גאון ברדיו 08/12/2017

גאון ברדיו - גלי צה"ל
בעניין העיתוי שוברים שתיקה חתונה והפקה דו-קרב

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

בעניין העיתוי

בנושא  המעצרים והחקירות ,אותה מארה  המֵצֵלה על חיינו כמו ענן שחור ,שאין לו סוף , והיא  כמעיין המתגבר,

אפילו שזו תכנית לקראת שבת המלכה ,  הרי אי אפשר לנו בתכנית אקטואליה , בלי  להתייחס…

וזה לא  בדיוק הנושא  שיכניס אותנו בנועם אל  השבת , אבל העיתון מלא  והטלוויזיה, ואפילו שיש תכניות  סטירה שעושות מן האנשים הנחקרים, ומעלליהם, צחוקים, והיתול, אתה צוחק  עם הטלוויזיה, למראה חקויים של עוד חבר כנסת עוד ראש עיר , עוד חבר מועצה,  כולם נבחרים ושליחי ציבור, אתה מכבה את המסך נותר לבד עם מחשבותיך, ובא לך לבכות  .

וכשאתה שומע, שזה לא עיתוי  ראוי, בא לך לצעוק מה שייך פה  העיתוי? וכמה שהעיתוי (אפילו שהוא  מתוכנן ומתנקם, לכאורה )(או שבא למנוע מהלכים  והצבעות לכאורה), כמה הוא מתגמד לנוכח המעשים  הנואלים המדווחים. לכאורה…

כן  הכל הפך  לכאורה גם  הסכומים בלי  ההסבר שצצו בבנק גם הם לכאורה, אולי  בכלל אנחנו לא אמיתיים כולנו אלא לכאורה, אחד גדול, עד  שהיועץ המשפטי יגיש כתב אישום על כולנו ואז נחדל מלהיות  לכאורה אלא מציאות, של שוחד ורמיה בלי לכאורה.

זה  מתוכנן, אומרים  מביני דבר, העיתוי  לא ראוי אומרים הבאים  ממרתפי הלכאורה ,

זה מה שחשוב ? העיתוי? לפני כאלפיים שנה  כתב נביא בשם ישיעהו אל אותו העם ואל  מנהיגיו: רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ–הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.  אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ– כַּסְפֵּךְ, הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ, מָהוּל בַּמָּיִם.  כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים–כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם.  צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה. כן זה היועץ המשפטי של פעם שהיה גם נביא בתור תחביב,אמר, ולא התחשב בעיתוי,

 נביא אחר  בשם ירמיהו  דיבר גם אל אותו עם שהוא עמינו, ואל אותם  המנהיגים,- וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ; אַל-תֵּחַת, מִפְּנֵיהֶם– וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם, לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת–עַל-כָּל-הָאָרֶץ:  לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ, לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ.  

בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה; חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ.  כג רָאִיתִי, אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה-תֹהוּ, וָבֹהוּ; רָאִיתִי, הֶהָרִים, וְהִנֵּה, רֹעֲשִׁים; וְכָל-הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ.לא  !זה לא מן העיתון , של השבוע זה מן העיתון שיצא לפני אלפיים שנה , ודיבר אל אותו עם, 

איזה מזל  שלא קם אז  מישהו שאמר שזה לא  הזמן, וזה לא העיתוי הנכון, ושהבכיינים  האלה ,שזועקים חמס אל מול העם והמנהיגות של אז, בסך  הכל רצו לחסום מהלכים,ולהתנקם בכהנים ובמלך.

איזה  תפארת ספרותית  היינו מפסידים אם  מישהו היה מחליט אז שזה לא  הזמן, לפרסם. 

