עד מדינה
בשבוע שעבר דיברתי כאן על נושא "עדי המדינה", כי בשנים האחרונות אין לך יום שלא מדברים בהם בטלוויזיה, ובחדרי המעצרים.
"האם יהיה הפעם עוד עד מדינה או לא"?
"האם יישבר הפקיד הבכיר הנאמן המסור , או לא"?
וזה סיפור ישן שהחל הרבה לפני חקירות ראש הממשלה הנוכחי, וקרוב לוודאי שלא ייתם גם לאחריו, וכבר היו לנו למכביר סיפורים שכאלה ,כמספר המשפטים הפומביים, שהטלוויזיה מנהלת ביד רמה באולפניה השונים.
וחשבתי שתופעת "עד המדינה" עם כל היותה מסייעת לגלוי האמת, ואני מדגיש את היותה חיונית ומסייעת לחשיפת המעוות, יש בה גם משהו מכוער , משום שעד המדינה הוא איש שהיה עַד לא מכבר איש אמון של המערכת ,ולא שהוא מחליט פתאום, מרצונו להתנדב ולספר על שחיתות במשרדו, (אותה הוא מזהה תוך כדי היותו בתפקיד) , אלא רק אחר כך , כשהוא ירא את העונש שעליו לשלם כחלק מן השחיתות לה היה חלק, או אז ורק אז, הוא מתהפך על האיש איתו , ואותו עבד ומזמר עליו זמירות, מה גם שכדי לרַצות את חוקריו כעד מדינה , הוא יכול גם לעיתים (וגם זה קרה) לקשט את הסיפור בכמה עובדות "צבעוניות" כדי להיות "יעיל" לחוקריו, ולהצדיק את העיסקה שעשו עימו, כדי לא לגרום להם להתחרט,
לכן נראָה לי תמוה שיקומו עלי רודפי הצדק שעימנו, ,ויביעו את מחאתם על כי פגעתי בכבודו של מושג "עד מדינה". מה שאעשה ,אם זה ממש לא הגיוני לי, ולא הולם את ערכי המוסר עליהם חונכתי בבית,
אז זה מה שאמרתי ,כי זו האמת שלי,
ואני עומד מאחורי כל מילה בלי שאני צריך בכלל אומץ מיוחד לאומרה ,החשוב ביותר שאמרתי , ואותו כנראה לא שמעו טוב בגלל חוסר קליטה, היה שסִייגתי מאוד מ"עד מדינה" , את "חושפי השחיתות" שאינם עבריינים אלא צדיקים מעונים, שבאים מיוזמתם לספר על השחיתות שבמקום עבודתם, ושהמערכת במקום לשימם על כס של כבוד והוקרה, לעיתים מנתקת איתם מגע , מרחיקה אותם, ומחרימה. את זה כאמור לא שמעו,כי לא רצו לשמוע.
וקמה מהומה בעיקבות מה שכתבתי, והיו כותרות שאמרו "שכיניתי את פילבר" (מחקירות בֶזֶק) מלשן,
ואני על פילבר שהיה במקרה עד המדינה התורן לאותו שבוע , (מבין עדי המדינה הרבים לאורך השנים האחרונות), עליו לא דיברתי בכלל, תתפלאו,,, עליו אפילו לא חשבתי ,כשכתבתי את הדברים. דיברתי על התופעה.
