יהורם גאון

גאון ברדיו 09/03/2018

גאון ברדיו - גלי צה"ל
בעדו או נגדו מנופים שמות פרס ישראל להזהר מהמזכירה והנהג

שתף

בעדו או נגדו

אף אחד  נכון להיום  לא יודע מתי  תתקיימנה הבחירות  הבאות, אף אחד לא יודע  אם יקדים להן משבר, או שזו  תהיה החלטת ראש הממשלה , אף אחד  לא יודע עדיין אם המשבר הקיים, או זה שיבוא  אחריו, הם ספין , ואם כן של מי הוא יהיה הספין  הזה, ומי ישתתף בו, (אנחנו עָם למוד ספינים, שבוחנים  כבר כל דבר בחשדנות ראויה ) דבר אחד אני יכול להגיד לכם  בבטחה , מה יהיה הנושא היחיד הבלעדי, המוחלט , עליו תיסובנה  הבחירות הבאות: נתניהו!!! בעדו או נגדו. רק בלי ביבי, או רק עם  ביבי, לא כספין כמציאות אמיתית, של ישראל אלפיים שמונֶה עשרה.

זהו! כל  הנושאים האחרים  שיעלו במערכת הבחירות, יהיו  ברקע, אף אם כל המפלגות השונות, יצעקו אותם, באספות  העם, שלום ושטחים, ויתורים , ואפילו שיצעקו בכיכרות, את  עניין "הצדק החברתי" החסר ",והקיפוח, ומצוקות מכל סוג  שצצות רק בימי בחירות, הכל יהיה קישוט, לַנושא המרכזי "איתו או  בלעדיו", גם אם ידברו על איראן, ועל החמס והחיזבאללה, אפילו שגנרלים  שזה מקרוב נכנסו למעגל הפוליטי, יזהירו אותנו, שהם מתכוננים לירות עלינו  בכל רגע נתון, גם זה לא יהיה הנושא המרכזי, גם לא מערכת הבריאות , גם לא החינוך  וניצולי השואה וחסרי היכולת ,והתחבורה, והאלימות והפשע המאורגן, 

ידברו  על הכל מתוך  כורח , באספות  העם ובשבתות תרבות,  לציטוט בערב של הפרשנים,  אבל לא זה יהיה הדבר האמיתי, הרוחש מתחת לאדמה  עליה אנו עומדים, והמרחף בה בעת מעל לראשינו.

כי הנושא שיכסה וייתמר וירקיע מעל  כל הנושאים כולם כמו מטריה ענקית  מעל ארץ ישראל, יהיה האיש ביבי נתניהו,  

זה יהיה הפעם  משאל עם , בעדו, או נגדו,  וזה יכסה ויאפיל ויצל, על  כל הבעיות הבוערות האחרות שלפתחנו, לא זכור  לי איש בכל הפוליטיקה הישראלית מימי בן גוריון , שיצר  ריגושים סוערים כל כך של ,נגד ובעד, כל כך קיצוניים, כמו  האיש בנימין נתניהו,  

שנגדו בזעם  ובכעס שלא לומר  שנאה, יהיו כל הנפגעים, כל המתנגדים, כל השונאים. אלו שחושבים שהשחית מערכות, שהסית והפריד כדי למשול, שבעט, במחויבותו הממלכתית, והשתלח בכל, ולכן עליו ללכת. 

למול  אלה שבעדו שחושבים שאין בילתו. שלא  השחית מאומה ,ושהוא עצום וגדול מכל  המפלגות ביחד, שהוא חבר של נשיא ארצות  הברית, ובן בית, בן יקיר בבית הלבן שהוא בית  המלכות של הכוח העולמי,

מנהיג  בקנה מידה על ארצי, ושהגזימו  בחטאיו, ושגם אם חטא ופגע, הוא האיש שמדינת ישראל זקוקה לו יותר מכל בביטחון, במדיניות החוץ, בכלכלה ובחברה.