מורים במצוקה

בזמן  האחרון, אין כמעט  יום בלי שאיזה מורה או מורָה  מובהלים פצועים לבית חולים, וזה לא  בגלל המצב הבטחוני, אלא שכיתות הלימוד  בחלקן הפכו שדה קרב. והתלמידים ללוחמי סיירת  קומנדו…

והתדמית המוכרת  משנים,(עליה גדלנו) של  מורה או מורה שמכינים עצמם  מבעוד יום עד השעה המאוחרת בלילה ,  בהכנה לשיעור של מחר ,בשינון החומר שילמדו,  בהבאת מובאות מספרים של הסטוריה לאשש את הנלמד מחר,

התדמית  הזאת מתחלפת  היום בהכנות של המורה או  המורה בהכנות, מסוג אחר , כמו  בתכנון הכניסה לכיתה בדרך עוקפת ובריצת זיגזג שפופה ,  כדי לא לפגוש בכניסה את התלמיד המזוין בנבוט או אקדח, 

ריצה מהירה  כפופה עד כמה שאפשר,  עד לשולחן המרכזי , כדי  להספיק לרדת מתחתיו ,כדי  להנצל מאבן או חפץ קשה המוכן  מבעוד מועד על ידי כח החלוץ של  התלמידים הלוחמים במורה ..

למותר לציין  ששכפ"ץ מחליף עכשיו  את החולצה הרגילה והתואמת ,שהמורה או  המורה טרחו פעם לבחור בקפידה בימים עברו, וכובע  פלדה מאוד עוזר בימים מתוחים שכאלה.

אינני  מקצועי בענייני חינוך  ,לכן אני מביע דעה ,בלתי  מחייבת ,המתרצת את המצב ההזוי הזה  בהורים של היום , ההופכים עם בניהם  צד אחד של מתרס, כשלמולם בצד השני בעמדות  שמעבר לסוללה, המורים .

וזה  לדעתי  הצנועה ,אחד הגורמים  לעזות המצח, לחוצפה ולהעזה  המוטרפת לירות במורה כן ממש לירות  באקדח(נכון טוטו, לא מגנום) אבל זה עדיין  אקדח.

אבי הטוב  היה מורה, בוגר המחזור  הראשון למורים "בית המדרש למורים  העברי שכוננו דוד ילין," בירושלים. ויש  בידי מכתב שמצאתי, אותו כתב אבי למורים שלי, ואני קורא אותו  בהופעותי, אולי מי מיכם שמע אותי קורא את המכתב ואני חושב ,שממנו  ניתן להבין למה הדורות שקדמו לדור התוקף את מוריו (וכאן אני חייב לציין  שמדובר ביוצאי דופן אבל האווירה המרשה זאת אפילו מקרה אחד שכזה היא סכנת נפשות לנפשו  של דור תלמידים) אזי האבות שקדמו להורי הדור המחטיף למוריו, חשבו מאוד אחרת, ממש הפוך  למורי הדור הנוכחי , וככה כתב אבי להנהלת בית הספר בו למדתי ,בית ספר בית הכרם. "בבושת פנים הנני פונה אל כבודכם ואבקש שתועילו להטות אוזן קשבת לדבריי הבאים. בני יהורם, תלמיד כיתה ג' בבית הספר, אינו מֵניח מכל וכל את דעתי בלימודיו, וליבי "הולם פעם" למראה מחברותיו האומללות ועבודותיו בכתב יד בכל מקצוע, מה שמוכיח על פיזור הנפש, על חיפזון ועל היעדר רצון להיות תלמיד מן המניין במוסד חינוכי מכובד אשר שמו הטוב הולך לפניו. איני מעז לקבול, כי האשמה בחלקה הגדול נופלת עליי, אולם עם כל השגחתי עליו, קצרה ידי להטותו אל דרך המלך, ויש לי הרושם כי הוא מעתיק עבודות מרוכזות מתלמידים אחרים בשעת הדחק, ואילו הוא עצמו אינו מרגיש חובה בהכרח ליצור לו משלו משהו, עת הכול נעשה אצלו  ונלוש ברגע האחרון על קצה המזלג. הוא נצוד בלי ידיעתי והסכמתי ברשת התנועה המאוחדת השוללת ממנו כמה לילות בשבוע בכינוסים ובפעילות והכנות להצגות, לא אדע בשם מי ובפני מי, ככה שלא נשאר לו זמן ללימודים. אולי תוכל הנהלת בית הספר ברוב אדיבותה להיות לי לעזר ולקבל על עצמה לפקח בקפּדנות על תלמיד זה, למען תהא אימה ציבורית על אורחותיו. והייתי שמח מאד לו נעקר מכל פעולה אחרת בכדי שיפעל כתלמיד אחראי היודע את אשר לפניו".