אני לא מיתמם, אני יודע שאנחנו בעיצומן של חקירות של ראש הממשלה, ולכן אני שואל: אם אותו מאמר שלי בעניין "עד מדינה" היה נכתב בדיוק באותן מילים אבל כשנתניהו לא היה בעיצומן של חקירות, מישהו היה מתייחס בכלל למאמר הזה , בכלל למישהו היה איכפת שאני מגנה את התופעה , של מי שהיה איש אמון , והופך בין לילה,לחלק ממערכת תביעה קטגורית, (ואיפה היה האיש בכל השנים בטרם החל לזמר זמירות כנגד מעבידו,)
בשבוע החולף חשתי איך שהשנאה מעבירה אנשים רבים על דעתם. שלא שמעו בכלל מה אמרתי, לא קראו מה כתבתי, שמעו משהו מעורפל,,, שבין שורותיו ,,,(לא במה שכתוב, אלא במה שכאילו התכוון לומר או…) משהו שעשוי בעקיפין להביע,,, צל צילו של רמז בן רמז,,, שיש בו חיוב לשם נתניהו,
והם אצו רצו בכל דרך אפשרית ובכל קללה שבמילון, להרעיף מוגלה , ולהפיח לרוח החופשית, את מררתם עד כי"תחת חיטה יצא חוח, ותחת שעורה באשה"
הרי זה ברור כשמש אמרו "הוא מגנה מישהו שיכול להפליל את שנוא נפשם"
כל מי שדיברתי איתו השבוע שאל אותי מה אמרת ? או איך אמרת ? או איך העזת?
ואז אני שאלתי: ראית? קראת? שמעת אותי ברדיו עד סוף המאמר?
ובאופן מדהים לא היה אחד ששמע אותי מדבר עד סופו של הנושא.. כולם קראו קטעי ציטוטים מן העיתון , והבינו מן הסך הכל שיצאתי להגנתו של נתניהו. ומישהו גם טרח לכתוב לי אתה הרי יודע את האמת על הבית הזה המושחת , ממש כך.
למה אינך מספר מה שאתה יודע ? כדי לא להיות מלשן?, שאל "מבין עניין" אחר?
אתם יודעים מה ? אני לא יודע ! אני לא יודע כלום ,על הבית הזה, רק שומע רק קורא, ממש כמו כולם ,ומתרשם לפי הבנתי , לא לפי הבנתם של פרשנים, לא לפי רגשות של שנאה או אהבה.
אני לא יודע כלום אפילו שבטלוויזיה מספרים לי כל לילה ,את כל האמת, לא יודע כלום, כי שלטון החוק, היחיד המקובל עלי, עוד לא אמר לי ולכולנו כלום, ואני איש שמאמין ותומך בשלטון החוק וממתין, להחלטתו כך אמורים לעשות כולם.
לא תאמינו איך בלהט הוויכוח, הגיעו גם לעדות שמסר אבי לפני כמאה שנה (כן לפני מאה שנה) כעד תביעה על משפחה מסוימת,
אז שאלו מה דעתי על כך, אז הנה אני עונה שטוב עשה שהעיד , אבל הוא היה "עד תביעה", לא "עד מדינה" ויש הבדל , אבל מה זה חשוב כששונאים.
אז אמרו לי גם,,, נשמע מדבריך שאתה בעד נתניהו, ואני צריך להבין מזה ,שזה לא מקובל, שזה אסור,
אז אני לא בעדו ! אבל אני ממש גם לא נגדו! מה לעשות. זו גם עמדה.
צ'כוב אמר בעניין הזה דבר יפה, שאהבה ידידות וכבוד אינם מצליחים ללכד אנשים, כשם שעושה זאת שנאה משותפת לאיזה דבר, או כמה שהוא היה חכם גם בלי להיות בארץ ישראל בשנת 2018
נכון לעכשיו מי שרוצה לדעת מהי עמדתי, אז ככה, עמדתי אינה בעד ואינה נגד נתניהו. אני תומך בשלטון החוק של מדינת ישראל, ועל כן אתמוך ואגבה כל החלטה של רשויות החוק במדינת ישראל.
כך אני מצפה מכל אזרח ישראלי באשר הוא, בין אם הוא תומך נתניהו או מתנגד לו. התנגדות אידיאולוגית לנתניהו (מובנת ככל שתהיה למתנגדיו), אינה רלוונטית לַמקרים המדוברים, והגורם היחיד שיש לו לגיטימציה לפסוק בְמקרה זה, הוא שלטון החוק ואני ממתין לו בכליון עיניים.