ומבחינת  הדעה הרווחת ,בדעתו של  הציבור , שהוא העם בישראל, העם  המשוסע, שנע כמו שיכור בין "איתו ונגדו", גם לא יהיה קשר בין תוצאות הבחירות להחלטות שלטון החוק. 

הציבור יוכל להרשיע, והמערכת לזַכות, או לחילופין הציבור יזַכה, ואילו המערכת תרשיע. כך או  כך, זה מעבר כבר לדעות בהן משתתף ההגיון,,, 

דובר  רבות בכל  מיני נושאים  בפוליטיקה הישראלית, שנעשֶה בעניינם משאל  עם וזה מעולם לא עלה ולא צלח,  

הנה לנו  בכורח הנסיבות, בחירות  שיהיו באופן מוחלט, משאל  עם שיחצה עם שלם לשניים , וכל  הנושאים האחרים שיעלו בצדק או שלא בצדק  ידַחקו הפעם לקרן זווית. 

משאל  שבין ההולכים עימו , באש ובמים, מול  ההולכים נגדו , במים ובאש.

מנופים

במהלך השנה החולפת התרחשו מאתיים  חמישים וחמש תאונות עבודה בענף הבנייה, שגרמו למותם של שלושים  וחמישה עובדים, ולפציעתם של מאתיים עשרים ושמונה עובדים באורח בינוני-קשה. 

בחודש פברואר אלפיים ושמונה עשרה, אין שום  שיפור ,אלא ההיפך, והוא היה אחד החודשים הכי עצובים וקשים בשנים האחרונות, לפועלי הבניין ובני משפחותיהם , בחודש זה נהרגו שבעה  פועלי בניין. 

בַשנה החולפת, הושמעו הבטחות רבות לשיפור הטיפול הלקוי בִבְטיחות עובדי הבניין, אך בָשטח אין תוצאות. 

לא  נעים אבל אצלנו יש  ,סולם לחשיבותו של הנהרג,  

כן  אני יודע  שזה נשמע נורא,  אבל מסתבר בלי לפרט  את מדרגות הסולם הזה ,שאם  אתה עובד בניין זר, מובטח לך  שחייך הם בתחתית סולם חשיבותם של החיים   שלנו.

כמעט  שאין יום  שלא נופל מישהו  ממנוף, ולא רק שזה לא  פותח מהדורת חדשות, זה כמעט גם לא  נכלל בחדשות, כי פועל זר, שעובד על  מנוף , שבונה בניין, ושבעליו לא ממלא אחר  הוראות הבטיחות, זה מישהו לא חשוב לעניין בו את  הציבור. 

ומאחר  ואין תופעה  מרכזית או שולית  בחיי היום יום שלנו , שחכמינו  ז"ל לא דנו בה , והתחבטו בה הרבה לפנינו , הנה מה שהם  אומרים על הסיבות לקריסתו של מגדל בבל, ובה בעת על זילותם של   חיי אדם: פרקי דרבי אליעזר כ"ד:

"שבע מעלות היו לו למגדל בבל, ממזרחו ושבע ממערבו. 

מעלים את הלבנים מכאן ויורדים מכאן. אם נפל אדם וַמת לא היו שמים לבם אליו, 

ואם נפלה לבֵנה אחת, היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה. 

אם כן מה הייתה ההתנהגות הבעייתית של בוני המגדל? לפי  חכמנו החכמים?

שהם העדיפו ערך אחד על פני ערך אחר. ערך  הבניין ואבניו, על פני ערך האדם, ולכן קרס  הבניין.

חשיבות  היתר, אותה  העניקו, בוני מגדל בבל, ל"לבנת  בניין" שנפלה ושהייתה יקרה לבוני הבית  יותר מחייו של בנאי שנשמט ונפל , 

היא זו  שהרגיזה ארץ , בעיקר מרומים,  ולכן קרס הבניין שניסה להגיע לשמים,  ובלהט האתגר להגיע מה שיותר גבוה, נשמט הכבוד  לנבראים בצלם. ואז קרס הבית ונפל. 