הנני חותם  ברוב כבוד משה דוד גאון.

בְבית  עם הורים  שכאלה הבן לא  יכול להרביץ למורה , זהו  אמרתי!!!

שוברים שתיקה

ארגון שוברים שתיקה פרסם סרטון ובו, לטענתו, הוכחה לכך שדין יששכרוף אכן כן הכה עצור פלסטיני בשנת 2014. זאת, לאחר שהפרקליטות קבעה כי שיקר בעדותו. לטענת הארגון, (שוברים שתיקה)הפלסטיני שהוכה אינו העֶצור שעל עדותו הסתמכה המדינה בקביעתה.

ארגון "שוברים שתיקה" פרסם סרטון אחר ובו, לטענתו, הוכחה לכך שדובר הארגון דין יששכרוף  אכן כן הכה עצור פלסטיני בשנת 2014 במהלך שירותו הצבאי. 

וזאת כאמור על אף זאת   שהפרקליטות קבעה שיששכרוף שיקר בעדותו כשאמר שהיכה את העצור. בְארגון(שוברים שתיקה) דורשים לפתוח מחדש את החקירה בעקבות הסרטון.

כי לטענתם, בסרטון בו נראה העצור הפלסטיני שיששכרוף הכה , זה אינו הפלסטיני שעל עדותו הסתמכה הפרקליטות כשקבעה שהאירוע לא התקיים. לאחר מכן נראה העצור הפלסטיני כשחבלה על פניו.

במכתב הסגירה של הפרקליטות נכתב כי מהראיות עלה שהדברים "לא אירעו כלל ועיקר". בשל כך החליטה פרקליטות המדינה, על  אף טענות אנשי שוברים שתיקה ,לסגור את התיק מחוסר אשמה.

תגידו נשמע  לכם נורמלי שהפרקליטות  סוגרת תיק למישהו , ומחליטה  שאיננו אשם , והוא מתעקש שהוא  כן אשם וכן פושע,  

אתם  יודעים  כמה אנשים  היום שעברו לגור  בלהב 433 היו מתחלפים  עם הייששכרוב הזה ??? כמה אנשים  היום בארץ אומרים הלוואי עלי החלטת  פרקליטות שכזו.

וזה נראה על  פניו מטורף , כאילו  זועקים שם בשוברים שתיקה , "הקשיבו  לנו תראו מה קורה , תראו כמה הוכחות יש לנו  לעוול שבשטחי הכיבוש" ,וכשאין להם היזון חוזר לזעקה , הם  מתנדבים לספר אפילו על עצמם משהו שלא קרה, רק כדי לחזק ולאשש את זעקתם,  כדי שזה ישכנע מישהו בצדקתם ,  

קשה להאמין מישהו  מספר שפשע! רשויות  החוק לא מאמינות לו שפשע!

  והוא מתעקש  שהם לא חקרו די, ושהוא כן  פשע! 

אי אפשר  שלא להתייחס  במקרה הזה לכלל במשפט העברי לפיו לא ניתן להרשיע אדם על פי הודאת עצמו מן הטעם שאין  "אדם משים עצמו רשע"

באחד מהטעמים נקב הרמב"ם במשפט  הסנהדרין שאין ממיתין ולא מלקין את המודה בעבירה, שמא נטרפה דעתו בדבר זה, 

שמא הוא מן העמלין מרי הנפש המחכים למות, 

שתוקעין חרבות בבטנם, ומשליכין עצמן מעל הגגות, ושמא בעקב זה , יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג. 