אני רוצה לומר עוד משהו על עצמי. לפני למעלה מ-עשרים ושתיים שנה התחלתי להגיש תכנית ברדיו שבה התחלתי לראשונה להביע את דעותיי הפוליטיות. ידעתי שיש לכך מחיר, ושיהיו מי שלא יאהבו לגלות שמאחורי עשייתי האומנותית (שהם אוהבים), מסתתר גם אדם שיש לו דעות מגובשות שלא תמיד כאלה המוצאות חן בעיניהם.
אני שלם עם הבחירה שלי, ורואה בה עוד רובד בעשייה המגוונת שלי, גם אם זה מרחיק ממני אוהבים ,
ועל כאלה שאוהבים את שירי במותנה לדעותי אני מוותר בקלות רבה.
ועוד דבר, נטען כלפיי כי בדברַי הנשמעים כאילו מוטים לאחרונה , "הפסקתי להיות ממלכתי, כמימים ימימה, וכמי שמייצג את ארץ ישראל הישנה והערכית"
לאותם אלה שחשים כך, אני אומר באמונה גדולה ,שנולדתי אל בית ומשפחה ערכיים ומוסריים מן הדרגה העליונה, כמו גם אל הסיפור הציוני, בלי מרכאות הזורם בעורקי ושאותו אני חי ונושם ,בכל רגע מן הרגעים , בכל יום מן הימים,וכל עוד בי הנשמה,
עובדת היותי אדם שמתעקש ונלחם באומץ על עמדות מסוימות שיש מי שמתנגד להן, אינה הופכת אותי לפחות ממלכתי ופחות ערכי.
אתם יודעים מה ,אולי כך אני אפילו יותר ממלכתי , אולי גם יותר ערכי, תחשבו על זה.
חג הפורים
ידעתם שאת חג הפורים משווה ההלכה ליום הכיפורים, (לא פחות)"כיפורים כ-פורים". כך אנו למדים מפי המקובלים ע"פ המופיע בתיקוני הזוהר ששם נאמר, "יום הכפורים נקרא כן ע"ש חג הפורים, שכן עתיד יום הכפורים להיהפך ליום של עונג כֵפורים משמע שיום הכיפורים רק מתדמה, רק מתקרב במדרגתו לחג הפורים- ויסודו של חג הפורים הינו ההרמוניה שבין העולמות הסותרים עולם הרוח והעולם הגשמי.
מילים ברומה של הגות הילכתית,
אבל אצלי הדמיון בין החגים "כיפורים ופורים", מגיע מן המקום הגשמי מאוד בו אנו מחמיצים את המסר החבוי בשניהם, ליום הכיפורים אנו כבר קוראים "חג האופניים" ובפורים כל עיסוקנו חיפוש תחפושות הולמות,
ההחמצה הגדולה היא , שאין אנו יודעים בכלל או ששכחנו, תוך כדי אמוק החיפושים לתחפושת הולמת,,,
שבפורים
ארבע מצוות חשובות שהחג מחייב אותנו בהן, שמיעת מגילת אסתר: כחלק מפרסום הנס
מתנות לאביונים: חובה לתת ביום זה צדקה לנזקקים.
משלוח מנות: "משלוח מנות איש לרעהו" –וסעודת פורים: כַנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה".
ומוסיף הכתוב: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו שלו ובמשלוח מנות לרעיו". שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים.
זהו המסר האמיתי של החג,
וכמו ביום הכיפורים בהם נכנס האדם בדחילו, לקודשי נשמתו פנימה ,בחיפוש עמקי נפשו פעם בשנה
כך גם בפורים נכנס האדם לנפשו, דרך המתנות אותן מעניק לחסרי היכולת, ובה בעת הופך את השמחה הגשמית למשהו אנושי עם נתינה.