שמות

בשמות פרק א  כתוב:

א וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:  אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. ב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה.  ג יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן. ד דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר. ה וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב–שִׁבְעִים נָפֶשׁ; 

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה, התורה טורחת ומאריכה להזכיר את שמות בני ישראל, כדי ללמדנו את דבר, חשיבות השמות היהודיים שנקראו ביסודם על פי המשמעות שלהם בלשון הקודש. 

ואומרים חז"ל כנגד ג' מידות טובות שהיו בידן של ישראל במצרים,,, בזכותן נגאלו, שלא שינו את שמם! ולא שינו את לשונם! ושגדרו עצמם מן הערוה"!. הרי ששמירת וקריאת השמות היהודיים המקוריים היא לא רק מידה טובה ומנהג טוב, אלא תנאי וזכות להביא את הגאולה לעם ישראל,

לאורך ההיסטוריה הציונית, היה מקובל להחליף את השם מלידה בשם עברי, כדי "למחוק" את הגלותיות שבאה עם השם וליצור כור היתוך. 

כך למשל "תֶרֶזָה" שונתה ל"תרצה", "הלן" ל"אילנה", "וולף" ל"זאב", "הנריק" ל"צבי" ו"לאון" ל"אריה". תופעה זו הייתה נפוצה מתקופת היישוב ועד שנות ה-90. 

כמו כן, בתקופת ראשית המדינה, ולאחר קוּם המדינה ניתנו שמות לאומיים רבים, כמו ישראל וציון ,לבנים, 

חרותה, ציונה וישראלה לבנות. 

במחנה הדתי-לאומי, ניתנו שמות כמו אמונה, מוריה, והודיה. 

הטבע תפס גם הוא מקום נכבד במתן השמות לבנים ולבנות. 

בַתחילה זה היה בעיקר הטבע האֶרֶציִשרֵאלי, למשל שמות של מקומות כמו שרון, גלעד וירדן, 

שמות פרחים כמו סיגלית, נורית, רקפת, לילך ואיריס, 

שמות בעלי חיים כמו אַייַל, דב ועופר ושמות הקשורים בְ מים: מעיין, טל, אגם ויובַל. 

שם  אינו  רק סימן היכר  לַנושא אותו , אלא  מכלול שלם של סמלים, מאווים,  והסטוריה שהשם נותן להם בטוי,  

לכן  היה לי די  עצוב לדעת שבשנים  האחרונות, יש הרבה שמות בארץ ישראל ארץ  התחיה הלאומית הציונית, (יש שמות) כמו יאן  וקורל, ורוי ותום וליב ואל ושון וריף וריי ולני ורנֶה,  

מה שנשמע  לי כמו בריחה  טוטאלית מימים , ומתחושות  של התהוות מחודשת, ושייכות לְמקום נכסף אחד  ששמו ארץ ישראל, רצון להיות חלק מן הקוסמופוליטי,  מעל לזמן ולמקום 

רחוק במודע לפחות  בשם, מאדמת מולדת, 

כל זאת ,עד  שקראתי דו'ח  מרגיע ומעודד שנושאו  השמות הנפוצים ביותר בישראל לשנת 2017?

מסתבר שלרגל פתיחת השנה האזרחית החדשה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את רשימת השמות הפופולאריים בישראל. ובכן  ככה: השם נועה חוזר להוביל את הבנות,

וזאת  לאחר שנתיים בהן השם תמר היה במקום הראשון וכעת נדחק למקום השני. במקום השלישי זכה השם מאיה. אל המקום הרביעי הגיע השם אביגיל ואל המקום החמישי השם טליה. 

את רשימת השמות הנפוצים בקרב הבנים היהודיים, השם נועם מוביל השנה כשבמקום השני נמצא השם דוד, אל המקום השלישי הגיע השם אורי במקום הרביעי נמצא השם אריאל ובמקום החמישי השם איתן. ,

אז אם אתם עדיין מתלבטים על איך לקרוא לרך הנולד, עיון קצר בנתונים יכול להביא לכם רעיונות מצוינים לֵשֵם, וזה מקום טוב להתחיל ממנו במידה ועדיין לא התגבשתם עם שם מסוים. 