יכול  להיות שהרמב'ם  מביא לנו כאן את  הפתרון האמיתי לבעייה ,  מדוע בן אדם מתעקש להיות  עבריין כשאינו.

חתונה והפקה

חתונה  זה רגע מלבב בחיי משפחה , בחי זוג שרוצה להקים  בית ,אירוע מרנין ומשמח גם את החברים של ה"חתן כלה"  והוריהם, 

אבל  יותר ויותר  יש בעייה עם ,הטקס  הזה בעיקר, עם האינטימיות , בה אמור  היה הטקס הזה להיות נחגג, אפילו שבָאיו וחוגגיו רבים.

כאיש  לא צעיר  במיוחד הרי שאני מוזמן  כבר בדרך כלל,על ידי האבא או  הסבא, של "החתן כלה" ואני עונה להזמנה המרגשת  בשמחה.

מרגע זה ואילך  תמה האינטימיות  שביני לידידי המזמין , ואני הופך לחלק  ממערכת משומנת של ממלכה אחרת וכפויה. המשפחה נוטשת אותי  ומעבירה אותי בלי הסכמתי לרשות אחרת קרה ומנוכרת.

אז  ככה…יום לאחר  שנעניתי בחיוב ובשמחה לאבי  הכלה , ידידי מזה שנים, עד כדי שאני זוכר בהתרגשות אפילו את יום  לידתה של הכלה, מאותו רגע שאמרתי"כן אבוא בשמחה" העבירו אותי בלי  שנשאלתי, מן המשפחה אל ה ה פ ק ה,

גברת לא  מוכרת צלצלה אלי  וביקשה לדעת "כמה באים"

לשאלתי  מי היא ? ענתה  מן "ההפקה" של החתונה.

מרגע זה ואילך ,חסל  סדר דיבור… הועברתי אחר  כבוד לממלכת האס אם אסים, שבה ביקשו אישור  לבואי כדי לסמן לי מקום, ואם אני בא , וכמה אני בא?

אחר כך  הפכתי נגד רצוני לחייל ממושמע, בקבוצת  ווטס אפ, אליה מצרפים את כל באי החגיגה, והוכרחתי כך  לחזות ב" ווטס אפי וחרוני , את שמותיהם המצטברים של כל  החוגגים, הם יודעים עכשיו עלי , ואני עליהם והשמחה רבה. ובגלל, ולא בזכות  החגיגה הזאת(שכבר הספקתי לשכוח מי מתחתן בה מרוב המהומה) נוספו לי יותר ממאתיים חברים  שכל מה שמשותף ביננו הוא שעשינו טעות ואמרנו באים!

בשלב  הבא קיבלתי  בווטס אפ כמובן ( כי  בעל השמחה ירד למחתרת ) הזמין אותי ונעלם ,,, אז  אני מקבל עכשיו רשימה של חנויות ומה היה הזוג רוצה לקבל

כל זאת  במידה וארצה  להביא מתנה כי  אחרת יש קופה במקום,,  בכניסה לטקס למען הצ'קים,  או מכונה של כרטיסי אשראי, שאפשר  בה לציין כמה אני תורם לעמותה,,,, סליחה  לחתן כלה.

באחת  ההודעות  המדווחות לי על  עוד כמה מוזמנים חשבתי  שהלך לי כבר החשק לשמוח  בשמחה , שהיא כבר מזמן הכל  חוץ משמחת זוג שבונה את ביתו,  זוהי הפקה כאמור, מתוכננת ומופקת  ומאורגנת ומתקתקת ומשומנת , וסתם לא בא לי לבוא. כבר שכחתי  מרוב רעש וצלצולים מי מתחתן בכלל. 