אפילו בתחפושת, (של פעם לא של היום) מספר המתחפש בפורים לעצמו ולציבור מה הוא חלומו החבוי והגנוז, עם מי הייתה נשמתו חפצה להזדהות וכך לכן התחפשנו בילדותנו, בדרך כלל לכהן גדול לחייל עברי למשה רבינו, ליהודה המכבי, לדויד המלך,
נכון להיום כשהתחפושות בעיקר הן כוכבי ערוץ ילדים, או איש עכביש , נבלע רעיון החג לתחומי הקרנבל שזה הדבר האחרון שפורים האמיתי מייצג.
ענוי דין
זה נשמע כאילו כבר דיברתי על הנושא הזה, וזה באמת כך , אבל הפעם, מזווית אחרת.
אני מדבר על כך שהעולם שלנו היום הוא בעל כושר מדהים של מציאות טכנולוגית, שמזרזת כל דבר למהירות האור כמעט,
ככה גם נחשפים דברי עוולה לאור השמש באותה מהירות של מעכשיו לעכשיו , וכאילו עוד לפני שמישהו הגה רעיון אווילי של גניבה או שוחד, דומה שבמקביל למחשבותיו המעוותות, זה כבר מופיע בטלוויזיה כמשהו שבוצע, ויש כהוכחה לכך כבר עד מדינה.
ובעוד החשיפה היא במאה העשרים ושתיים כבר , ההליכים לחקר האמת נותרו במאה השמונה עשרה ,
איטיים , ארכאים מתנהלים בעצלתיים כיאה לממלכת דין שנזהרת בעיוות דין , וגורמת לכן , לעינוי דין , בשל הזמן הרב בו ערכאות המשפט דנות, והאיש הנדון נטחן…
אני מדבר על דרך שתיצור סינכרון בין המהירות בה האשמה נחשפת לאור, לבין התהליך המברר אם הייתה בכלל אשמה או לא.
כי היום קורה שהטלוויזיה מודיעה על פשעו של אדם, כל הארץ יודעת ומוכה בתדהמה , ועכשיו מתחיל תהליך בן שנים, כשהנשפט הנאשם כבר מזמן חדל מלחיות את חייו, הוא אומנם נושם אבל כבר לא חי, כי הוא כבר נשפט, גם נגזר דינו לקלון ארצי ,עד שתתברר חפותו או לא.
בכל מקרה מה זה חשוב, הוא כבר איש מת,
לו ניתן היה לנסות להשוות מעט בין תהליך החשיפה, האשמה והפרסום (בני הרף העין), ולהשוותו מעט לתהליך בֵרוּרה של האשמה אזי אותו עיוות דין ממנו חוששים במערכת המשפט , היה חושׂך הרבה עינוי דין.
תכנית השלום
אחת לכמה חודשים יש לנו תכנית שלום חדשה, יוזמה חדשה , תנופה חדשה ,תקווה חדשה, לעיתים מבהילה בויתוריה , לעיתים נוחה ומתקבלת עלינו, גם כך וגם כך תמיד אפשר לסמוך על הערבים, בענין תכניות שלום ופיוס, לפחות, הם לעולם לא מאכזבים.
התכנית החדשה נכון לימינו אלה היא מזרח ירושלים כבירה פלסטינית , וכאן חלק מפרטי תוכנית השלום האמריקנית שמובאים בעיתון "א-שרק אל-אווסט" מפי גורמים דיפלומטים בצרפת. לפי הגורמים, ארה"ב צפויה להכריז על תוכניתה בִוועידה בינלאומית שתיערך באחת מבירות המדינות הערביות, ככל הנראה בקהיר, ובנוכחות ישראלית. בוועידה צפויות המדינות המשתתפות להכיר במדינת פלסטין.
