד, הוא אמר: "מצידי אתה  יכול ללכת מתי שאתה רוצה, אתה לא מפחיד אותי, אני אבחר לי  את הזמן מתי להחליף אותך",

פתאום  הם חשו כל  המחליפים, גם אוהביו  גם שונאיו, שלא עברו  מספיק על החומר ועם כל  הרצון להחליפו ,בלב פנימה  התפללו שיישאר עוד קצת , עד  שיהיו מוכנים יותר. אז בינתיים  הוא נשאר עד שהם יהיו מוכנים יותר.

מזל  שבפוליטיקה  הדברים מתנהלים  אחרת.

אילן גילון

הוא   "יקיר אקים" לשנת 2013 על פעילות יוצאת דופן למען אנשים בעלי מוגבלויות בכל תחומי החיים. בשנת 2014, הוענק לו גם אות יקיר האגודה לזכויות החולֶה לשנה זו, על תרומתו ופועלו למען הרפואה הציבורית,

אני מדבר  על חבר כנסת  יוצא דופן, אילן גילאון שמו.

שבינואר 2017, הצליח להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק שלו להשוואת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום, וזאת בניגוד לעמדת הממשלה. 

הצעת החוק עברה, בפער של קול בודד. המהלך אמנם נבלם בשלבי החקיקה המאוחרים יותר, אך הוביל למאבק ציבורי חריף להעלאת קצבאות הנכות, אשר כלל הפגנות וחסימות כבישים של ארגוני הנכים. בחודש מרץ 2017 גילאון הכריז על התמודדתו לראשות מרצ מול יו"ר המפלגה אז זהבה גלאון, אך פרש בפברואר 2018 מסיבות רפואיות, זהבה גלאון  מצידה הודיעה ב28 בפברואר 2018 על פרישתה מהמירוץ ומהחיים הפוליטיים, לאחר שלדבריה נוכחה לראות שהמתפקדים "מעוניינים בהנהגה חדשה".

מה  שעורר בי  מחשבות על  "הזקנים שבשער  העיר" אליהם היו  הולכים בימים רחוקים  כדי להיוועץ בענייני ממשל,  ומדיניות, נסיונם עשאם לבקיאים  יותר, למבינים יותר, לאורך התורה כולה מתבלט מעמדם המיוחד של זקני העדה. שהיו המנהיגים הרוחניים-דתיים של העדה, שהייתה להם אף  סמכות לשפוט. בתנ'ך מעמד זקני העדה לא נבע רק מגיל אלא גם מסמכות מוסרית, חברתית ורוחנית. אמנם, פעמים רבות, וכך היה מקובל בעולם העתיק, היו זקני העדה בגיל גם ראשיה ומכובדיה. תפקודם של זקני העדה גם כשופטים עולה למשל ממינויים לצידו של משה רבנו: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו" (ספר במדבר) )קיצורו של  דבר עולם הפוך לנו היום בו הזקנים נוטשים או ניטשים כי רוצים תחתם צעירים,

אז  על הזקן  גילאון שנטש  כי רוצים במרץ צעירים, רציתי לספר לכם משהו  ששייך ללא ספק לנושאי האור שבתכנית ,

וכך  קראתי  בעיתון שח"כ אילן גילאון שפרש מהמירוץ לראשות מרצ עקב נסיבות בריאותיות, החזיר את כל התרומות שקיבל – כמאה אלף שקל מ200 איש, עד השקל האחרון.

אף שכבר הוציא חלק מהכסף, הוא התעקש שהכל יוצָא בדיעבד מכיסו ,והחזיר בעקשנות  כסף גם לאלה שסרבו לקבל.

פוליטיקאי  שהחזיר כסף  של תורמים, מישהו  השתגע פה הא? ,וזה לא  גילאון זה אנחנו כולנו  שבצדק רואים במה שהיה אמור להיות  שגרה ומעשה יומיומי צודק, אנו רואים בו  מעשה יוצא דופן, כי באמת באמת אין דברים כאלה,  הלוואי ויחזור לכנסת, אין לנו רבים כמותו בבית המחוקקים. 