אז בבקשה  אם אתם רוצים אותי  שאבוא לשמוח איתכם , אל  תחברו אותי להפקה אל תשלחו אותי לחנויות , תנו לי לשמוח  איתכם ולהביא מתנה מן הלב 

הלב שאבד כאן  בדרך לחופה 

פעם יצאתי הדיוט מושלם כשבאתי  עם זוג פמוטים עליהם היה חרוט שמם של  החתן כלה… ואיש לא ידע איפה לשים אותם  והסתובבתי בין העם השמח עם שקית והבעה של  איש עתיק , שלא יודע מה זה צ'ק עכשיו אני כבר יודע!!    

בקיצור  יש חוויות  שאסור למסחר , חתונה  היא אחת מהן .  

דו קרב

לפני שנים  רבות, קראתי בעיתון  במדור פיקנטריה, שאיזה ראש  שבט באפריקה , שרוב ימיו היה עסוק במלחמה נואשת  עם שבט אחר ,מה שהקיז דמים מרובים תרתי משמע  משני השבטים, ואז הציע אותו צ'יף , לְצי'ף האויב שיעמדו  שניהם בזירת איגרוף , וילחמו זה בזה עד שאחד מהם ינצח, והנצחון הזה שבזירה  בו ילחמו רק שניהם הוא אשר יקבע את הגבולות העתידים , בלי שפיכות דם מיותרת .וזה היה מצחיק  אז כמו שזה מצחיק היום , מה אפשר לדרוש מראש שבט פרימיטיבי,

לפני שלוש  שנים קראתי  בעיתון שהעימות הצבאי במזרח אוקראינה בין הצבא האוקראיני לבין הבדלנים שגבה את חייהם של למעלה מ-4,000 בני אדם, מספק לעיתים גם רגעים ביזאריים. ככה כתב העיתון,,, וכך היה כתוב:שמנהיג הבדלנים הפרו-רוסים איגור פלוּטניצקי, פרסם פנייה לנשיא אוקראינה, פורושנקו, בו הוא 

מזמין אותו לדו קרב אישי: "בוא נסיים את הסכסוך ברוח המנהיגים הסלאביים הקדומים והקוזאקים"

אני לא אתנגד לשידור חי של הדו קרב בכל ערוץ טלוויזיה. אמר , את בחירת המיקום ואת כלי הנשק אני משאיר בידך".  

בקייב הגיבו בביטול להצעה. 

שוב  הצעה חסרת  הגיון,

של  אנשים  הזויים,

כי  מאוד  הגיוני ברוח  הימים האלה נוטפי  הקידמה,מאוד ויותר הגיוני, זה  להלחם בכלי נשק יורקי אש מוחקי  אזורים שלמים עם מליוני הרוגים זה  יותר הגיוני ונאור , ושני מנהיגים שמאיימים  מדי יום במחיקת אזורים שלמים עם ראשי נפץ גרעיניים  , וטילים בליסטים שמגיעים לכל מקום ביקום , זה הגיוני !!! 

הגיוני  שכמה פצצות כאלה  ברגע של חולשה אצל  אחד המנהיגים יכולות לבקע בעוצמתן  האפוקליפטית את עולמינו הנקרא ארץ לשניים  וכולנו , נרחף בַיקום ונישאֵב בכח משיכה בין כוכבי, לעבר בורות שחורים קוסמים.  זה יותר הגיוני,

ואולי לא?  אולי דו קרב  בו אחד המנהיגים  חוטף קצת מכות בפנים או בחזה  ואף אחד לא מת ולא נהרג ולא נשרף או נצלֶה  או מתרסק לחתיכות אולי זה יותר נאור אולי יותר חכם  

יותר  אנושי בטח. תחשבו על זה!

פינת יעקב פרוינד

מחייך  השפה העברית  יענקלה פרוינד כותב לנו ש:

על זה כולם מסכימים אצלנו : "ירושלים…כַּבִּירָה !

הזמר הופיע לפני הנשים, ב…"גירסת כיסוי.