לפי התכנית ארה"ב לא שוללת בתוכניתה את האפשרות שמזרח ירושלים תהיה בירת המדינה הפלסטינית שתקום, ושהעיר העתיקה תהיה תחת שלטון בינלאומי. עוד חשפו הדיפלומטים לעיתון,
שהתוכנית תכלול גם גיוס אמריקני של 40 מיליארד דולר לסיוע בהקמת המדינה הפלסטינית ובהקמת מוסדותיה.
מספר שרי חוץ ערבים, ובהם מזכ"ל הליגה הערבית ביקשו מאנשי האיחוד האירופי לסייע בתיווך שבין שני הצדדים ,וגורם דיפלומטי אירופי ציין כי רק ארה"ב יכולה ללחוץ על ישראל לקבל את הסכם השלום.
נשמע רציני אני חייב לומר, כאילו זה הולך לקרות, גם האיחוד האירופי גם שרי חוץ ערבים גם אמריקה ידידתנו הגדולה בחלד, כנראה שנאלץ להסתפק בחצי ירושלים ולאפשר לבירה פלסטינית להתנהל לצידה של הבירה היהודית,
ואני כמו שאמרתי בראשית דברי, סומך בעניינים כאלה רק על הפלסטינים הפעם יותר מאשר על האמריקאים שילחצו עלינו , אני סומך על הפלסטינים שהנסיון ההסטורי שלנו איתם כבר מ1920 ,הוא של לא אחד גדול בכל סיטואציה בכל מבנה בכל קשר בכל דרך,
כבר מ1920, אותה שנה בה החליטו המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה לנתק את פלסטינה א"י מסוריה רבתי, ואל חוסיני שעוד לא היה חג' הבין שערביי א"י נותקו מסוריה , ונותרו ללא ריבונות על פלסטינה, החל כבר אז לא להכיר בשום זכות יהודית על אף שעל מאדמת פלסטינה א"י. שהיא ארץ "ווקפ אדמת קודש מוסלמית,
עבור משם לתכנית החלוקה אותה לא קיבלו ופתחו במלחמה
עבור למלחמת ששת הימים שלאחריה נוצרו אפשרות ותקווה שנתקלו בקיר אטום של ועידת חרטום על שלושת ה"לאווים" של הערבים: לא הכרה, לא מו"מ ולא שלום עם ישראל.
ואז באה נוסחת יריב – שם טוב שלא צלחה,
ואחר כך ועידת מדריד
והיינו עדים להסכמי אוסלו, ולאינטיפאדות שבראו עם השלום המיוחל
והסכם וואי,
והסכם שארם עם ברק ועראפת ,
וועידת קמפ דייויד,
ומתווה קלינטון
ופיסגת עקבה
ופסגת שארם
ומפגשי אולמרט עם אבו מאזן,
וועידת אנפוליס
ויוזמת קלינטון
אכן,,,כברת דרך ,רצופה כוונות טובות רצופה סרובים נחרצים.
וצריך לומר ביושר שלא תמיד הם היו הגורם להפסקת השיחות וכשלונן, נכון גם אנחנו ,אבל בעוד אצלנו הקריטריון תמיד הוא בעיקר בטחוני,
אצלם מדובר באדמת ווקפ אדמת קודש מוסלמית שאסור להחזיר ממנה אף שעל,
הדבר השני הוא, שאף מנהיג מוסלמי בארץ ובעולם לא יכול לוותר בשמו של פליט פלסטיני אחד , לזכות השיבה שלו, עם זאת, בעיית הפליטים הפלסטינים נותרה ללא פתרון. ולכן אף מנהיג פלסטיני לא הביע נכונות לוותר על זכות השיבה של הפליטים.כי זה יעלה לו בחייו.
כך שכישראלי אפילו שלמען השלום המיוחל, נצטרך לחלק את ירושלים, אני אסכים אומנם בצער ,
אבל תוך תקווה ואמונה שלמה בפלסטינים שכדרכם בקודש הם לא יפספסו שום אפשרות לפספס שוב .