אז  לתשומת ליבכם  רשימה נבחרת ומאוד  משמעותית לדרך חשיבה  ולתחושות של שייכות, מעודכן לאלפיים ושבע עשרה נועם, דוד, אורי, אריאל, איתן, יוסף, איתי, יהונתן, דניאל, ומשה, שמות ילדים  מובילים לאלפיים ושבע עשרה.

נועה, תמר, מיה, אביגיל, טליה, אַדל, שירה, איילה, יעל, שרה , שמות  לבנות  

איך  זה שם  בהמנון הלאומי  "עוד לא אבדה תקוותנו". 

פרס ישראל

"היום קיבלנו עוד תזכורת צורמת מדוע יום האישה הבינלאומי עדיין רלוונטי", אמרו בשדולת הנשים. 

"לא ייתכן שבשנת אלפיים ושמונה עשרה, ועדות פרס ישראל לא מוצאות נשים ראויות לזכות בִפרס כה חשוב וממלכתי. 

הפניית האשמה לאי-הגשת מועמדות של נשים, היא תירוץ שאין לו מקום יותר. אם לא הוגשו מועמדויות, יש ליצור מנגנון איתור. יש בישראל נשים רבות שהגיעו להישגים חשובים וחסרי תקדים אשר ראוי כי יזכו בפרס ישראל". 

אכן זעקה  ראויה נכונה וגם  צודקת,

גלוי  נאות גם קיבלתי  פרס ישראל, גם השתתפתי  בְוועדות למתן הפרס, וחשבתי  על מורכבות הנושא ,

תחשבו  בבקשה על  תחרות ריצה  או קפיצה לגובה,  או הדיפת כדור ברזל,  הערכים שם אבסולוטים, ואין עליהם  ערעור, כך ששם בתחרות הספורט, מנצח , מי  שקפץ יותר גבוה נקודה. או שרץ הכי מהר, או  שהדף את כדור הברזל לַמרחק הגדול ביותר , 

אבל מה עם מצטיינים  רבים, בנושאי פרס ישראל, שלהצטיינותם   אין ערך אבסולוטי ומוחלט לקביעת מצויינותם, אלא שזו  החלטה של אנשים, שלכל אחד מחברי הועדה דעה משלו ,

 לדעתי, מאחר ואין שתי  ועדות בחירה בנושא מסוים , שהיו בוחרות  את אותו אדם כְראוי לפרס ,כי הבוחר את המצוין , בצלמו  בוחר , בטעמו , לפי הבנתו, וגישתו לנבחר, וכמספר חברי הועדה  מספר הדעות ,עד שאחד משכנע את רעיו ,והם אותו, בדרך הויכוח, 

לדעתי  מה שיעשה את  הועדות לאובייקטיביות יותר ולקולעות  יותר למטרה זה יהיה אם יהיו מעט יותר  חברי ועדה שהסך הכל שלהם יגדיל את יכולת השקלול ויהווה מיקרו  של ייצוג ההוויה הישראלית על עדותיה ואמונותיה. ,מה שיכהה מרירות ומחשבות של קיפוח. 

אשר לנשים המצויינות,מאחר  והייתי בועדה בה יושבת הראש הייתה  אישה נכבדת , מקובלת מאוד ,ומשכמה ומעלה, ובכל  זאת מן המבחר שהיה לנו נצץ שם אחד שהאפיל על  האחרים והוא לא היה אישה ,  

כך  שנשים  בְועדה אינן  ערובָּה , לבחירת אישה, כי  במבחר המוצע אין מנוס מלבחור  את הטוב שבין שאר הטובים לפי  הישג ולא לפי מין,  

לכן אני חושב  שאין שום סיבה שבקריטריון המדבר בתרומה לחברה  יהיו תמיד שניים , ובהם הגדרה ברורה ותואר מוחלט  חדש לַאישה שתרמה לחברה באותה שנה , 

כאלה  לא יחסרו  ההיפך רק יהיה מבחר  נפלא של נשים מיוחדות , שאין אנו חסרים  כמותן, בכל מקום ובכל ימות השנה.