שיר במתנה

ולפינה  שיר במתנה:

הארץ הזו נוסדה על ידי חולמי חלומות ואם בשבוע שעבר השמענו את שירה של רחל "ואולי" 

עם השורות "הוי כנרת שלי, היית או חלמתי חלום?", 

היום נשמע את שירו של שאול טשרניחובסקי "אני מאמין", 

שנפתח במילים "שחקי שחקי על החלומות, זוּ אני החולם שח"…

טשרניחובסקי (שדמותו מופיעה כיום על שטר הכסף  של 50 שקלים…) נולד ברוסיה והיה רופא ילדים ידוע, 

שהמשיך בעבודתו זו גם אחרי שעלה לארץ והתיישב בתל-אביב. 

את השיר הזה הוא כתב ב-1892 בהברה אשכנזית (כלומר בהטעמת המלעיל) 

הלחן הוא של טוביה שלונסקי, אביו של המשורר אברהם שלונסקי, שסיפר שטשרניחובסקי היה מבאי ביתם ברוסיה. 

באחד הביקורים שלו אצלם, הוא קרא בפניהם את השיר שכתב 

ומיד אחר כך התאים אביו של שלונסקי את הלחן למילים של טשרניחובסקי. 

בואו נשמע את "שחקי שחקי" בביצוע של אריק לביא, שהקליט אותו לפני 40 שנה, 

(שיר – אני מאמין – אריק לביא)

יום זעם

צריך  לא להתבלבל ,יום זעם שמאיימים  עלינו בו ,בעקבות ההכרזה של הנשיא  טרמפ, הוא לא יום של זעם,,, גם לא  חודש זעם , גם לא שנה של זעם , הוא כמה דורות  של זעם,  

זעם  מתמשך  שהחל בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, שם  כבר היה הזעם הראשון… 

ואז  כמה מעניין , עוד לא  חלמו בכלל על בירה יהודית בירושלים. ובכל זאת  היה הרבה זעם. ללמדנו שלא ההצהרה על עיר בירה יהודית , היא  מקור הזעם אלא על ההכרה בזכותם של שבי שיבת ציון, להקים להם בית לאומי,  בארץ ישראל, זה הזעם ואסור להתבלבל. 

ימי זעם  נגד יהודים התרחשו כבר ב-1920 כאמור  הם קראו לזה זעם ואנחנו קראנו לזה (פרעות תר"פ) 

ב-1921 הזעם  חוזר ונישנה לא  בגלל שום בירה ,ואנחנו קראנו לו פרעות תרפ"א, שבמהלכן נרצחו ארבעים ושלושה יהודים על ידי ערבים זועמים  ביום זעם מאורגן. 

הפעם  זעמו ודרשו מהבריטים לבטל את הצהרת בלפור ולהפסיק את העלייה וההתיישבות היהודית. 

ב-1929 התחדשו ימי הזעם  שאנחנו קראנו להם (מאורעות תרפ"ט) מאה ושלושה עשר  יהודים נרצחו בזעם ,כשחלקם הגדול נרצח בטבח חברון ,על  ידי ערבים שהיו מאוד זועמים,  

באפריל 1936 היה שוב זעם  ארוך ומתמשך בו הותקפו יהודי יפו, 

אחר כך  במרד הערבי  הגדול שנמשך עד  אלף תשע מאות שלושים ותשע, כ-ארבע מאות יהודים נהרגו  בזעם , אלפים נפצעו גם כן בזעם. ועדיין , בירה ליהודים  בירושלים הייתה בגדר חלום שאיש לא העז אפילו להעלות בדמיונו.

ובאותו זעם ממש חברה ההנהגה הערבית לנאצים ותכננה את השמדת יהודי א"י אחרי כיבושה המתוכנן בידי רומל. 

מאותו זעם נבעה  ההסתה כנגד ישראל ע"י נאצר ונסיונו להשיג את מה שלא הצליח ב-48. 

מאותו זעם נבעו שלשת הלאוים של ועידת חארטום ב-68.