כיפות סרוגות
מספר שיא של חובשי כיפות, בקורס ההכשרה לעיתונאי חיילי גלי צה"ל, שנפתח בתחילת השבוע – בין המתגייסים שני חרדים ושלושה חיילים במסלול ישיבת הסדר. בסך הכל מדובר בשישה חובשי כיפה – המִספר הגבוה ביותר עד היום של חובשי כיפה בקורס אחד.
רגע,
יש עוד הודעה שעניינה כיפות,
נשיא המדינה שוב אירח היום את פורום מטכ"ל לישיבת מטה מיוחדת, ולאחריה התקיימה תמונת המחזור המסורתית, בה מופיעים 24 קצינים, אך אף אחד מהם אינו חובש כיפה.
בשנה שעברה בתמונה השנתית של כינוס פורום מטכ"ל (ממשיכה הידיעה לספר) בבית הנשיא, הצטלמו 24 קצינים של פורום מטכ"ל המורחב ובהם נמנו רק שתי כיפות סרוגות –
בסבב המינויים האחרון, גם שני הקצינים האלה הוחלפו והשאירו תמונה נטולת כיפות. ומוסיפה ההודעה לספר:
נזכיר כי בעבר כיהנו מספר קצינים סרוגים בדרגת אלוף בהם אלעזר שטרן, אביחי מנדלבליט, גרשון הכהן וסגן הרמטכ"ל יאיר נווה, אך בשנים האחרונות נעדרו הכיפות משולחן המטכ"ל.
מה זה הסיפור הזה עם הכיפות, מישהו יודע? מישהו מבין?
אני מודה שיש לי כמה חברים עם כיפה ולאורך הזמן שאני איתם , לא זיהיתי שום דבר שונה בהתנהלותם, הם אוהבים כמוני תיאטרון, ויין, וספר טוב , ועוד הרבה דברים משותפים וזהים להם ולנו גלויי , הראש ומעולם לא חשתי שונה מהם בכלום לא בהתנהגותי גם לא במחשבותי,
לכן אני לא כל כך מבין, למה הם מקבלים התייחסות שונה ומבדלת מזו שמתייחסים לכלל הציבור, הכיפות ווהאנשים שמתחת להן ,(לכיפות) הם הרי חלק בלתי נפרד מחיינו, חלק בלתי נפרד מההוויה בה אנו חיים כולנו, תתפלאו לדעת שיש הרבה רופאים עם כיפות ,אחד מהם למשל אני מכיר אישית והוא מטפל בכל מי שפונה אליו כאילו היה גלוי ראש,,, ויש מדענים עם כיפה, ואנשי הייטק עם כיפה, ומהנדסים, אפילו חברי כנסת,,, כן ממש כך.
אז למה ההתייחסות החוזרת ונשנית כאילו הם שבט נפרד, ייחודי , בעל תכונות אחרות משלי ושלך, עד כדי שזה חשוב לציין את נוכחותם או אי נוכחותם , וכן את מספרם המדויק, במטכ'ל או בגלי צה'ל. וברשותו של שקספיר וגיבורו היהודי: נשאל: "מה לא כמונו מאותו הלחם הם אוכלים? באותם כלי נשק הם נפצעים, באותן מחלות הם מתייסרים, באותן רפואות הם מתרפאים, באותו קיץ חם להם, ובאותו חורף קר להם? אם נדקור אותם – לא יזובו דם? אם נדגדג אותם לא יצחקו?
מצחיק, ? ממש לא!
והנה הודעת דובר צהל בעניין "צה״ל לא מבחין בין חובשי כיפה למי שאינם. כולם קצינים וקצינות שבחרו להקדיש חייהם למשימת הביטחון ונבחרים על פי מידת התאמתם לתפקיד. הנסיון ׳לספור כיפות׳ הוא לא ראוי ואף מקומם."
נכון מאוד, גם אני חושב כך, בדיוק כך, ואם כבר מציינים אותם ואת מספרם בגלי צה'ל, שיציינו גם כמה גלויי ראש יש בתאגיד. וברדיו מאה ושלוש, וגם בקניונים.