מות  החורף

בסוף  פברואר  שמעתי מישהו  שאמר יצאתי אמש  לרחוב, והיה לי קר, פברואר,  היה לו קר לא יודע אם לשמוח בשביל הצעירים של ימינו, או להיעצב, אבל אלה שנולדו בשנים  האחרונות, שלא לדבר על אלה שייוולדו , בימים הבאים עלינו לטובה, כבר באים אל עולם בלי  חורף.

החורף  הארץ ישראלי, רשום  עדיין בלוחות, ומסומן  כַעונה הרביעית אחרי אביב קיץ  וסתיו, אבל הוא כבר לא באמת קיים.   

אני זוכר כמו  כל האנשים בני  המחזור שלי וקודמיו,  חורף ירושלמי ארוך וקר וסגרירי,  מלא רוחות וגשם אין סופי , עם ציפיה  גדולה לאור שמש,  

לא תאמינו  אבל היה פעם שלג גם בתל  אביב, על ירושלים אני לא  מדבר, הקור שם היה מתחיל בספטמבר נובמבר והיו  גם לילות בירושלים, במאי , שאי אפשר היה לצאת בלי  סוודר או מעיל,

ואני כבר לא  יודע מי מדביק  את מי בחום הגדול  יוצא הדופן, ומי חם יותר ממי?אנשי הארץ  שמתחממים ובוערים, מדי פעם בשערוריות ובמלחמת  הכל בכל,  

או שמא,האזור שמסביבנו,  שבוער כל העת במלחמות אין  סופיות ועולה באש ללא הפסקה,

או   איתני  הטבע שממיסים  את קרחוני הקוטב  ומשבשים לנו את העונות,

מי מדביק את  העולם בחום שלא ידענו כמותו  בשנים שעברו.

וכמו כל דבר  שאנו אומרים עליו  היום "זה כבר לא מה שהיה פעם",,,  ככה ממש החורף שלנו שמגיע ליום יומיים  עושה שריר מנסה להזכיר לנו מי הוא היה , אבל  אנחנו יודעים שהוא כבר מזמן לא איתנו,

מישהו  אחרַאְי צריך להודיע  לחורף הישראלי ,שהוא  כבר מזמן לא קיים בַלוח שלנו שנכבש  כליל על ידי קיץ אחד ארוך עם הפסקות  רטובות בנות יום יומיים. 

פעם בשנה, ביום הכיפורים, הכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים ומבקש  מהקדוש ברוך הוא, "ואל תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם, בשעה שהעולם צריך לו". 

הגמרא במסכת יומא מסבירה – שאם למשל היו באים עולי הרגל מהצפון, מאזור הגליל, לירושלים, לבית  המקדש, עד שהיו חוזרים זה היה לוקח הרבה זמן, על כן היו מתפללים שלא ירד גשם עד שיחזרו הביתה. וכנגד תפילתם הכהן הגדול בא לעשות חסימה. הם היו מתפללים שלא ירד גשם, 

והוא היה עושה להם חסימה -ומבקש "ואל תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם, בשעה שהעולם צריך לו". 

מה שמביא  אותי לחשוב  שעכשיו שאין בית  מקדש , ואין כהן גדול,  ורבים הם האנשים שבדרכים , אין מי שיעשה להם  חסימה , לכן תפילתם שלא ירד גשם מתקבלת בקלות יתר ,ולנו  יש בגלל זה חמסינים בפברואר.

כותרים נוספים

מופעים

זאפה חיפה – 21/07/20

במופע "שלום לך ארץ נהדרת" להיטים גדולים מכל הזמנים להזמנת כרטיסים

יהורם גאון

האתר הרשמי