מאותו זעם מתמשך   נובעים החינוך לשנאה ברשות הפלשתינית ה"מתונה" וההסתה שלה בכל אמצעי התקשורת. אבו מאזן מצטלם בכל הזדמנות עם מפה של א"י המערבית כולה כשעליה כתוב "פלשתין" ואין אזכור למדינה השניה  (זוכרים? שתי מדינות לשני עמים) 

האמנה הפלסטינית הזועמת , עדיין שרירה וקיימת במלואה והיא מהווה חלק מתכנית הלימודים בבתי הספר ברשות הפלסטינית שמלמד את הילדים הפלסטינים שקיום ישראל אינו חוקי ,ואינו לגיטימי, ושיש להשמידה,,,כן  כן כמובן,,, בזעם, 

ל עבדל ברי עטואן, העורך של העיתון החשוב "אל קודס אל ערבי", אמר ערפאת לפי עדותו, של עטואן,: "חי אללה, אני אשגע אותם. אני אהפוך את ההסכמים(אוסלו כן  אוסלו) ההסכמים האלה לאסון עליהם. לא בימַי, אבל בימֶיך, אתה תראה את הישראלים בורחים מפלסטין. רק היה סבלני, את זה כנראה אמר לו עאראפת לאטואן, בתקווה אבל גם בזעם. 

ואח"כ באו בזעם האינתיפאדות ופעולות הטרור הנקראות "פעולות התנגדות" (התנגדות למה? מעניין!).

נכון  שזה יותר  מדי זעם , הנמשך  על פני דורות , מכדי  שיהיה כתוצאה ישירה מהכרזה  אחת , של נשיא אחד?

ובכן  הזעם המתמשך הזה הוא כי  הערבים מבקשים לגלגל את ההיסטוריה לאחור ולמחוק מתוכה את הפרק המדבר  בזכותנו, על הארץ. והם לא יחדלו מכך כל עוד ירגישו שאצלנו יש פיקפוק ,

ואצלנו לדאבון לב, יש פקפוק, (די לקרוא  עיתון או לשמוע בטלוויזיה פרשנויות בנושא) כמה עצוב , 

פקפוק  אותו אין בכלל לנשיא  האמריקאי למשל.  

בקיצור  מן היום בו החליט חבר  העמים, שמגיעה גם לנו ארץ ,ושהננו עם לכל  דבר לא קבוצה דתית שאינה זכאית לאדמה משלה, אלא עם יהודי  ולאום יהודי, אז מי שהחליט באומץ רב את ההחלטה הזאת סידר לנו  במקביל לחיינו כאן בֶארץ מולדת, אֶרניה , או בלשון העם "קילה",,, בצורת  זעם אחד ארוך ומתמשך, מימי החלוקה למלחמת השחרור אל עבר מלחמת ששת הימים עד  למגנומטרים של הר הבית , זה הכל אותו זעם !!! שלא חדל מן הרגע בו חבר הלאומים החליט  דרך מנדט בריטי, להשית הכרה חוקית לַקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, וכינון חדש ישן של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. שנהיה רבונים  של עצמנו לעצמנו ולא בחסות ריבון אחר (מוסלמי למשל) על זה הזעם.לא על הבירה שבירושלים.

לא  להתבלבל  בבקשה , הזעם  הוא על הזכות  שלנו, לחיות כאן , זכות  שהערבים לא מכירים בה ולא  יכירו בה, זעם שלא יתם ,אלא באחת  משתי האפשרויות, או שלא נהיה כאן,  או שישלימו עם קיומנו כאן , אין עוד אפשרות בה יפסק הזעם  הזה המתמשך.