פרויקט תן
במסגרת פינת האור השבועית שלנו אני רוצה לספר לכם על פרוייקט תֵן,
פרויקט תן (Project TEN) מיישם את הרעיון של אחריות חברתית, באמצעות הפעלה של מרכזי מתנדבים ,בֶמוקדים שונים בישראל ובעולם. הפרויקט, פרי יוזמה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, החל את דרכו בשנת אלפיים ושתים עשרה,, ושואף לפתח פרויקטים חברתיים, בקרב אוכלוסיות מוחלשות בֶאזורים מתפתחים בעולם,
בהתאם לצרכיהם הייחודיים,
מדי שנה, מגיעים למרכזי ההתנדבות של 'תן' מאות צעירים יהודים מישראל ומהתפוצות, בגילאים של מעשרים עד שלושים וחמש, לתכנית המשלבת עשייה חברתית עם הקהילות המקומיות, עבודת כפיים, ולימוד בנושאים של מנהיגות, אקטיביזם יהודי, ופיתוח בינלאומי. בתום תקופת ההתנדבות שבים הצעירים לישראל וְלַקהילות היהודיות חדורי להט ורצון לחולל שינוי של ממש בעולם.
הפרויקט מבוסס על שני עמודי תווך:
עשייה והתנדבות עם אוכלוסיות מוחלשות בעולם: בו משתתפים מישראל ומרחבי העולם עובדים יחד עם בני האוכלוסיה המקומית, על תכניות בנושאי בריאות הציבור, חינוך בלתי פורמאלי וחקלאות.
הדגש השני נושאו זהות יהודית: המתנדבים לומדים על התרבות המקומית, צרכי האוכלוסייה, זהות יהודית, החברה הישראלית וכן על אחריות גלובלית דרך עדשות ערכי היהדות.
בחמש השנים הראשונות לִפרויקט תן:
יש כבר כיום חמישה מרכזי תן פעילים ברחבי העולם: אוגנדה; מקסיקו; גאנה; – דרום אפריקה וישראל.
1,300 בוגרים מרחבי העולם: 860 מישראל ו-440 ממגוון קהילות יהודיות בתפוצות.
שמונה עשר פרויקטים עם האוכלוסייה המקומית ברחבי העולם, כשכל הפרויקטים הם פרי פיתוחם של צוותי תן המפעילים מודלים מקוריים וייחודיים להתערבות חברתית ופיתוח קהילתי.
מעל ל-20,000 מוטבים על ידי פרויקט תן: ילדים, בני נוער, יחידים ,ומשפחות, מהקהילות המקומיות, אשר הושפעו ונתרמו מפעילותם של מרכזי 'תן' ברחבי העולם.
הערך המוסף של פרויקט תן טמון במומחיות המיוחדת ובניסיון העשיר שצברו מתנדבי תן בתחומי פעילותה של התכנית, כמו גם בַמודל הייחודי לִמעורבות ולעשייה חברתית.
מרכזי תן מציעים תכניות התנדבות של 3 חודשים בכול אחד מהמרכזים השונים. בכול מחזור, ובכול מרכז לוקחים חלק כ20 צעירים מישראל ומהתפוצות. בימים אלו, נערכים לקליטה של מחזור חדש בתחילת ינואר 2018 בכול המרכזים במקביל.
פרויקט תן יוצר דור של מנהיגים יהודים צעירים, הפועלים לשינוי חברתי משמעותי בישראל ובעולם, ומטמיע ערכי נתינה ודאגה לזולת בד בבד עם העמקת הקשר לישראל והמחויבות לחיזוקה. אנשי תן ומתנדביה בארץ ובעולם מבקשים להזמינכם לחוויה יחודית שעניינה שליחות אנושית, בארץ ובעולם, ומפעל חינוכי-חברתי פורץ דרך ,הנכם מוזמנים להצטרף.