ותהיה לנו כל  שנה כלת פרס ,מתוקף  ההגדרה " מפעל חיים לַאישה  המצוינת"

אליה לא יוכל  עם כל הכבוד להבחר  איש מצוין ככל שיהיה.

להזהר  מהמזכירה  והנהג

השבוע קראתי  כותרת בעיתון,  שאומרת כך:

המפכ"ל: "כל אחד צריך להיזהר מהמזכירה והנהג שלו" ,

כותרת  גדולה מאירת  עינים, מקוממת, ואני  נעלבתי ,עד עימקי הנשמה, במקומם  של כל הנהגים המסורים, והמזכירות  המסורות, שאני מכיר באופן אישי, ושאיתם אני עובד שנים, ומתכוון  להמשיך לעבוד באמונה דו צדדית מוחלטת.

אנשים ונשים, שלא  חטאו מעולם ושֶבַנסיבות  הקיימות, שנוצרו בֶארץ החקירות  (שאין להן סוף), צריך להזהר מהם ולחשוד בהם, עוד בטרם  שחטאו.

וחשבתי  לאיזה עולם  אורווליאני רוצים  שנמעד ,ונחליק, וניפול ונשקע?  עולם מְלא חששות ופחדים? בו נירא  מכל אמירה שלנו? מכל שיחה ?, עולם בו לא  נאמין בסביבתנו הקרובה והבטוחה,

עולם בו  נפחד פחד  גדול, גם מזה הניבט אלינו בראי ,מדי  בוקר בשעת הגילוח, שמא גם הוא מתעד  אותנו ומקליט, אפילו שליבנו נקי , ואין  בנו מחשבות עוולה.

זה ועוד  הרבה דברים  התכוננתי לכתוב  בהתייחס לכותרת שציטטה את  המפכ'ל ולקונן על העולם הנורא , אליו מובילים  אותנו , בו נחדל להאמין בכל מה שזז , ולא רק אני  אלא רבים שקראתי את תגובתם , זעמו על המפכ'ל זעם רב , כיצד  הוא מחשיד עַם שלם של אנשים ישרים ונאמנים?

ואז  עשיתי  מה שעושים  מעטים , וקראתי  גם את ההמשך של  הידיעה,,, לא רק את  הכותרת, ששם הסביר המפכ'ל: 

שעל כל אדם שמתכוון לבצע פשע להיזהר "מהמזכירה שלו ומנהגו". 

וזה כבר נשמע  מאוד אחרת, וזה משנה  את כל הידיעה כולה מן  הקצה ,  

אדם  שמתכוון לבצע  פשע , שיזהר מנהגו או מזכירתו, כמה זה שונה מן הכותרת  ואאאאוווו ,כמה שזה שונה…

(למען האמת  אדם שמתכוון לבצע  פשע שיזהר בכלל)

אז  תגידו לי  בבקשה למה הכותרת שבעיתון  מטעה את הקוראים ואומרת מפיו של  המפכ'ל "שכל אחד צריך להזהר מהמזכירה  והנהג שלו" 

שזה בכלל דבר אחר,,,, הרי זה  בפרוש לא מה שהמפכ'ל אמר.

מה שמעמיד  את מי שמסתפק  רק בקריאת כותרות כאוויל  מוחלט.

כותרים נוספים

משולחנו של גאון

3 15יהורם גאון – Yehoram Gaonפורסם על ידי ‏‎Yehoram Gaon‎‏  · 25 במרץ ב-12:51  · מודה שבתור אחד ,שמעולם לא שמר את דעותיו לעצמו, כולל דעותיו הפוליטיות, אני מתחיל

משולחנו של גאון

 1-חשבון נפש  בשלושה פרקים

בתחילה חשבתי  להביא רק  קטעי ספרות  יפים,  לכבוד  יום  הכיפורים  הקרב ובא, דברים  שעניינם חשבון נפש, היָאִים  לעשרת ימי התשובה בהם אנו שרויים עכשיו,וכששמעתי את 

יהורם גאון

האתר הרשמי

Other languages