מה בעצם אמר  הנשיא טרמפ, הרי  הוא לא דיבר אלינו, אליהם הוא דיבר, אנחנו לא  צריכים הכרזה או אישוש לבירה הניצחית שלנו ששמה ירושלים,

ירושלים  והכמיהה אליה  החזירה אותנו לכאן,  בלי הצהרות, רק בגעגוע  שצרב לנו עיניים דומעות שלוש פעמים  ביום מתוך סידור התפילה…  

אל  הערבים  דיבר טראמפ ואמר להם די עם  הזעם, ניסיתם אותו למעלה ממאה שנים,  הביטו סביב , וראו איפה נמצאים אלה שהסכימו לחלוקה בלי זעם, חלוקה (שלקחה מהם  שמונים אחוז ממה שחבר העמים העניק להם משלהם בחזרה), מאה שנים ויותר לא השלמתם  עם ההחלטה ההיא,,, ראו איפה הם,שקיבלו, ואיפה אתם, 

מאה שנים ויותר אתם  מנסים לחזור בזעם, ולשנות את  ההחלטות ההן משנות העשרים וזה רק מוליך אתכם בזעם אחורה, אתם  עוד בראשית המאה והישראלים כבר רצים קדימה למאות הבאות, 

הישראלים  שהסכימו עם  החלוקה השלימו  עם מה שיש ,והם לכן מעצמת הייטק עולמית הם  בשמים,,, כשתלמידים צעירים שלהם שולחים כבר חללית לירח, 

אתם  שלא משלימים עם  הקיים זועמים והולכים עם זה אחורה כל  העת, ואתם חופרים מתחת לאדמה מנהרות ,

שמים  ומנהרות שמתחת לאדמה , זו  תמונת הזעם האמיתית.

בירה ישראלית  אינה מכשול לתהליך  שלום, אם הייתם באמת  רוצים אותו , זה הזמן לא  לזעום דווקא אלא לברך ולהמשיך  מכאן,

 צאו וחישבו, אמר להם  טראמפ בין השורות,איפה נאמר  בהצהרה הזאת שלא תהיה בירה פלסטינית לצד  ישראל ? איפה נאמר שלא תהיה לפלסטינים מדינה משלהם,? איפה נאמר בהצהרה הזאת, שתהליך  השלום שמעולם לא הלך ,,, נעצר,  

אלא  אם כן  שבירה יהודית  היא הדבר שאתם לא  מוכנים להשלים עימו לא לצד  מדינה פלסטינית , ולא לשום צד, בכלל לא ואף פעם, לא!!!

לא  בירה! ולא  זכות לארץ שתקרא  ישראל,! בארץ פלסטין שהיא אדמת ווקפ מוסלמית. ולזה  אני מתנגד.

זה מה שנאמר  בהכרזה בין השורות.  

הזעם  הזה מעיד  כאלף עדים שיותר  משהם רוצה בירה לעצמם ,ומדינה לעצמם  חשוב להם יותר , הרבה יותר , שלנו לא תהיה מדינה ולא בירה  ולא שום דבר 

 שמחבר אותנו בזכות ובצדק לימי ממלכת דוד, כבר מן המאה ה-11 לפנה"ס 

אל מול פלסטינה שנכבשה על ידי המוסלמים רק במאה השביעית  לספירה ועשה אותה בעקב כך לאדמת קודש אדמת ווקפ.

 ואני לא  מדבר בכלל על  הדת היהודית שאמורה הייתה  לסוף מן העולם, ולקבל באהבה את האסלם שבא בסיף להחליפה, ואין לך תחליף ,בעולם, שחי בשלום  עם המקור הישן והנכון, שקם למול עיניו לתחייה, והוא מייתר אותו ואת תפקידו בעולם , גם  זה כנראה יוצר זעם לא מבוטל… 

וזה הזעם  שמתחת לכל  הפוליטיקה שמעל  והוא גם זה שלא חדל  מלהזין את הלהבות.  

ביצוע טכני : 

עומרי קאופ-טייל,אביה שקלר, עינבר טויזר, יורם רותם,

ואנכי יהורם  גאון , ואנחנו  מברכים אתכם מאזינות ומאזינים  יקרים כולנו יחד וכל אחד לחוד בשבת שלום.

.

כותרים נוספים

יהורם גאון

האתר הרשמי